נגיד בנק ישראל: "אם הציבור יראה גידול בהיצע מחירי הדיור יושפעו"
נגיד בנק ישראל, אמיר ירון הגיב במסיבת עיתונאים לגבי צמצום המדיניות המוניטרית, וגם בנושא היצע הדירות בשוק: "כמו שאמרנו בעבר, קו המדיניות שלנו צפוי להיות צמצום מוניטרי, לנוכח ההתפתחויות האחרות והאינפלציה והעליה בציפיות. תהליך הצמצום עשוי להיות מהיר ממה שחשבנו", אמר ירון, ובכך חזר על דבריו של המשנה לנגיד אנדרו אביר - ואותת לשוק שוב כי העלייה בריבית צפויה להיות יותר מהירה.
הוא כאמור התייחס גם להיצע הדירות, ואמר: "נושא ההיצע הוא קריטי, ופה הממשלה עשתה צעדים, גם כמות השיווקים ברבעון האחרון של 2021 עלתה בצורה מהותית. חשוב שתהיה פה וודאות שהציבור יראה שהפעולות של הממשלה מתורגמות להתחלות בנייה, יש פה תהליך ייצורי שלם וצריך לפשט את התהליכים, לייצר וודאות ולהוסיף לזה התחדשות עירונית. ברגע שהציבור יראה שיש פה היצע ולא משהו חד פעמי, זה ישפיע בצורה אובייקטיבית גם על הציפיות".
כשנשאל האם הם יתערבו בכל מה שקשור להתחלות הבנייה הוא ענה: "כבר עשינו צעד יציבותי במובן שראינו תופעות חיתום ממנוף בתחום של הנדל"ן היזמי והתערבנו בהתאם, ככל שבנק ישראל עוד תחומים שיש בהם צורך להתערב הוא יעשה כך".
הנגיד דיבר על שינויים מבניים שהולכים להתרחש בשוק הדיור, הוא אמר כי השינוי שהכי קשה לבצע הוא שינוי מבנה הארנונה, מפני שמהלך כזה כרוך בארגון מחדש של המערכת הכללית.
- חיסכון בקופת גמל להשקעה הציבור מעביר כספים, יש לכך סיבות טובות
- קרן טיטאן תקים קרן גלובלית חדשה בהיקף של 100 מ' ד'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירון טען כי גם השינויים התהליכיים של הוועדות השונות, כמו למשל היכולת לבצע התחדשות עירונית עם פחות חסמים. "התכניות שאנחנו מדברים עליהן מתעסקות בוויסות מלאי קיים בהינתן שאנחנו עובדים בלוחות זמנים של כמה שנים", אמר ירון. "לעומת מצב שאנחנו משנים את תוואי המגמה של כמות ייצור הדירות לאורך זמן, שינוי מלאי – גם שינוי הטכנולוגיה בתחום הבינוי חשוב, לוקח לא מעט זמן להקים בית, וגם בנושא הזה אנחנו צריכים להביא מיוניות וטכנולוגיות שונות לתחום הזה, גם הפער בין בנייה לסיום בנייה יהיה יותר קצר, כל אלה הם שינויים מבניים שישנו את המלאי".
ירון התייחס גם לנושא עליית המשכורות במגזר הציבורי, ואמר כי: "לישראל יש ניסיון עם מנגנונים הדוקים של הצמדות וזה לא ניסיון טוב, לכן לא הייתי נכנס למנגנונים קשיחים בכל תחום, לכן הסכמי שכר צריכים להיות מעוגנים במשא ומתן עם נציגי העובדים בכל ענף וענף. אני חושב שצריך לתת תנאי שוק שונים בענפים שונים ולא להתקבע על איזשהו מנגנון קשיח יחיד".
- 10.היצע עכשיו 05/04/2022 10:32הגב לתגובה זולהוריד מייד ל-50% חתימות דיירים בהריסה ובינוי בתמא 38/3. על המדינה להתערב באסון הדיור ולממן תשתיות בהתאם. זו התוכנית היחידה שעובדת-עם קבלות, במיוחד באזורי הביקוש!. שאר תוכניות הממשלה ללא התכנות תפעולית וכלכלית, יגרמו לביזבוז,לסחבת ביורוקרטית לעוד המון שנים והתעצמות אסון הדיור לדורות!
- 9.צביקה 31/03/2022 21:36הגב לתגובה זוהוא מנהיג ריבית 0 ואז זורק את האשמה על הממשלה. תעלה את הריבית.
- 8.אזרחית מאוכזבת 30/03/2022 10:07הגב לתגובה זולדבר גבוה גבוה קל מאוד. מה שקורה בפועל בשוק דירות נמכרות במחירים עצומים.
- 7.מוני 29/03/2022 20:07הגב לתגובה זוהנגיד מעיף את האחריות ממנו ומבנק ישראל. תעלה את הריבית לריבית אמיתית בסביבת אנפלציה של 4 אחוז ותראה מה יקרה בשוק הדירות.
- 6.חבורת נוכלים מגרילים דירות על הנייר שעוד לר תוכננו (ל"ת)פשוט בדיחה עלובה 29/03/2022 16:53הגב לתגובה זו
- 5.חתיכת אפס עלוב עדיף שתסתום את הפה שלך (ל"ת)דני דין 29/03/2022 16:45הגב לתגובה זו
- 4.זה לא קשור לבועת הנדל״ן….. ניתוח מגמתי ולא מכבד! 29/03/2022 16:27הגב לתגובה זוזה לא קשור לבועת הנדל״ן….. ניתוח מגמתי ולא מכבד!
- 3.ריבית אפס ? זה לא קשור לבועת הנדלן. ….. (ל"ת)29/03/2022 16:25הגב לתגובה זו
- 2.יויו 29/03/2022 15:04הגב לתגובה זוחברי ממשלה וכל עובדי בנק ישראל אוצר פנסיונרים מצהל ראשי עיר
- 1.גידי 29/03/2022 14:59הגב לתגובה זוWOW....
- אוהד 29/03/2022 17:06הגב לתגובה זוהיום יש שוק עליות ואנשים בטוחים שהמחירים רק יעלו. ברגע שתתחיל מגמה של עליה בהיצע הלחץ של אנשים לקנות דירה עכשיו יירד וגם הביקוש יירד. כלומר מספיקה האמונה בלבד שההיצע יגדל כדי להקטין את הביקושים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
