הפיקוח על הבנקים קונס את כאל ב-650 אלף שקל
הפיקוח על הבנקים מודיע על הטלת עיצום כספי בהיקף של 650 אלף שקל על חברת כרטיסי האשראי כאל. זאת לאחר שמבדיקה שביצע בנושא חיוב כרטיס מבוטל עלה, כי חברת כרטיסי האשראי כיבדה, במקרים מסוימים, חיובים שהתקבלו בכרטיס אשראי שבוטל.
הבדיקה של הפיקוח העלתה, כי כאשר לקוח מבטל את כרטיס האשראי, עסקאות שמתקבלות בכרטיס זה, לאחר מועד הביטול, נחסמות כנדרש. יחד עם זאת, ישנן נסיבות מסוימות בהן כרטיס האשראי המשיך להיות מחויב, חרף ביטולו על ידי הלקוח. לפיכך, הפיקוח דרש מחברת כאל לתקן את הליקוי שנמצא ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה.
עמדת הפיקוח על הבנקים, היא כי בנסיבות החברה לא הייתה רשאית לאפשר קליטת עסקאות בחשבון לקוחותיה. פעולת החברה עומדת בניגוד להוראת ניהול בנקאי תקין הקובעת, כי "מנפיק לא יחייב חשבון לקוח בגין עסקאות שבוצעו לאחר סיום חוזה כרטיס חיוב".
כמו כן, נכתב כי בנסיבות בהן בוטל הכרטיס, החברה אינה צריכה להניח מיוזמתה מהם רצונותיו של הלקוח בקשר לחיוב כרטיסו המבוטל. ככל שהחברה מעוניינת לתת שירות ללקוח לאחר שהסתיים החוזה בין הצדדים, ראוי כי החברה תחדש את החוזה בצורה פורמלית לאחר שביררה את זהותו של מחזיק הכרטיס וקיבלה את הסכמתו לכך, לרבות לעניין גביית עמלות. חיוב הלקוחות בנסיבות אלה עומד בבחינת הפרת הוראות הפיקוח על הבנקים.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.לבדוק אותם 08/05/2022 21:36הגב לתגובה זוהבנקים לא מפסיקים לתאם מחירים במיוחד במשכנתאות ומוצצים את דמם של כלל הציבור אין ממש תחרות הכל מתואם שם
- תודה מראש 11/05/2022 07:26הגב לתגובה זותוכל לומר לי האם חשבת שההתבכיינות שלך על הבנקים קשורה באיזושהי צורה לנושא הכתבה, או שהיית מודע לכך שאין שום קשר וסתם חיפשת טישיו?
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
