אייר בי אנד בי
צילום: Pixabay

לקראת דוחות Airbnb: התפשטות האומיקרון תפגע בהתאוששות

חברת התיירות השיתופית תפרסם את תוצאותיה ביום שלישי הקרוב, וצפויה להציג שיפור בשורה העליונה והתחתונה; אך המשקיעים ינסו להבין כיצד השפיעה התפשטות ווריאנט האומיקרון על התוצאות
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת התיירות השיתופית AIRBNB, INC (ABNB) תפרסם בשבוע הבא (ג') את תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2021. החברה צפויה להציג עליות בכל הפרמטרים בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שהיה חלש מאד בעקבות הקורונה. עם זאת, האנליסטים ינסו להבין האם מגמת ההתאוששות נמשכה גם במהלך הרבעון, על רקע התפשטות וריאנט האומיקרון.  קונצנזוס האנליסטים צופה, כי הכנסות החברה ברבעון הרביעי צפויות לעמוד על 1.46 מיליארד דולר, עלייה של 70% מהרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, הם צופים, כי היא תרשום רווח רבעוני של 0.03 דולר למניה בדו"ח הקרוב שלה, בהשוואה להפסד של 11.24 דולר למניה ברבעון המקביל אשתקד. אומדן הרווח, עודכן כלפי מעלה ב-1.85% בחודש האחרון, מה שעשוי להעיד על האופן בו הם תופסים את החברה. עם זאת, המשקיעים לזכור שלא תמיד הכיוון של תיקוני האומדנים על ידי כל אחד מהאנליסטים המכסים יבוא לידי ביטוי בשינוי המצרפי. הנושא המרכזי, שיעמוד במרכז הדוחות של החברה, הוא ההשפעה של התפשטות הקורונה ווריאנט האומיקרון על הרווחים. המשקיעים יתלו את עיניהם בנתוני ההזמנות, כדי לראות אם לאומיקרון הייתה השפעה משמעותית. מצד אחד, ישנה עלייה בטיסות הבינלאומית, וניידות הצרכנים גוברת. אך, השנתיים האחרונות הוכיחו שהקורונה אינה ניתנת לחיזוי ומתפתחת. אחד הסעיפים החשובים בהקשר זה, הוא שווי ההזמנה ברוטו, אותו מגדירה החברה כהכנסות מהזמנות בפלטפורמה, כולל אירוח, דמי שירות, דמי ניקיון ומסים, בניכוי ביטולים ושינויים שהתרחשו במהלך אותה תקופה. המדד מספק תובנה כדי לראות את דרישת הלקוחות לשירותיו ברבעונים הקרובים. ברבעון הקודם, דיווחה החברה על שווי הזמנות ברוטו של 11.9 מיליארד דולר, עלייה של 48% לעומת הרבעון המקביל ב-2020. באופן מרשים יותר, היא עלתה ב-23% לעומת הרבעון המקביל ב-2019, מה שמוכיח התאוששות בריאה מ-2019, טרם נגיף הקורונה.

עם זאת, האנליסטים מצבעים על כך שסביר להניח שהחברה תדווח על האטה מתונה בקצב הגידול בהזמנות ברוטו. על רקע העובדה שוריאנט האומיקרון, כשגם אם זה לא יפחית את ההתלהבות של הצרכנים מנסיעות, זה יפחית את יכולתם לעשות זאת בגלל מגבלות נסיעות במדינות השונות. עם זאת, אם תהיה נסיגה משמעותית בהזמנות זה יכול להצביע על פגיעות מתמשכת, לפיה דרישת הלקוחות תצטמצם עם כל גל חדש של קורונה. ברבעון השלישי הציגה החברה תוצאות טובות, עם רווח של 1.22 דולר למניה על הכנסות של 2.2 מיליארד דולר. בזמן שהאנליסטים ציפו שתרוויח 75 סנט למניה, ותכניס 2.07 מיליארד דולר. עם זאת, החברה ירדה מתחת לציפיות בוול סטריט בכמה מדדים כמו שולי הרווח שלה והחוויות הכוללות שהוזמנו. את הרבעון הרביעי, החברה צופה לסיים עם הכנסות בטווח שבין 1.39 ל-1.48 מיליארד דולר. "נכון לסוף ספטמבר, בצבר ההזמנות שלנו היו למעלה מ-40% יותר לילות שהוזמנו לשבוע חג ההודיה בארה"ב מאשר באותו זמן ב-2019", כתבה החברה במכתב לבעלי המניות. "ואנחנו רואים את הביקוש החזק לנסיעות נמשך עד 2022".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    JPOW 11/02/2022 16:14
    הגב לתגובה זו
    החזיקה יפה בזמן שמניות צמיחה אחרות חטפו -50% על הראש. בטווח הארוך המניה הזו מנצחת.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.