יואב בורגן
צילום: יואב בורגן
ניתוח

ביוג'ן – מה יעלה בגורלה כעת? תרכוש או תירכש?

איך יכול להיות שכאשר כל הסקטור מוחק 10-20%, מניה אחת שומרת על יציבות, גם אחרי חדשות שליליות במיוחד אודותיה? האם הגיע הזמן לחזור למניה?
יואב בורגן | (4)
נושאים בכתבה אלצהיימר ביוג'ן

שנת 2022 נפתחה ברגל שמאל עבור כלל הסקטור המנייתי של ה-healthcare בארה"ב, ובפרט ובאופן חד יותר עבור מגזר הביוטק הבורסאי: לאחר 10 ימי מסחר בלבד, תעודת הסל XLV אשר מאגדת את כלל מגזרי ה-healthcare בארה"ב, כבר השילה 8% מערכה; ואילו תעודת ה-XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, ולאחר שנה איומה ב-2021, כבר כעת מציגה תשואה שלילית של 20% מתחילת 2022. הסנטימנט השלילי כלפי סקטורים מנייתיים של צמיחה גבוהה, והרוטציה אל סקטורים של מניות ערך, סנטימנט המורגש למעשה מאז פברואר 2021, ממשיך לתת את אותותיו ועוד ביתר בשאת כיום נוכח החולשה הכללית בשווקים, החששות מאינפלציה בת-קיימא ועליית התשואות בשוקי האג"חים.

 

והנה באופן די מפתיע, דווקא מנייה של חברה שדי מפתה להספיד אותה, שומרת, יחסית, על יציבות גם לאחר פרסום חדשות ספציפיות שליליות במיוחד אודותיה, ולמרות הסנטימנט השלילי בסקטור בכללותו כיום. אנחנו מדברים על מניית ביוג'ן  BIOGEN IDEC (סימול: BIIB).

 

מהן החדשות השליליות מאוד בהקשרה הספציפי של ביוג'ן?

לאחר שבשנה שעברה ה-FDA אישר בתהליך מאוד שנוי במחלוקת את תרופת האלצהיימר החדשה של ביוג'ן, ה-Aduhelm, ולאחר שביוג'ן נקבה בתחילה תג מחיר שערורייתי לתרופה החדשה ולאחר מכן חתכה אותו בחצי, ונוכח העובדה כי עד היום מכירות ה-Aduhelm היו זניחות ומאכזבות מאוד – באה כעת הסוכנות הפדרלית CMS (Centers for Medicare & Medicaid Services) ונועצת מסמר נוסף בארונה של התרופה החדשה. ה- CMS הינו הגוף האמון על תיאום בין הממשל הפדרלי בארה"ב לבין ממשלי המדינות השונות בה ביחס ליישום תוכניות המדיקייר והמדיקייד. עפ"י טיוטת החלטה של ה-CMS, אשר אמורה להפוך להחלטה סופית בחודש אפריל הקרוב, השיפוי הביטוחי לעלות תרופת ה-Aduhelm יינתן באופן מוגבל למדי, אך ורק למטופלים הנמצאים בניסויים קליניים של התרופה. מבלי להכביר מילים יותר מדי, אם החלטה זו תהיה סופית, המשמעות במידה רבה היא עיקור הפוטנציאל המסחרי של ה-Aduhelm בארה"ב.    

 

כלומר, התקווה הגדולה והציפיות הגבוהות שייחסו ל-Aduhelm כמנוע הצמיחה החדש של ביוג'ן אשר תציל את החברה ותהפוך את המגמה השלילית של התכווצות הכנסות החברה בשנים האחרונות (מרבית מכירותיה של ביוג'ן כיום נובעות מחמש תרופות בלבד, רובן בתחום הטרשת הנפוצה, והמגמות בהן בעיקר שליליות) – כל זה התפוגג.

 

אז מה עכשיו? התוצאה המתבקשת אליה אנחנו מורגלים בסיטואציה כזו היא שביוג'ן שמה את עצמה על המדף. דא עקא שעם שווי שוק של 32 מיליארד דולר, אין הרבה רוכשות פוטנציאליות בנמצא והיחידות שבאות בחשבון הן ענקיות הביופארמה הגלובליות. והנה באמת לפני מספר שבועות, בסוף דצמבר אשתקד, דווח בתקשורת הקוריאנית כי קונגלומרט סמסונג, באמצעות הזרוע הביו-פרמצבטית שלה, מקיימת מ"מ לרכישתה של ביוג'ן, כשתג המחיר הננקב הינו 42 מיליארד דולר, כלומר פרמיה של 30% על שווי השוק הנוכחי של ביוג'ן. הדיווח הנ"ל הוכחש בסופו של דבר, אבל יש בו כדי ללמד על כיוון אפשרי לעתידה של ביוג'ן.

 

מצד שני, בשבוע שעבר יצא דיווח בתקשורת לפיו ביוג'ן עובדת עם בנקאי השקעות בגולדמן סקס על רשימת חברות פוטנציאליות לרכישה. לפי הדיווח, החברות המועמדות לרכישה על ידי ביוג'ן הינן מוטות מדעית ועסקית לתחום המחלות הנוירולוגיות. הרשימה כוללת שמות מעניינים:

 

  • Biohaven (NYSE: BHVN), בעלת שווי שוק של 7 מיליארד דולר, עם תרופת המיגרנה המוצלחת Nurtec (הלוואי שתרופת האג'ובי של טבע היתה מצליחה ככה מסחרית...).
  • Amlyx (NASDAQ: AMLX) הממוקדת בתחום מחלת ה-ALS חשוכת המרפא, עם שווי שוק של כ-1 מיליארד דולר.
  • ו-Aurinia  (NASDAQ: AUPH), חברת ביופארמה קנדית הממוקדת במחלות אוטואימוניות, בעלת שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר. Aurinia, עליה כתבנו בטור זה בתחילת נובמבר אשתקד, היתה שם חם בחרושת שמועות ה-M&A בתעשיית הביוטק במהלך ספטמבר-נובמבר 2021 (כרוכשות פוטנציאליות עלו שמות כמו בריסטול מאיירס, GSK, ג'ונסון אנד ג'ונסון, AbbVie, אמג'ן, רוש ואוצוקה), כשמאז התקרר העניין בה (ובמנייתה...). מוקד המשיכה ב-Aurinia הינו התרופה האוראלית למבוגרים שהיא פיתחה, ה-Lupkynis, עבור מחלת הכליות הדלקתית lupus nephritis אשר תוקפת חולי זאבת. תרופה זו, המתחרה ב-Benlysta של חברת GSK אשר ניתנת בזריקה, מסוגלת לפי הערכות שונות להגיע למכירות שיא (peak sales) שנתיות של 2 מיליארד דולר.
 

קיראו עוד ב"גלובל"

גם אם ביוג'ן תהיה זו שרוכשת ולא נרכשת, לא נופתע אם גם אז המנייה תעלה: בניגוד למצב ה"רגיל" מקדמת דנא שבו מניית החברה הנרכשת עולה (בהנחה שיש פרמיה על מחיר השוק) ומניית הרוכשת יורדת (חששות מהצלחת האינגטרציה וכו'), דווקא במקרה של ביוג'ן, כאשר עתידה העצמאי על בסיס stand alone כל כך לוט בערפל ומוטל בספק - רכישה מהותית על ידה אשר ניתן לייחס לה פוטנציאל כלשהו של יצירת מנוע צמיחה חדש משמעותי, עשויה לספק דלק למהלך עליות במניה.

 

בשורה התחתונה, התחושה היא כי מחד גיסא מניית ביוג'ן מצאה לה כיום רמת תחתית. ומאידך גיסא הנהלת החברה מחויבת, נוכח מצב עסקיה העגום כיום, לנקוט מהלכים דרמטיים: לבלוע (לבצע רכישה אסטרטגית) או להיבלע (להירכש), ולכל הפחות לבצע תהליך התייעלות. לכן נראה כי בעלי המניות של ביוג'ן, לאחר הטלטלות ב-2021, ולמרות הסנטימנט הבעייתי מאוד בסקטור כיום, נמצאים במצב לא רע בכלל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יריב 28/01/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    לפני ההודעה על אישור המפתיע של ה FDA המניה שיטה ברמה של 275-280 - הבוקר היא פחות מ 220. לכן, ה Aduhelm הוא סוג של אופציה שיצאה מחוץ לכסף שמקבלים אותה חינם למקרה שהחברה תצליח לשכנע את ה CMS.
  • 2.
    שרה 27/01/2022 15:36
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיקה את המניה הזאת הרבה שנים ולא חושבת למכור.
  • 1.
    רוני 27/01/2022 03:54
    הגב לתגובה זו
    גם כשהיו תקופות של פריחה תמיד היתה פוטנציאל לא ממומש..
  • אבי 1 22/04/2022 10:48
    הגב לתגובה זו
    אתה נשאר . ? פורש או ממליץ ?? עד 120 .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)

החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי

החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל. 

שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.

ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.

מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?

השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.

השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.

במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.