אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

הרפורמה בחקלאות יוצאת לדרך: אלה המכסים שיוסרו באופן מיידי

חסכון לצרכן של 820 שקל בשנה, כך מקווים באוצר; אחרי תוצאות הוועדה הבינמשרדית שקבעה כי החקלאות הישראלית קפאה על שמריה ב-20 השנים האחרונות - משרדי האוצר והחקלאות מודיעים על פתיחה מדורגת של שוק החקלאות ליבוא ועל ביטול מיידי למכסים על מוצרים שלא מיוצרים בישראל או כאלה שגם כך החקלאים מייצאים לחו"ל; מנכ"ל האוצר: "נכביד על מיזוגים ורכישות"
נתנאל אריאל | (15)

שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר מודיעים כעת על פתיחת שוק החקלאות ליבוא מחו"ל. ליברמן חתם על צו להפחתת המכס על פירות וירקות, ושר החקלאות מקדם תיקון לתקנות הגנת הצומח. המשמעות היא שהמכסים על פירות וירקות יוסרו באופן מדורג לאורך 5 שנים – והמכס על חלק מהמוצרים יוסר באופן מיידי.

 

על מוצרים שלא מיוצרים בישראל כמו אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות יוסרו המכסים באופן מיידי, ואילו יתר המכסים על פירות וירקות טריים, קפואים ומשומרים, יופחתו באופן הדרגתי על פני חמש שנים כדי לשמור על החקלאות המקומית ולאפשר תקופת הסתגלות של החקלאים. בנוסף, המכסים על תוצרת חקלאית שמיוצרת בפריפריה כמו עוטף עזה, הערבה והגליל, כמו תפוחי אדמה, המכס ירד ל-50% (לדברי פורר, כדי לשמור על 270 אלף דונם תפוחי אדמה שרובם גדלים בעוטף עזה). בנוסף, יירד המכס גם על דשנים וחומרי הדברה. 

באוצר מדברים על חיסכון לצרכן של 820 שקל בשנה, ולדברי ליברמן "הרפורמה בחקלאות שיוצאת לדרך היום תוזיל את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי ותביא להורדה במחיר לאזרחים. זאת, תוך מענק חבילת תמיכה רחבה לחקלאים".

בנושא  הריכוזיות הוסיף מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב כי "התחלנו בתחום המזון אבל לא נעצור פה, נגיע לתחומים נוספים גם לתחומים נוספים שיש בהם ריכוזיות. נועצנו גם באקדמיה וכן במשרדים הרלוונטים, גם עם רשות התחרות שאיתה יש לנו בעיקר הסכמות. אנחנו בוחנים איסור על פגיעה ביבוא מקביל מכיוון שאנחנו יודעים לזהות בענפים רבים שיש אנשים שפוגעים ביבוא מקביל מה שפוגע ביכולת להתחרות. מתכוונים להביא לחקיקה ויוטלו קנסות משמעותיים ואף יותר מכך על מי שייתפס פוגע בייבוא מקביל. כך נקבל מוצרים רבים ביבוא מקביל, כמו שיש בכל בעולם המערבי.

 

בלינקוב הוסיף: "אנחנו מתכוונים להכביד מאוד על מיזוגים ורכישות של ספקי מזון גדולים, עד כדי לאסור. בשנים האחרונות היו הרבה מיזוגם בתחום, רוצים להקשיח תנאים של 'הסדרי הפצה'. יש לזה יתרונות אבל זה מכביד על שחקנים קטנים. אולי אפילו נתערב בסידורי המדפים - עד כדי כך, על מנת לוודא שכאשר לקוח נכנס לסופר יהיה בפניו מגוון גדול מאוד של אפשרויות. עדיין בוחנים אפשרות של הגבלת יבוא בלעדי. יש המון יבואנים בלעדיים והצרכן הישראלי משלם מחיר כבד מאוד על כך, וגם רוצים לבחון ביטול של ההחרגה של החקלאות בחוק התחרות". ליברמן הוסיף: "זה התחום היחיד בו מותר על פי חוק לעשות הסדרים כובלים, להשמיד תוצרת ולתאם מחירים".

 

נזכיר כי הוועדה הבינמשרדית של הממשלה לבחינת פערי התיווך קבעה אתמול שרשתות השיווק אינן הסיבה ליוקר המחיה בישראל, כי החקלאים מקבלים 50-60% מהמחיר לצרכן וכי החקלאות בישראל תקועה מזה 20 שנה, כאשר התוצר החקלאי בישראל נותר זהה למרות שהאוכלוסיה גדלה בישראל ב-47%. הנתונים היו ידועים גם קודם אבל ההתנגדות החזקה שהציבו החקלאים לרפורמות בתחום גרמו לממשלה לבחון שוב ושוב, 4 פעמים לפחות, את הנושא בוועדות שונות והמסקנה ברורה: כפי שתוקף שר החקלאות עודד פורר את החקלאים ואומר היום: "אי אפשר 4 פעמים לחכות לתוצאות וכל פעם שהתוצאות לא מוצאת חן בעיניכם אז לבוא בתלונות, לא לקבל אותן ולהאשים את השליח".

הנה הגרף:

קיראו עוד ב"בארץ"

בישראל משלמים מכס של 560% על תפוחים ו-270% על עגבניות, 160% על שום. למה בעצם?

כדאי להכין את הנתונים: הציבור הישראלי משלם הרבה יותר מדי על מוצרי מזון בסיסיים. למשל: על פי נתוני ה-OECD, בישראל החמאה יקרה יותר ביותר מ-60%, היוגורט גבוה ביותר מ-200% והביצים יקרות יותר ב-20% מאשר במדינות הארגון (בהרבה מדינות המחיר נמוך ב-40% מאשר בישראל). נתונים נוספים מצביעים על כך שמחירי הביצים בארץ גבוהים יותר מאשר ב-150 מדינות אחרות בעולם (כן, מאה וחמישים מדינות). לא מספיק? אז כדאי שתדעו שהמכס על שום בישראל עומד על 160%, על עגבניות המכס עומד על כ-270% ועל תפוחים? לא פחות מ-560%.

 

הרפורמה כוללת גם תמיכה של מאות מילוני שקלים בשנה לתחום החקלאות

לצד הפחתת המכסים, באוצר מבהירים כי הרפורמה כוללת חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה: תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד; הרחבת הטבות מס באמצעות חוק עידוד השקעות הון; תמיכה בסימון תוצרת מקומית; הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו'); והשקעה של מעל שני מיליארד שקלים עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות. בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם סטארט-אפים ועוד.

מדובר על תמיכה ישירה בחקלאים של 420 מיליון שקל בשנה, מענקי השקעות פריון וחדשות של 2.6 מיליארד שקל, תיקון בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות וסימון תוצרת מקומית.

 

לדברי שר האוצר אביגדור ליברמן: "הפחתת יוקר המחיה – זה מאבק מתמשך נוקשה קשה יומיומי, אין פה הוקוס פוקוס. אין מעשה קסמים. המטרה של הרפורמה בחקלאות היא הוזלת סל הפירות והירקות לצרכן הישראלי, ולשדרג את החקלאות הישראלית. בשנת 2000 יצרנו 3,400 אלף טון פירות וירקות וגם היום אנחנו באותו מצב, 20 שנה אחרי, למרות שהאוכלוסיה גדלה ב-47%, וזאת כאשר צריכת פירות וירקות ירדה ב-22%. גם כשאנחנו מדברים על התפוקות אנחנו פה 13 שנה אין שום שינוי בתפוקה של החקלאות שלנו. אם לפני 13 שנה גידלו על אותו מטר אדמה 2 עגבניות אז זה גם מה שקורה היום. כשמדברים על קידמה חייבים גם חקלאות מתקדמת".

שר החקלאות פורר: החקלאים ירוויחו מהתייעלות טכנולוגית ולא ממחיר גבוה לצרכן

שר החקלאות, עודד פורר הוסיף: "ראינו את הנתון המדהים – התוצרת החקלאית שישראל מייצרת ב-2022 זהה לתוצרת החקלאית של שנת 2000 אבל האוכלוסיה גדלה ב-50% כלומר, על יותר פיות של יותר אזרחים יש עדיין אותה כמות עגבניות או כמות מלפפונים ואותה כמות פירות, ואז המחירים טסים למעלה. ראינו את הגרף שהמחירים קפצו ב-102% ברור שאי אפשר להמשיך עם זה. אי אפשר להמשיך עם זה שאזרחי ישראל לא יכולים לקנות פירות וירקות ואין שום סיבה שעם ההתפתחות הטכנולוגית התוצרת תישאר אותו דבר, כאילו שום דבר לא השתנה. כשנשארים באותו מצב וחושבים שהכל בסדר -הולכים לאבדון, ואת המחיר משלמים אזרחי ישראל. אני בעד שהחקלאים ירוויחו הרבה ואני רוצה את זה אבל לא בגלל שאפשר להעלות את המחיר לצרכנים אלא כתוצאה מהתייעלות טכנולוגית".

"אחרי דיונים ומו״מ אינטנסיביים הגיע הרגע בו חייבים לקבל החלטות. יש לנו מחוייבות לחקלאות הישראלית ולכלל אזרחי ישראל. הרפורמה הזו מחויבת גם כדי להציל את חקלאות ישראל. יש לנו מחוייבות להוריד מחירים לאזרחי ישראל  שצריכים לקחת משכנתא כדי לקנות פירות בקיץ"

האם החגיגה מוקדמת מדי? בקואליציה ובלובי החקלאי ינסו לטרפד

בקואליציה יש נציגים חזקים של הלובי החקלאי והם כמובן מתנגדים נחרצות לרפורמה. הם כבר מאיימים בביצוע התנהלות כוחנית ובמלחמה נגד הרפורמה בכנסת, כפי שאמר סגן שר הכלכלה יאיר גולן כי "כח ייענה בכח", כלומר שהלובי לא יאפשר את העברת הרפורמה, וזאת לאחר האיומים שהשמיעו כבר אתמול נציגי החקלאים, בעקבות מסקנות הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך. 

רק כדאי לזכור שבעצם מדובר על הגנה שאותו לובי חקלאי חזק בכנסת רוצה להמשיך לשמר ל-7,000 חקלאים, תוך פגיעה ב-9 מיליון אזרחי ישראל, ותוך שמירה על מחירים גבוהים ללא סיבה לציבור הישראלי.

"אותם חברי כנסת לא יכולים לדבר על מאבק בעד יוקר המחיה אבל לבטל רפורמה להוזלת פירות וירקות" אמר ליברמן שטען כי התפקיד שלו זה לעשות את מה שנכון מבחינה כלכלית וכי הוא לא מתרגש מההתנגדות מצד חלקים בקואליציה. הוא ענה ליאיר גולן ותקף "אני חושב שהוא תרם רבות לביטחון ישראל אבל הרבה פחות לכנסת ישראל. אני אומר חבל שהוא לא ממשיך בקריירה צבאית. אני לא בטוח שקריירה פוליטית היא ההחלטה הכי נכונה. למרות זאת, אנחנו נשתדל להגיע להבנה עם כל מרכיבי הקואליציה. לא עשינו את הרפורמה הזו בשלוף - כשאישרנו את תקציב המדינה 2021-2022 זה היה מובלט. ניסינו לנהל מו"מ עם כל הארגונים החקלאים, עם הלובי החקלאי שהוא הכי חזק, לצערי לא הצלחנו להגיע להסכמות. יש התנהלות כוחנית של הלובי החקלאי שאמרו שבלעדיהם לא יהיה כלום, הם דרשו 8 נציגים למו"מ ואמרו שאין מה לדבר על פחות מ-3 נציגים, אבל אי אפשר לנהל מו"מ עם כל כך הרבה אנשים, כאשר אחד מייצג מועצות, השני ביצים, השלישי ירקות, והרביעי תחומים אחרים. ביקשנו שיסכימו על נציג אחד שלהם - והם לא היו מסוגלים להגיע לכך. אנחנו לא מקבלים את זה כי בסוף מה שחשוב זה האזרח. יותר חשוב לפעול לטובת האזרח מאשר לטובת אינטרסים קואליציוניים. התשובה שלי ליאיר גולן ניתנה בחתימה על הצו".

פורר הוסיף כי "החקלאים גם ייהנו מהורדת התשומות שלהם. התייחסנו להערות מהמפעלים ונתנו את הפתרונות הנקודתיים כדי לא לפגוע בתעשייה המקומית. אני בטוח ומצפה שגם פוליטית מי שילמד את נתוני הרפורמה ולא רק סיסמאות יבין שזה עושה טוב גם ל-9 מיליון אזרחים וגם ל-7000 חקלאים".

תגובת החקלאים: דוחים את מסקנות הוועדה וטוענים "המטרה סומנה מראש"

האיחוד החקלאי הגיב ותקף: "החלטת שר האוצר לנצל את פגרת הכנסת ולבטל את המכס על פירות וירקות כגנב בלילה היא פחדנית ומצביעה על אטימות. העובדה שההודעה יוצאת בצמידות לפרסום דוח הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך רק מוכיחה שהמטרה סומנה מראש ואנשי האוצר והחקלאות לא מעוניינים שיבלבלו אותם עם עובדות לפיהן לא החקלאים הם האחראים ליוקר המחיה, אלא הסיטונאים והיבואנים- הטייקונים.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חיים 29/03/2022 13:14
    הגב לתגובה זו
    עליית מחירים כללית בעולם. כנראה שטוב לצרכן לא יצא מזה שימשיך לסבול מהתייקרויות, אבל החקלאות בארץ תחוסל.
  • 12.
    avnersh1 16/03/2022 07:35
    הגב לתגובה זו
    אין חקלאים כי רק הטפשים, והקיבוצים, מחזיקים עדיין חקלאות טובה. כל מי שהיה יכול ברח מהעבודה הקשה. מההפסדים הכרוניים. רק אוליגרכים במושבים וקיבוצים חזקים עדיין מחזיקים בחקלאות, והם דווקא העלומ מאוד את הפריון לכל דונם ולכל שקל מושקע. אבל, יש גבול גם ליכולת לשפר ולהגדיל התפוקה. כאשר לא תהיה יותר חקלאות בישראל זיכרו היטב מי חיסל אותה ועל כל עגבניה או אבטיח תשלמו כפל כיפליים מאשר אתם משלמים היום
  • 11.
    שיורידו על ירקות ופירות שנצרכים ביום יום. (ל"ת)
    אליקו 16/03/2022 04:59
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אריה 15/03/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
    האם בשביל 800 ש"ח לנפש כדאי לסגור את החקלאות ההישראלית .האם הועדה לקחה בחשבון שנפילת החקלאי ההישראלי תשאיר את החקלאות בידיים של החקלאי הערבי [כל משפחתו עובדת ולא משלם מיסים] האם הועדה נתנה דעת כי החקלאים הערבים כבר היום רוכשים אדמות של חקלאי יהודי מוחלש ואז תגמר הציונות במדינה והדם שנישפך היה מיותר.
  • 9.
    סוף סוף ממשלה שבאה לעבוד (ל"ת)
    dd 15/03/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חקלאי ישראל= עושקי ישראל (ל"ת)
    ביביהו 15/03/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
  • avnersh1 16/03/2022 07:37
    הגב לתגובה זו
    רק עיוור לא מבין את החשיבות של החקלאות לכלכלה ולנופים של הארץ. הלוואי וכל "עושקי ישראל" היו טהורים במו החקלאים
  • 7.
    בן 15/03/2022 12:55
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו להוריד מכסים חסמים ורגולציה. תנו לנו לנשום. ביבי תלמד איך עובדים. ליברמן טוב לכל בוחרים הליכוד והחרדים ובעיקר לפריפריה. תעריכו את כבוד השר ואל תאמינו לשטיפת המוח שמאכילים אתכם ביבי ושות'.
  • 6.
    איציק 15/03/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
    הועדה שהוקמה היא שקר אחד גדול והונאת הציבור כשמשלמים לחקלאי שקל וחצי למוצר ומוכרים אותו בעשרה שקלים אז מי אשם החקלאים ליברמן יהרוס את החקלאות במדינה פוטין החדש
  • 5.
    איני מאמין לוועדה כי 60% ממחיר המוצר הולך לחקלאי (ל"ת)
    עדי 15/03/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    סוף סוף פועלים.... 15/03/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • 3.
    ארנון לוקר 15/03/2022 12:41
    הגב לתגובה זו
    הוצאות בגין דיור מהוות למעלה מ- 40 אחוז מההוצאה המשפחתית, הוזלת יוקר המחיה חייב לתת את המענה לחלק זה בעיקר ולפני הכל.
  • 2.
    מוישי זוכמיר 15/03/2022 12:39
    הגב לתגובה זו
    בה העודף החריג הוא לא אצל החקלאי. חוץ מענבי טלי. הורדת מס תבטיח שהרשתות ירוויחו יותר. שיא הטיפשות.
  • 1.
    יש קרטל של הקבלנים בענף הבניה חייבים להביא קבלנים מחו"ל על מנת להוריד את מחירי הדירות ההזויים בעולם באופן משמעותי ביותר. (ל"ת)
    כלכלן 15/03/2022 12:30
    הגב לתגובה זו
  • avnersh1 16/03/2022 07:39
    הגב לתגובה זו
    כאשר רק היבוא יכול להציל כדאי לשקול גם הבאת שרים מחוץ לארץ
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי