אביגדור ליברמן
צילום: יחצ

דיון סוער בוועדת הכלכלה על מצב העצמאים; ליברמן: פתרון עוד שבועים

בדיון בוועדת הכלכלה עלו טענות קשות על התנהלות הממשלה מול העצמאים. נציג העצמאים: "אני לא זוכר 40 שנה תקופה כל כך קשה. מנכלי"ת איגוד הנסיעות: החוזה בין המדינה לאזרחים לא קוים. אביר קרא: "המעסיקים שלי (העצמאים) נמצאים פה, הם צריכים להתבזות פעם אחר פעם. אנחנו נבוכים". ליברמן: "בתוך שבועיים נסכם על רשת בטחון לעצמאים" 

גיא טל |

דיון סוער התקיים היום (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת בדיון שיזם יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון בנוגע לפגיעה הקשה בעצמאים במהלך גל האומיקרון, כאשר משרד האוצר מסרב לאשר בשלב זה תוכנית פיצוי לעצמאים. בישיבה השתתפו גם שר האוצר אביגדור ליברמן, חברי כנסת ונציגי העצמאים. עוד עלה בדיון נושא הגזרות החדשות שמתכנן ליברמן על ציבור החרדים.

נציגי העצמאים מתחו בדיון ביקורת חריפה על הממשלה ועל הפקרתם אל מול גל האומיקרון, לטענתם. מנכ"ל איגוד האולמות וגני האירועים, אבירם אלון, אמר כי "ממארס 2020 אנחנו חווים משבר מאוד משמעותי. נכנסנו לגל החמישי חלשים ובלי חמצן. היומנים שלנו ריקים. אין גם אופק, אנשים לא מזמינים אירועים עסקיים". אלון האשים את מדיניות הממשלה בכך שנקטה בסגר בפועל אף שלא היתה הכרזה על סגר. "יש לנו הוצאות גבוהות. אנחנו ענף שלם – צלמים, תקליטנים, תאורנים, ואפילו מגדלי הפרחים לאירועים. בעלים של אולם אירועים שאומר לי: 'אני לא יכול לשים את שתי הבנות בגן, כי אין לי כסף'. מה אני אגיד לכזה אדם?".

גלית פלג, יו"ר אגודת מורי הדרך, טענה כי אף שהמדינה הקדישה תקציב של 25 מיליון שקל לסיוע להם, הכסף לא מגיע וקיימת אפליה מובנית בין מורי הדרך. "משרד התיירות לא מאפשר לנו כרגע לבצע את ההוראה", טענה. "עברנו מלחמות, עברנו אינתיפאדות, אבל תקופה כזו כמו קורונה לא הייתה".נציג העצמאים, גיא גולן הוסיף: "זו פגיעה קשה בעיקר של המסעדנים אבל גם של כלל העצמאים. אני לא זוכר 40 שנה תקופה כל כך קשה. המסעדות ריקות".

מנכ"לית איגוד סוכני הנסיעות, טלי לאופר, אמרה כי "בדצמבר ראש הממשלה קרא להימנע מנסיעות לחו"ל ולאחר מכן נסגרו השמים. משרדי הנסיעות קרסו ונסגרו – לא כי המצב קשה אלא רק כי המדינה החליטה שזה מה שצריך לעשות כדי להגן עליה. זה בסדר, אבל החוזה בין המדינה לאזרחים לא קוים. המדינה צריכה לפצות אזרחים ששילמו מיסים. לא קיבלנו כל סיוע. צרך לאמץ את מתווה צוק איתן למי שירדו לו הכנסות".

חברי הכנסת מהאופוזיציה לא טמנו ידיהם בצלחת והשתתפו בהתקפה על שר האוצר שישב בשקט רוב הדיון ולא הגיב להאשמות. חלקם הוצאו מהדיונים על ידי יושב ראש הוועדה מיכאל ביטון. 

על הפרק עלתה גם התוכנית של משרד האוצר להטיל גזרות נוספות על הציבור החרדי. "מה אשמים הילדים שהם צריכים לחיות חיי רעב? אתה מייצר ההסתה נגד אוכלוסיות שלמות כמיטב המסורת של שונאי ישראל. החרדים אשמים ביוקר המחיה?", אמר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) כשהוא רומז לאמירתו של שר האוצר שהחרדים הם האשמים ביוקר המחיה.

גם מצד הקואליציה נשמעה ביקורת על התנהלות הממשלה, שבחרה עד כה לא להציג תוכנית פיצוי לעצמאים. ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר כי "נעשו צעדים כלכליים חשובים", אבל הודה כי צריך סיוע מיידי. "המצב במקרו טוב, אבל יש אנשים בקצה, בדרך כלל עצמאים, שנפגעים וצריכים סיוע".

קיראו עוד ב"בארץ"

סגן השר אביר קארה, שרץ בבחירות על הטיקט של נציג העצמאים, הודה כי ההשתתפות בדיון הזה "לא נוחה לו" וכי הוא שרוי "במבוכה" לאור התנהלות הממשלה. עוד אמר קארה: "המעסיקים שלי נמצאים פה. הם צריכים לבוא להתבזות פעם אחר פעם. זה דבר חמור מאוד שאנחנו צריכים לדאוג שלא יקרה שוב. העברנו פה רפורמות אדירות. יחד עם זאת, הכל מתגמד לעומת המצוקה האמיתית של האנשים פה. אנחנו עוברים את הגבול והזמן האפשרי"

לבסוף הגיב ליברמן לטענות ואמר כי "בתוך שבועיים נסכם על רשת ביטחון לעצמאים. זה כנראה יהיה כרוך גם בשינויי חקיקה. אנחנו לא מתכוונים להפקיר אף אחד. כל אחד שיזדקק לסיוע – יקבל סיוע". שר האוצר הסביר כי ב-25 בפברואר, לאחר שיסתיים דיווח העסקים על הכנסות, תהיה ודאות לגבי המצב בינואר. "בהתאם לזה נפעל. יהיה לנו את כל הנתונים של הכנסות העצמאים ועל בסיס זה נגבש את הפתרון", אמר ליברמן.

לגבי הגזרות החדשות המתוכננות על המגזר החרדי אמר ליברמן: "אנחנו מאוד רוצים לעזור לחרדים בניגוד לח"כים מש"ס ויהדות התורה שרוצים לשמור אותם בעוני. אם הם לא ילמדו מתמטיקה, אנגלית ומחשבים הם לא יוכלו להתקדם בחיים".

עוד טען ליברמן כי מדיניות הממשלה היא זו שהביאה לגידול בהכנסות המדינה. "הגענו להישגים בזכות שינוי מדיניות מהקצה לקצה. הגדלנו את העוגה. אי אפשר כל הזמן לחלק אותו כסף", אמר.

ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו), המכהן כיו"ר ועדת הכספים, נחלץ להגן על ליברמן: "אתם לא הייתם מקבלים החלטות בלי נתונים. אנחנו חייבים לקבל החלטות על בסיס נתונים כי זה כסף שלכם. לחלק כסף ואחרי זה לבקש להחזיר את הכסף - זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.