מדוע שווקי המניות ממשיכים להתעלם מעליית הסיכוי למיתון?
שיעור האבטלה בארה"ב הפתיע ביום שישי בירידה עמוקה מהצפי, מ-3.8% ל-3.6%, ודחף עוד את הציפיות להעלאות ריבית צפויות ל-10. עליית התשואות הקצרות הביאה להתהפכות עקום התשואות גם בטווח הקריטי של 2-10 שנים. התהפכויות דומות הקדימו בעבר מיתונים בטווח זמן ממוצע של שנה-שנתיים ובהתאם הבנקים בוול-סטריט העלו את הסיכוי למיתון, כשהמודל המשולב של גולדמן למשל מצביע כעת על סבירות של 38% למיתון ב-2023, בעוד לשנה הנוכחית אגב הסיכוי שלו למיתון הוא אפס.
"זה יהיה מיתון מתון" - התהפכות עקום תשואות מזניקה כאמור את הסיכוי למיתון, אבל שוק המניות ממשיך להפגין איתנות, ובמיוחד בהתחשב בכך שההתהפכות כבר היתה גלומה בשוק מזה מספר חודשים (כשבטווחים הארוכים יותר שיפוע העקום כבר היה הפוך), ובמיוחד כשברקע לא חסרות סיבות לירידה ובראשן המלחמה באוקראינה והמתיחות עם סין.
האם משקיעי המניות עיוורים למה שמשקיעי האג"ח רואים? אחד ההסברים הנפוצים לאיתנות של שוק המניות היא האינפלציה הגבוהה, שמגדילה את האטרקטיביות של נכסים ריאליים, אבל טיעון אחר הוא שהמיתון הבא יהיה מיתון טכני, סוג של האנג אובר מכל התמריצים והתפרצות הביקוש של אחרי הקורונה ולאו דווקא איזה פיצוץ. כלכלני גולדמן למשל טוענים שלא יהיה מדובר במיתון מסוג של חוסר איזון פיננסי שהופר אלא של התפוגגות תמריצים. לטענתם שוק המניות יוכל לצלוח מיתון טכני כזה, בעוד קובעי המדיניות המוניטרית כן ימהרו להוריד ריבית.
שוק המניות תמיד המשיך לעלות אחרי התהפכות עקום התשואות - המשך עליות בשוק המניות לא בהכרח מהוות תמיכה לטיעונים שהמיתון הבא יהיה קל, שכן גם בעבר המניות המשיכו לעלות לאחר התהפכויות של עקום התשואות, ולפעמים אף המשיכו בעליות עוד מספר שנים. למעשה לפי הפחתות הריבית שגלומות מ-2024 גם שנת 2023 יכולה עדיין להסתכם כשנת עליות.
- חבר הפד מירן מזהיר: הריבית גבוהה מדי ועלולה להוביל לעלייה באבטלה
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הפעם זה אכן יהיה מיתון שונה? - כאמור גולדמן טוענים שהמיתון הבא (לכשיגיע) יהיה קל, כשהם לא מזהים חוסר איזון פיננסי משמעותי בכלכלה. אבל טענות מסוג "הפעם זה יהיה שונה" נחשבות מסוכנות. חשוב לזכור שהיפוך עקום התשואות הוא לא המיתון בכבודו ובעצמו אלא אינדיקציה ולא לגורם לגורם המיתון, אלא לתנאים הכלכליים ההדוקים שמגדילים את הרגישות של הכלכלות להיכנס למיתון. למשל התהפכות עקום התשואות ב 2006 לא חזתה את משבר הנדל"ן שבא כעבור שנתיים והתהפכות העקום ב 2019 לא חזתה את מגיפת הקורונה, אלה הן בעיקר תיארו תנאים שאיפשרו לזעזועים הללו לדחוף את הכלכלות למיתון. אני מניח למשל שאילו היינו ב-2021 בעקום תשואות הפוך אז המלחמה עם אוקראינה היתה אולי מסוגלת גם היא להכניס את הכלכלה העולמית למיתון. כלומר, לגולדמן ומקביליו אין הרבה סיכוי לחזות את הסיבה למיתון. אבל בהחלט יתכן שהעליות עד אז בשוק המניות יעלו על הנזק שיתרחש לכשיתרחש ובמיוחד אם הקטליזטור למיתון יהיה מדוד יחסית. נקודה נוספת לטובת המניות היא האינפלציה הגבוהה כיום שהופכת כל נכס ריאלי לאטרקטיבי בהשוואה לאיבוד הערך המובטח במזומן.
- 9.יובל 03/04/2022 18:12הגב לתגובה זוממתי יהיה מיתון אם כל המדינות מדפיסות כסף וזורקות לשוק לכו תילמדו כלכלה ואחר כך תיכתבו
- 8.הגאון מגוש דן 03/04/2022 13:19הגב לתגובה זוחאפלה !!!!!
- 7.דר' דום 03/04/2022 12:27הגב לתגובה זווגם ריבית לא תעזור כיוון שרב האינפלציה מגיעה מהגידול במאזן מ4 ל-9 טריליון מאז פרוץ הקורונה. לכן רק צמצום המאזן בחצי לפחות יצליח למתן את האינפלציה, וכשיחס החוב תוצר העולמי מעל ל300 אחוז - העלאת ריבית וצמצום המאזן פרושו אירוע מאז'ורי שלא נראה מאז פיצוץ בועת הצבעונים בהולנד.
- 6.משבר לא מתרחש בין לילה, בעוד שנה נרגיש את גלי הדף. (ל"ת)מוטי 03/04/2022 11:55הגב לתגובה זו
- לדעתי הרבה יותר מהר מזה (ל"ת)יוסי 03/04/2022 16:25הגב לתגובה זו
- 5.הריבית הראלית עדיין שלילית - לכן משקיעים במניות (ל"ת)לילי 03/04/2022 10:54הגב לתגובה זו
- 4.סניר 03/04/2022 10:36הגב לתגובה זוכל היולם ואחותו הקטנה ממנופים
- 3.י 03/04/2022 10:19הגב לתגובה זולמה כל הזמן מחפשים כותרות שליליות? כשבארה"ב יש עליות והחוזים אדומים, הצפי אצלכם הוא ירידות בגלל החוזים.כשבארה"ב היו ירידות והחוזים ירוקים, הצפי אצלכם הוא ירידות בגלל בלי קשר לחוזים. אפילו כעת, כשהמסחר בארה"ב הסתיים בעליות והארביטראז חיובי, הכותרת כאן היא "צפי לםתיחה מעורבת". השאלה היא מה האינטרס שלכם...
- כי הבורסה בארץ זה עבודה בעיניים. שום דבר לא אמיתי פה (ל"ת)יוסי 03/04/2022 16:24הגב לתגובה זו
- 2.אלישע 03/04/2022 10:13הגב לתגובה זותודה
- 1.למה ת"א יציבה בעוד הבורסות בעולם לא מפסיקות לעלות? (ל"ת)דוד 03/04/2022 09:57הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
