מנהלים בקבוצת הבנייה גבאי חשודים בעבירות מס
מנהלי חברת בנייה חשודים באי דיווח על הכנסות ממכירת דירות ומרכישת דירות לעצמם במחיר מופחת. בית משפט השלום בראשון לציון התיר לפרסם את שמותיהם של ארבעה מנהלים בחברת הבנייה "גבאי ייזום וביצוע בע"מ", החשודים בעבירות מס. החשודים הם אלי גבאי, בעל מניות מטעם החברה; מיה גבאי-טובול, מנכ"לית החברה; אורית טירר-גבאי, סמנכ"לית השיווק והמכירות; ורועי פפר, מנהל מכירות בחברה. שלושה מארבעת החשודים הם אחים וילדיו של יו"ר החברה. אגרות החוב של הקבוצה נסחרות בבורסה. החשדות האמורים מתייחסים לחברה הפרטית.
במהלך חקירה סמויה שניהלה היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המסים (יחידת "יהלום"), עלה החשד כי המנהלים ביצעו הנמכה של מחירי דירות ששיווקה החברה, ערכו חוזים כוזבים לעניין שווי העסקאות, דיווחו דיווחים כוזבים למס הכנסה ומיסוי מקרקעין אודות שווי העסקאות, וקיבלו תשלום במזומן בניגוד לחוק עבור ההפרש בין השווי המדווח לתמורה האמיתית.
>>> רשם חשבוניות פיקטיביות ב-2.2 מיליון שקל. זה העונש שקיבל
בנוסף, התגלו במהלך החקירה ראיות לכך שחלק מהמנהלים אף רכשו דירות מהחברה עבור עצמם, תוך הנמכת שווי הנכסים ודיווח כוזב לרשות המסים על העסקאות. מהחקירה עולה כי שלושה מתוך ארבעת החשודים רכשו דירות 5 חדרים בגודל של 129 מ"ר בבניין שבנתה החברה ברחוב ארבר 13 בתל-אביב תמורת סכום של 2,050,000 - 2,125,000 ₪, המשקף שווי של כ-16 אלף ₪ למ"ר. זאת, כאשר יתר הדירות בבניין נמכרו לפי שווי של 21 - 36 אלף ₪ למ"ר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן עלה החשד כי הדירות נמכרו למנהלים בחברה בידיעה ובהסכמה שכל דירה תפוצל לשתי דירות נפרדות, כאשר עלות הבניה והפיצול תהיה על חשבון החברה. כך יצא שבמחיר של קצת יותר משני מיליון שקלים, קיבל כל אחד משלושת המנהלים החשודים בעבירה זו שתי דירות בתל אביב, עם חניה ומחסן צמודים. בידי היחידה החוקרת נתונים בנוגע לביצוע עסקאות נוספות של אותם חשודים מול חברות אחרות בשליטתם, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שמימש זכות לרכישת נכס (במקרה הזה דירה) במחיר הנמוך ממחיר השוק, והפחתת המחיר נובעת מהיותו בעל שליטה או קרובו, ידווח על ההפרש שבין המחיר ששילם לבין שווי השוק כהכנסה בדוח השנתי שלו לפי סעיף 2(4) לפקודה. על פי חומר הראיות שנאסף החשודים לא כללו בדוחות שהגישו הכנסה זו. החשודים נעצרו ושוחררו בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
- 8.יליד הארץ 05/03/2022 18:48הגב לתגובה זולבדוק את כל המכירות בכמה ולמי,לאסוף לכתבי אישום קשים ולהרוס את החברה הזאת עד הסוף.
- 7.בתור גנבים אתם כאילו טפשים אז יזמים ?? (ל"ת)מפחיד 02/03/2022 18:59הגב לתגובה זו
- 6.ש 01/03/2022 08:44הגב לתגובה זוכר פורה למושחתים ונוכלים זוהי מדינת ישראל
- 5.חברה של גנבים (ל"ת)אנונימי 01/03/2022 00:18הגב לתגובה זו
- יליד הארץ 05/03/2022 18:51הגב לתגובה זויחסי אנוש הגרועים בעולם השקר הוא לב החיים המסריחים שלהם,בעיקר של מנהל עיר היין,ימח שמם וזיכרם.
- 4.צחי 28/02/2022 21:42הגב לתגובה זולפני חודש כתבה בערוץ 13 על פרויקט בתל אביב. עכשיו זה. מחכים לסיפור הבא. הקארמה עושה את שלה.
- 3.דב בירן 28/02/2022 19:50הגב לתגובה זוהגיע הזמן שאנשים שהמירמה היא לחם חוקם שידעו שהכלא מחכה להם לכמה שנים. הגיע הזמן להלחם בכסף השחור, ומצד שני להקל ממיסים .
- יליד הארץ 05/03/2022 18:52הגב לתגובה זוישמשו דוגמא ויושלכו לכלא לקנס שמן לסגירת החברה,ויעבדו בניקוי רחובות העיר.
- 2.רוסקי המרוסק 28/02/2022 19:29הגב לתגובה זוגנבים ממוצא מזרחי , ערבים בני דת משה
- 1.חברה שמשיגה הכל בכח ובכסף שלה (ל"ת)מלכה 28/02/2022 19:05הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
