משרדי סלקום
צילום: יח"צ

לאחר הדוחות: IBI מעלה את מחיר היעד של סלקום ל-20 ש'; אפסייד של 20%

שער הבסיס של סלקום עומד על 16.57 ש' למניה. את ההמלצה מעניק הבנק לחברה על רקע תוצאות הרבעון האחרון ועבור השנה כולה לאחר שאלו לדבריו עקפו את תחזיות האנליסטים ברוב השורות. הבנק שומר על המלצת משקל יתר אותו העניק לחברה
תומר אמן |

ביום חמישי האחרון פרסמה חברת סלקום את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של שנת 2021 בעקבותם העלה בנק ההשקעות אי.בי.אי את מחיר היעד שלו עבור החברה ל-20 שקל למניה, אפסייד של 20% על שער בסיס המניה שעמד הבוקר על 16.57 שקלים למניה. כמו כן שומר הבנק על המלצת משקל יתר אותו העניק לה בעבר. 

 

הבנק מציין לשבח את השורה התחתונה, שם הציג הדו"ח תוצאות גבוהות מהציפיות המוקדמות שלו בעיקר בתמיכת מכירות ציוד קצה וחזרה מסויימת של הכנסות משירותי נדידה. מהצד השני, צמיחת שוק הטלויזיה שוב היתה אפסית.

 

מספר מנויי הסלולר ברבעון הרביעי עלה ב-29,000 לקוחות, וסלקום מסכמת את שנת 2021 עם גיוס חיובי של 71 אלף לקוחות. ההכנסה הממוצעת למשתמש (ARPU) ירדה ברבעון ב-20 אגורות ועמדה על 48.4 שקל, כאשר זו מייצגת שחיקה מסויימת בבסיס ה-ARPU אך עם זאת, ברמה השנתית זו השנה הראשונה מאז רפורמת הסלולר של כחלון בה נרשמת עליה בהכנסה הממוצעת למשתמש.  

שיעורי הנטישה ברבעון נשמרו על רמות נמוכות של 7.4%, נתון חיובי שקיבל תמיכה מתקופת ההמתנה בה אקספון (018) היתה בחצי השנה האחרונה. מכירות ציוד הקצה ברבעון היו גבוהות מאוד ועמדו על 319 מיליון שקל ותרמו לרווח הגולמי כ-60 מיליון שקל. עלויות המימון ברבעון עמדו על 39 מיליון שקל והציגו ירידה ביחס לרבעונים קודמים בעיקר נוכח קיטון בהיקפי החוב של החברה.   

בפילוח למגזרי פעילות מציינים ב-IBI כי הכנסות מגזר הנייד עמדו על 716 מיליון שקל, מהם 474 משירותים ו- 242 מציוד קצה. הכנסות המגזר הנייח עמדו על 392 מיליון שקל מהם 315 משירותים ו-77 מציוד קצה (עליה שמקורה במכירות למגזר העסקי)

ה-EBITDA במגזר הנייח ירדה לרמה של 108 מיליון שקל, אך בבנק מציינים כי ברבעונים קודמים נהנתה החברה מהכנסות חד פעמיות שמקורן בעבודות קבלן. הרווח התפעולי של החברה עמד על 68 מיליון שקל, וזאת בעקבות ירידה מרשימה במצבת כוח האדם אותה רשמה במהלך השנה.

החברה הציגה EBITDA (מתואם) לרבעון בגובה 288 מיליון שקל שמציג צמיחה מרשימה מול רבעון קודם (בנטרול הכנסה חד פעמית בגין עבודות קבלן ל-IBC, המפעילה את מיזם הסיבים האופטיים).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הוצאות ההון של החברה עמדו ברבעון על 128 מיליון שקל וברמה השנתית עלו אלו ל-525 מיליון שקל. החברה מעריכה כי בשנת 2022 המספרים יהיו דומים לשנה שחלפה נוכח השקעות ברשתות דור 4 ודור 5 והתשלום לקופת התמרוץ של המדינה לפריסת סיבים. סלקום יצרה ברבעון השני תזרים לפני ריבית של 46 מיליון שקל ותזרים פנוי ל-2021 שעומד על 267 מיליון שקל. נתון זה הפתיע לחיוב את מרבית התחזיות בשוק.

מנגד ובצד השלילי, החברה מדווחת על סטגנציה במספר המנויים ברבעון אל מול רבעון קודם, כאשר מצבת המנויים של סלקום TV עומדת על 252,000 משקי בית ונראה כי היכולת המוגבלת להפיק תועלת כלכלית מגיוס לקוחות חדשים מביאה את החברה להוריד מעט את הרגל מדוושת השיווק של הטלויזיה. כפי שציין הבנק בסקירות קודמות הטלויזיה ממשיכה להיות אגוז קשה לפיצוח וב-IBI סבורים כי פתיחת הסכמי התוכן של סלקום בסוף השנה הנוכחית תביא את החברה להציג מודל שיווק טלויזיה שונה (ואולי גם רווחי) מהקיים.

 

בגזרת הסיבים, סך כל הלקוחות שמחוברים ל-IBC עומד על כ-135,000, עלייה של 12 אלף מרבעון קודם שתורמת להורדת עלויות השוק הסיטונאי.

 

לראיית הבנק, סלקום פרסמה דו"ח טוב לרבעון שמספק עבורו אופטימיות לגבי עתיד המגזר הנייד. שינויי הבעלות באקספון יתרמו להמשך התמתנות התחרות בשוק הסלולר ולתמיכה בחזרה לרווחיות ובתזרים אותו סלקום מצליחה לייצר מתחילת השנה. באשר למגזר הנייח, סלקום ממשיכה לגייס מנויי סיבים בקצבים נאים אך הבלימה במכירות שירותי הטלויזיה מעכבת את הצמיחה במגזר.

בבנק סבורים כי שירות הטלויזיה הוא הכרחי להצעת הערך שסלקום מציעה ללקוחותיה וככל שהיקף המנויים יוותר כפי שהוא, החברה תדרש לטיפול במבנה ההוצאות שלו בהמשך.

 

לגבי שוק הסלולר, ב-IBI מבינים שהוט הורידה הילוך בעוצמת התחרות, ועל מנת למכור את הוט מובייל במחיר גבוה יצטרכו לבצע מהלכי השבחה שיתרמו לירידת מדרגה נוספת בתחרות בסלולר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?