חללית של SpaceX
צילום: Pixbay
מלחמה באוקראינה

תשאל ותקבל: אוקראינה ביקשה ממאסק להפעיל את רשת ה-Starlink, ונענתה בחיוב

כך על פי תגובה אותה שלח מנכ"ל החברה, אלון מאסק, לסגן ראש ממשלת אוקראינה אתמול בערב. טרם ידוע בשלב זה כמה טרמינלים אותם שולחת SpaceX לאוקראינה וכיצד מתכוונת הממשלה להפעילן, אך אין ספק כי הן בטוחות יותר מהחלופות
תומר אמן |

על רקע הלחימה העזה במזרח אוקראינה ביקש אתמול בלילה הממשל במדינה את עזרתו של מנכ"ל חברת TESLA INC (סימול: TSLA) ו-SpaceX (הפרטית) בכך שיפעיל את שירותי רשת הלווינים שלה - Starlink, על מנת לסייע למדינה עם חיבור לאינטרנט. 

כאמור, בלילה שחלף בין שבת לראשון ביקש סגן נשיא אוקראינה ושר הטרנסופרמציה הדיגיטלית של המדינה, מיכאילו פדורוב, בציוץ בטוויטר את הפעלת רשת הלווינים על ידי SpaceX, בקשה לה נענה אלון מאסק דקות אחדות לאחר מכן. 

בקשתו של פדורוב הגיעה לכאורה בפלטפורמה הטובה ביותר בה יכל היה למצוא את מאסק, כאשר זה אזר לעצמו קרוב ל-75 מיליון עוקבים ברשת החברתית. באשר לפלטפורמה עצמה, Starlink כאמור מהווה רשת לוויינים המספקת גישה לאינטרנט, שירות אותו החלה SpaceX להציע ממש לאחרונה. 

רשת הלוויינים נדרשת ל-Terminal, מעין פאנל המותקן על גגות של בניינים ומשמש לקליטת ועיבוד האינטרנט. לדבריו של מאסק, אותם טרמינלים נשלחו כבר לגבולות אוקראינה, אם כי לא ברור כעת כמה מהם, וכיצד מתכננת אוקראינה להכניס אותם לשימוש. מנגד, אין ספק כי קשה הרבה יותר לפגוע בקישוריות האינטרנט של Starlink במהלך מלחמה מאשר כל סוג אחר של מערכת אינטרנטית מבוססת מערכות קוויות או מגדלים סולארים, אותם קל יותר לשבש. 

נכון להיום מדובר בכ-2,000 לוויינים אותם שיגרה החברה לחלל ונמצאים כעת במסלול הקפה נמוך סביב כדור הארץ. מאסק, שכבר הודיע בעבר כי הלוויינים פועלים בצורה הטובה ביותר דווקא באיזורים כפריים בהם הקליטה הרגילה אינה אופטימלית, הוסיף כי החברה פועלת להגדלת יכולות השידור של הרשת ברחבי העולם באופן ובצורה הדרגתית. 

כאמור, ספייס-אקס הינה חברה פרטית המוערכת בכ-100 מיליארד דולר בשווקים הפרטיים. נתון זה הופך אותה לאחת מהחברות הגדולות ביותר (גם בשווקים הנסחרים וגם בשווקים הפרטיים) על פי שווי שוק בתחום האווירונאוטיקה בו היא פועלת, וזאת לצד  BOEING (סימול: BA),  LOCKHEED MARTIN CORP (סימול: LMT) ו- RAYTHEON TECHNOLOGIES (סימול: RTX)

קיראו עוד ב"גלובל"

החברה השנייה בה מחזיק מאסק, הלא היא ענקית הרכב החשמלי טסלה, הינה כידוע חברה נסחרת. שווי השוק של החברה עומד כעת על 837 מיליארד דולר ושער בסיס המניה עומד הבוקר על 809.87 דולר למניה, קרוב ל-30% פחות מהשיא בו נסחרה בתחילת השנה - 1147.75 דולר למניה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.