תמיר כהן מנכל שיכון ובינוי
צילום: סיוון פרג'
דוחות

שיכון ובינוי: עיכובים והפרשי שער הורידו 9% את ההכנסה: 1.6 מיליארד

ברבעון המקביל, האחרון של 2020 ההכנסה עמד על 1.75 מיליארד ש'; הרווח התפעולי בקבוצה כולה ירד ב-42% ל-100 מ'; בארץ נמכרו 241 דירות מול 142 בזמנו, מחיר ממוצע עלה בחצי מ' ל-2.2 מ'; במגזר האנרגיה מעבר מהפסד תפעולי של 11 מ' לרווח של 15 מ'
איתי פת-יה | (1)

חברת התשתיות והנדל"ן שיכון ובינוי 0.3% מדווחת כי ההכנסות ברבעון הרביעי של 2021 הסתכמו לכ-1.594 מיליארד שקל, ירידה של כ-9.1% לעומת כ-1.754 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2020. הרווח התפעולי נפגע בשיעור גבוה הרבה יותר, של 42%, וכך ירד מ-173 מיליון שקל בזמנו לכ-100 מיליון שקל הפעם.

הירידה בשורה העליונה יוחסה בעיקר לעיכוב בהתחלת ביצוע פרויקטים וסיום ביצוע פרויקט כביש האגרה בטקסס בין התקופות, הסבירו בחברה. על הרווח התפעולי השפיעה הפרשה לירידת ערך של הרכוש הקבוע של אלקון, בסך של כ-82 מיליון שקל בדוחות השנתיים. יצוין כי היירדה היא על אף חסכון של 11% בהוצאות הנהלה וכלליות עקב ירידה מהוצאות מכרזים.

עוד קודם לכן היה זה שיעור הרווח הגולמי ברבעון שירד ל-15.1% מההכנסות בהשוואה ל-19.2% שנה קודם לכן. כך הרווח הגולמי עצמו ירד ל-240.1 מיליון שקל, נמוך ב-29% מ-337 מיליון שקל בתקופה המקבילה. בחברה הסבירה כי הירידה נובעת בעיקר כתוצאה מהפרשות שבוצעו בדוח השנתי להפסד עקב עצירת עבודות בקניה, הפסדים בטנזניה וירידה בשער הדולר הממוצע.

בפילוח לפי תחומי פעילות דווח כי במגזר הנדל"ן למגורים בארץ במהלך  הרבעון נחתמו 241 חוזים במחיר ממוצע של כ-2.2 מיליון שקל למכירת דירות לעומת 142 במחיר ממוצע של כ-1.69 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (ללא חלק שותפים). סך ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-220 מיליון ש"ח, לעומת כ-395 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - בו הכירו בהכנסות של כ-100 מיליון שקל ממכירת מגרש בגבעת שמואל.

בנדל"ן באירופה במהלך הרבעון נחתמו כ-344 חוזים למכירת יחידות דיור במחיר ממוצע של כ-0.69 מיליון שקל לעומת 200 חוזים במחיר ממוצע של כ-0.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד (לא כולל חלק שותפים). היקף ההכנסות ברבעון הסתכם ל-42.5 מיליון שקל, בהשוואה ל-44.7 מיליון ברבעון המקביל. הירידה נובעת מאכלוס של כ-50 דירות בהשוואה  לאכלוס של כ-105 דירות בתקופה המקבילה אשתקד.

במגזר התשתיות בישראל ההכנסות ברבעון הסתכמו ל-913.8 מיליון שקל לעומת 814.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עיקר השינוי נובע מעליה בפעילות הבניה והביסוס. הרווח הגולמי עמד על 100.8 מיליון ש"ח לעומת 66.8 מיליון ש"ח אשתקד. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מאישור עבודות נוספות ע"י מזמיני עבודה. הרווח התפעולי ברבעון עמד על כ-70.5 מיליון שקל, לעומת כ-32.9 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. 

בפעילות התשתיות באפריקה ואזורים נוספים ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-252.3 מיליון שקל, לעומת כ-305 מיליון ש"ח אשתקד כשהירידה מהסיבות שהוזכרו קודם לכן. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם בכ-38.9 מיליון שקל, לעומת כ-94.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקר עקב תביעות שאושרו בתהליך גישור מוסכם עם ממשלת קניה ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב-26.3 מיליון שקל, לעומת כ-94.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בתחום התשתיות בארצות הברית ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ-165.6 מיליון שקל, לעומת כ-144.7 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. עיקר העליה בהכנסות נובעת מהתחלת פרויקט הסטת מי השיטפונות בפארגו. הרווח הגולמי הסתכם ברבעון בכ-9.1 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-9.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד שנבע אז מפרויקט כבישי אגרה בטקסס, שכיום כבר פעיל ומצוי בהשלמות סופיות לקראת מסירתו למזמין העבודה, אומרים בשיכון ובינוי.

במגזר האנרגיה ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-18.8 מיליון שקל, לעומת כ-11 מיליון שקל ברבעון המקביל, העליה נובעת בעיקר כתוצאה מהרחבת נפח הפעילות בתחום אספקת החשמל. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-15.3 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-11  מיליון שקח ברבעון המקביל. השינוי נובע בעיקר כתוצאה מעליה של כ-39 מיליון שקל ברווחים מחברות כלולות. 

בתחום הזכיינות ברבעון הרביעי נרשמה הכנסה בסך של כ-82.5 מיליון שקל לעומת כ-80.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, כתוצאה מהשיפור בהכנסות של חברת המפעיל (שבין היתר מפעילה את כביש 6 באמצעות החברה דרך ארץ) שמקורה מהגידול בתנועה. הרווח גולמי ברבעון הסתכם לכ-25.2 מיליון שקל לעומת כ-24.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

חלק החברה ברווחי חברות כלולות ברבעון הרביעי הסתכם לכ-6.3 מיליון שקל לעומת הפסד של כ- 39.4 מיליון שקל ברבעון מקביל בעיקר כתוצאה מרווחי שותפות תחנת הכח ברמת חובב שנרכשה מחברת החשמל.

עלויות המימון נטו ברבעון האמירו ל-91.6 מיליון שקל מכ-3.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר הגידול  נובע כתוצאה מגידול בהיקף האשראי והשינוי במדד המחירים לצרכן וכן היחלשות הפזו הקולומביאני ביחס לדולר, הוסבר.

בשורה התחתונה שיכון ובינוי רשמה ברבעון מעבר להפסד בן 42.3 מיליון שקל מרווח של 120.8 מיליון שקל אז. תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת לרבעון הסתכם לכ-790.7 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של החברה בתחום קבלנות תשתית ובניה  עמד בסוף 2021 על כ-19.7 מיליארד שקל, מתוכן כ-6.5 מיליארד שקל בגין הפעילות בחו"ל, לעומת כ-12.1 מיליארד שקל בסוף שנת 2020.

תמיר כהן, יו״ר ומנכ"ל שיכון ובינוי מסר: "אנו ממשיכים לקדם את הצעדים הדרושים ובהם הוויתור על פעילויות הפסדיות, המשך יציאה ממדינות לא רווחיות באפריקה, התמקדות בפרויקטי תשתית לאומיים בשוק האמריקאי  והמשך הפיתוח והשבחת הקרקעות האיכותיות שברשותנו לצורך הצפת ערך למשקיעים. בכוונתנו להמשיך ולפעול להשאת הערך לכלל בעלי המניות שלנו באמצעות מהלכים עסקיים נחוצים ובטוחים ביכולתנו לממש בהצלחה את התכנית האסטרטגית כפי שנקבעה ע"י הדירקטוריון".

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבגד 23/03/2022 14:27
    הגב לתגובה זו
    רווחיות לעומת מתחרים?! דוגמאת דניה סיבוס, שפיר?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).