אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: תמר מצפי

בהתאם לצפי: מדד המחירים עלה באפריל ב-0.8%, האינפלציה: 4%

מחירי הדירות עלו ב-1.9% בחודש - זינוק של 16.3% בשנה; מחיר השכירות הממוצע עלה ברבעון הראשון של 2022 ל-4153 שקל לעומת 4112 שקל ברבעון הקודם; תרמו לעליית המדד: פירות וירקות, הלבשה ותחבורה; בסעיף התקשורת נרשמו ירידות מחירים;
גיא טל | (10)

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8% בחודש אפריל 2022, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, כלומר שינוי המחירים בשנים עשר החודשים האחרונים, הסתכמה ב-4% מעל טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3%). 

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הירקות הטריים שעלו ב-5.5%, הלבשה שעלה 2.8%, תחבורה שעלתה 2.3%, ותרבות ובידור שעלה ב-1.5%. ירידות מחירים נרשמו בסעיף תקשורת שירד ב-1.2%

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.0% בחודש אפריל 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2022 לעומת אפריל 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.8%

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-2.0%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מוצרים מוגמרים מאלומיניום ופלסטיק שעלו ב-12.3%, איטום שעלה ב-11.1% וברזל לבניה שעלה ב-4.1%.

תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-3.8% בחודש אפריל 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2022 לעומת אפריל 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-16.6%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: מוצרי נפט מזוקק (ב-26.8%), כימיקלים ומוצריהם (ב-2.1%), מתכות בסיסיות (ב-2.0%) ומוצרי מתכת (ב-1.1%). 

שינוי במחירי שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן)

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2022 – פברואר 2022, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.9% ובכך השלימו עלייה של 16.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2021 – מרץ 2021).

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 לעומת החודשים ינואר 2022 – פברואר 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.4%, חיפה 1.8%, תל אביב 1.5%, ירושלים 1.3% ודרום 1.2%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, פברואר 2022 – מרץ 2022, לעומת פברואר 2021 – מרץ 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (18.5%), ירושלים (16.7%), תל אביב (16.0%), חיפה (14.9%), צפון (13.8%) ודרום (12.3%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-1.0% בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 לעומת החודשים ינואר 2022 – פברואר 2022, והשלימו בכך עלייה של 20.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2021 – מרץ 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 12.5% בהשוואה ל-12.8% בתקופה הקודמת (ינואר 2022 – פברואר 2022).

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שולמן 16/05/2022 12:35
    הגב לתגובה זו
    4% מבטא את 8 החודשים של שנת 2021. קצב עלית המחירים מתחילת השנה הוא כפול. כ 8%.
  • 7.
    מדד השקר (ל"ת)
    בן 16/05/2022 03:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חני 15/05/2022 23:37
    הגב לתגובה זו
    אם ההוצאה על דיור היר כ 1/3 מהוצאות משק בית ממוצע , ומחירי הדיור עלו בכ 16% בשנה האחרונה , אז סעיף הדיור לבדו אמור לתרום כ 5% לעליית המדד. אבל מדינה של נוכלים והלשכה המרכזית להונאת העם החליטה לא לכלול סעיף הוצאה משמעותי ביותר לחישוב המדד. בקיצור , המדד אמור להיות גבוה ב 3-4% מהמדד שפורסם.
  • 5.
    ולהאלה 15/05/2022 21:16
    הגב לתגובה זו
    ולמרות כל זאת אין שום תוכנית הצמדה למדד וגורמים לאנשים לאבד את חסכונותיהם ולשחוק את הכסף בעו"ש. איש לא פוצה פה ולקוחות הבנקים שותקים. תפציצו את הנגיד ואת המפקח על הבנקים במיילים. תדרשו תוכנית צמודת מדד גמישה ונזילה.
  • 4.
    דני צור 15/05/2022 20:52
    הגב לתגובה זו
    רק בלשכה המרכזית לישראבלוףסטיקה
  • לא חיבים להתגורר במרכז באיזה חור ולשלם אלפי שח לשכירות. (ל"ת)
    נכון 16/05/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ויקטור 15/05/2022 20:17
    הגב לתגובה זו
    תתכוננו לירידה של 10-20 אחוז בהמשך. לאחר מכן יהיה שווה להשקיע
  • 2.
    אורן 15/05/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
    כזה נגיד אימפוטנט וישנוני
  • שלא יעלה , כדי שהבורסה תעלה (ל"ת)
    אחת 15/05/2022 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אדישוני 15/05/2022 19:13
    הגב לתגובה זו
    לא להתרגש כי הנגיד אמר שרק אם המדד יהיה מעל לאחוז הוא יכנס לתחשיב לכן הוא כאילו לא קיים ותוסיפו לזה שגם כל מוצר שעולה במחיר הוא לא יחשב במדד והרי לכם אפס עליות ואיך אמרו הגששים , ישראבלופ
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.