אלפאבית (החברה האם של גוגל) GOOGLE אכזבה את המשקיעים. הדוחות שלה שפורסמו אתמול אחרי המסחר היו חלשים. המניה יורדת, אבל שיחת הוועידה תשפיע מאוד - המשקיעים מחכים לראות את הטון של ההנהלה, את הביטחון שלה לגבי ההמשך.

בתקופה הזו לא צריך הרבה כדי לאכזב את המשקיעים. פספוס קטן בשורה התחתונה, חולשה בהכנסות מיוטיוב (הם צמחו "רק" ב-14%) ופגיעה בהכנסות ממזרח אירופה הספיקו למשקיעים כדי להתעלם מהמשך הצמיחה בענן ובכלל צמיחה דו ספרתית בהכנסות החברה ולשלוח את המניה לירידה של מעל 6% באפטר מרקט. 

אולם אם תסתכלו כעת על החוזים העתידיים על המניה תוכלו לראות שהירידה התמתנה לכ-3%. מה שככל הנראה מרכך את הירידות הוא ההכרזה על תוכנית הבייבק (רכישה עצמית) של החברה. 70 מיליארד דולר ליתר דיוק. גוגל בעצם מייעדת כמעט את כל התזרים החופשי כדי לקנות את המניות של עצמה. זוהי ההשקעה הגדולה ביותר של גוגל כרגע והשימוש הכי יעיל לטענתה שהיא מוצאת לכסף של עצמה. זהו סכום שהיה מספיק כדי להקים חברת ענק, לבצע את אחת הרכישות הגדולות בהיסטוריה של חברה קיימת, לפתח מוצר חדש או לשפר את המוצרים הנוכחים של גוגל. היה ניתן גם לחלק את הכסף הזה כדיבידנד למשקיעים, אבל גוגל מעדיפה להשתמש בו כדי לקנות מניות של עצמה. האם באמת זהו השימוש היעיל ביותר בכסף הזה?

• "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
• טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נסביר קודם מהי רכישה עצמית ומה המשמעות שלה לחברה. כאשר חברה מחליטה לקנות את המניות של עצמה היא בעצם מצמצמת את מספר המניות בשוק, ובכך כל מניה שנותרה משקפת חלק יחסי גדול יותר בחברה. אם נניח לחברה יש פעילות ששווה מיליון שקל ויש לה מיליון מניות, כל מניה מייצגת שווי של שקל אחד. אך אם החברה קנתה 500 אלף מניות, הרי שעכשיו נשארו רק 500 אלף מניות בשוק על פעילות של מיליון שקל, כך שכל מניה שווה כעת פעילות של 2 שקל. נתונים שנועדו לבחון את ערך המניה כמו רווח למניה (EPS) יראו גדילה, שכן הרווח מתחלק כעת על פחות מניות.

לכאורה פעולה כזאת הייתה אמורה לגרום באופן ישיר לעליה של מחיר המניה בשוק כיון שכעת היא שווה יותר. אולם באמת אין זה כך, שכן הכסף בו נקנו המניות כבר היה שייך לחברה, ואם כן הוא כבר משוקף בשווי השוק של המניה (מחיר המניה כולל את שווי הפעילות ואת המזומן שבידי החברה). לכן תיאורטית זה כמו להעביר כסף מכיס אחד לכיס השני. במובן מסוים זה דומה לחלוקת דיבידנד מבלי לשלם את המס שיוצר אירוע כזה (לאחרונה עולות בארצות הברית קריאות למסות גם קניה עצמית של מניות, ואז ייתכן שלא יהיה שום  הבדל). 

איך בכל זאת הפעולה הזו תומכת במחיר המניה? היא מייצרת ביקוש נוסף למניה בשוק בזמן שהיא חותכת מהיצע המניות הזמין. זה גם משקף לציבור שהחברה מאמינה שהעסק שלה מתומחר בחסר, שכן הוא עסק טוב ושווה מבחינתה להשקיע בו, ומי מכיר את העסק יותר טוב מהחברה עצמה? 

• הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
• למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...

אז כמעט תמיד יש רכישות עצמיות. בדרך כלל החברות מכריזות על תוכניות כאלה, ומציגות מספרים שמייצגים את המספר המקסימלי אליו הן שואפות להגיע, אך בפועל בדרך כלל לא מנצלות את כל הסכום. עיתים קרובות הודעה כזו מקפיצה באופן זמני את המניה, אבל רכישה עקבית ובסכומים משמועתיים בשוק בהחלט יכולים לייצר תמיכה למחיר המניה. 

ההודעה של גוגל ככל הנראה מסמנת תחילתה של מגמה של הגדלה מאסיבית של תוכניות הרכישה העצמית. 70 המיליארדים שגוגל מתכוונת להוציא על המניות של עצמה הן יותר מ-50 המיליארד עליהם הכריזה ב-2020 ומ-25 בלבד בשנת 2019. חברות הענק יושבות על הררי מזומנים, כשאין להן באמת מה לעשות עם כל כך הרבה כסף. מיקרוסופט, לדוגמה, הולכת להוציא כ-70 מיליארד דולר על קניית אקטיויזן, ועדיין לא הגיע למחצית מכמות המזומנים שבידה. גם לאפל יש 63 מיליארד דולר במזומן (לפני הדוחות האחרונים) והיא מייצרת הררי מזומנים מידי רבעון. 

על פי הפיננשל טיימס עד כה (לפני ההכרזה של גוגל) הוכרזו כבר תוכניות ביי בק ב-319 מיליארד דולר לעומת 267 מיליארד באותה נקודת זמן בשנה שעברה. לדברי האתר, אפילו מניות שהנפיקו לאחרונה, ובדרך כלל מרוכזות בצמיחה ולא בהחזרת ערך לבעלי המניות, החלו בתהליך "החזרת ערך" למשקיעים לנוכח הנפילה בערכן. חברת אפסטארט שהונפקה לפני 14 חודשים החלה בתוכנית לרכישה עצמית בגובה 400 מיליון דולר כיון שהיא רואה במחיר המניה "הזדמנות אטרקטיבית". 

מיכאל ווריס מבנק גולדמן זאקס אומר כי: "הטווח של קבוצות תעשייתיות שונות שקונות את המניות שלהן הוא הגבוה ביותר שראינו בשנים האחרונות, והנפח רק עולה". בבנק מציינים שנפח קניית המניות עולה תמיד בזמנים של תנודתיות גבוהה. 

המגמה ניכרת גם במניות ענקיות הטק מאסיה לנוכח. עליבאבא הרחיבה את תוכנית הביי בק ש לה מ-15 מיליארד ל-25 מיליארד דולר. שיאומי הכריזה על ביי בק של כ-1.3 מיליארד דולר וגם JD הכריזה על תוכנית משלה. 

אז למה דווקא עכשיו? לאור הירידות ייתכן בהחלט שלפחות חלק מהחברות חושבות שמחיר המניה הוא כעת אטרקטיבי ומהווה השקעה טובה למזומן שבידי החברה. אולם נראה שרובן פועלות ממניעים אחרים ומנסות להציל את עצמן מהירידות ולתמוך במחיר השוק, למרות שייתכן מאד שהן היו יכולות למצוא שימוש טוב יותר לכסף. 

הדבר בולט במיוחד בענקיות הטק. אלו נסחרות לעיתים בשווי של מדינה קטנה. בזמן שהממשלות טובעות בחובות של עצמן, בין השאר במטרה "לתמוך בכלכלה" עם תוכניות תמריצים בטריליוני דולרים, הכסף הזה בסופו של דבר זורם לאותן חברות. הממשלות הופכות עניות יותר ויותר וחברות הענק הופכות לעשירות יותר ויותר. בשעת משבר, בדיוק כמו שהממשלות תומכות בכלכלה של המדינה חברות הענק יתמכו בעצמן וישתמשו בהררי המזומנים שצברו ובתזרים שממשיך לזרום לעברן כדי לתפעל את השוק באופן שהן רוצות.