ענת גואטה
צילום: ענבל מרמרי

קנס של 200 אלף שקל לבנק אגוד

העיצומים הוטלו על מספר חברות: חברה בעלת רישיון ייעוץ השקעות, מיזם שאינו מפוקח, בעל עניין וארבעה תאגידים מדווחים, וזאת בעקבות מספר הפרות ובהן הפרת האיסור על יועץ השקעות בבנק להניא לקוח שלא לעבור לשירות ניהול תיקים, הצעה לציבור ללא תשקיף, מכירת מניות חסומות, ואיחורים בהגשת דוחות
סתיו קורן |

ועדת עיצומים וקנסות של רשות ניירות ערך בראשות יו"ר גב' ענת גואטה, אישרה את המלצת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות, להטיל עיצומים כספיים בסך כולל של 508 אלף שקל על חברה בעלת רישיון ייעוץ השקעות, מיזם שאינו מפוקח, בעל עניין וארבעה תאגידים מדווחים.

עיצומים אלו הוטלו על מספר הפרות ובהן הפרת האיסור על יועץ השקעות בבנק להניא לקוח שלא לעבור לשירות ניהול תיקים, הצעה לציבור ללא תשקיף, מכירת מניות חסומות, ואיחורים בהגשת דוחות עיתיים.

עיצום כספי בסך 200 אלף שקל הוטל על בנק איגוד לישראל (שנקנה ע"י בנק מזרחי טפחות 0.1% ), בגין הנאת לקוח שלא לעבור לשירות ניהול תיקים. במהלך חודש אוקטובר 2020 התקשר לקוח עם יועץ של הבנק של הבנק על מנת לעבור לשירות מנהל התיקים ולחתום על ייפוי כח בהתאם. לשיחה ענה יועץ השקעות בסניף. מבדיקת סגל הרשות את השיחה המוקלטת של היועץ עם הלקוח נמצא כי יועץ ההשקעות ניסה להניא את הלקוח מלעבור לשירות ניהול התיקים. בכך הפר היועץ את האיסור להניא לקוח המנוי בהוראה שנקבעה מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. ניצול עמדה שיווקית זו של הבנק פגעה בתחרות ההוגנת בין השחקנים השונים בשוק. יצוין כי בשנתיים האחרונות הוטלו עיצומים בגין הפרת איסור זה גם על בנק מזרחי, בנק יהב ובנק לאומי.

נציין כי בעבר על מנת לעבור משירות ייעוץ השקעות של הבנק אל שרותי מנהל תיקים נדרש לקוח מיועץ להגיע אל סניף הבנק בו מנוהל חשבונו ולחתום על ייפוי כוח לטובת מנהל התיקים. ההתייצבות לחתום על יפוי כוח נוצלה בעבר על ידי הבנקים על מנת לשכנע לקוחות לעבור לחברת ניהול תיקים שקשורות לבנק או שלא לקבל בסופו של דבר את שירותיו של מנהל התיקים. ניצול כוח זה התאפשר בגלל טבע הקשרים בין לקוח לבנק (קשרי הכרות ארוכי שנים, ידע רב של הבנק על הלקוח ורצונותיו, ותלות של הלקוח לעיתים בבנק). ובשל העובדה שיועצי ההשקעות בבנקים נתפסים בעיני הלקוחות כגורמים מקצועיים ואובייקטיביים הכפופים לחובות האמון וזהירות.

משמיעת הקלטת השיחה עולה שלמרות שלא התבקש ולא נשאל על כך, העריך היועץ שמדובר בהשקעה בקרנות הנאמנות של מנהל התיקים, התייחס לתנאים שיקבל הלקוח אצל מנהל התיקים, לכך שהעלויות שלו יגדלו בין השאר שכן מדובר בקרנות נאמנות יקרות באופן יחסי, שאל מה הסיבה שהלקוח בחר בניהול תיקים, התייחס לרמות הסיכון של הלקוח אצל מנהל התיקים, התייחס לתוצאות לא טובות שיש לאותו מנהל תיקים באותה שנה, סקר בפני הלקוח מה עשתה הקרן המנייתית של אותו מנהל תיקים ולכך שלא היו להם ביצועים טובים באותה שנה וכן התייחס לתשואות הטובות שעשה התיק המיועץ של אותו לקוח בבנק. במקום להתייחס לשאלתו של הלקוח לגבי הפרוצדורה, בחר היועץ לשים דגש בשיחה על הסיבות למעבר, על הביצועים הירודים של מנהל התיקים וכד'. זוהי בדיוק הפעולה אותה אוסרת ההוראה.

לעמדת סגל הרשות, האיסור "להניא" מתקיים גם כאשר השיחה היא ביוזמת הלקוח. כלומר, בכל מקרה של אינטראקציה בין יועץ השקעות לבין לקוח, כאשר יועץ ההשקעות יודע שהלקוח שוקל מעבר לניהול תיקים, היועץ צריך להימנע מנקיטת פעולה שיש בה כדי להניא את הלקוח ממעבר לניהול התיקים. התייחסות היועץ לביצועים הלא טובים של מנהל התיקים וכן לביצועים הטובים שלו כיועץ – זהו לב ליבו של האיסור להניא.

שני עיצומים נוספים בסך כ-215 אלף שקל הוטלו בגין הפרות של האיסור להציע ניירות ערך ללא תשקיף. עיצום כספי בסך כ-90 אלף שקל הוטל על רילקו השקעות נדל"ן בע"מ, בגין הפרות של הצעה לציבור ללא תשקיף. עיצום כספי בסך כ-125 אלף שקל הוטל על סטרוברי פילדס ריט לימיטד, בגין הפרה של הצעה לציבור ללא תשקיף. לדרישת העיצום הכספי המלאה– לחץ כאן.

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל