לארי פינק במכתב השנתי: שימרו על העובדים ופעלו לטובת בעלי המניות
לארי פינק, אחד ממייסדי בלקרוק BLACKROCK INC ומנכ"ל חברת ניהול הנכסים פרסם את מכתבו לשנת 2022, שנשלח למנכ"לים של חברות ברחבי העולם בהן BlackRock משקיעה בשם לקוחותיה. במכתב משתף פינק את מנהלי החברות בהשקפותיו לגבי ניהול נכון של החברה, ואולי גם רומז לציפיות של בלקרוק על הכיון אליו צריכות לדעתו לפנות אותן חברות.
המכתב של השנה מתמקד באימוץ קפיטליזם של בעלי מניות (גישה לפיה תאגידים צריכים לפעול על מנת לשרת את האינטרסים של בעלי העניין שלהם) כזרז לשינוי – על מנת לעזור לאנשים לבנות עתיד טוב יותר, להניע חדשנות, לבנות כלכלות עמידות ולעזור לפתור כמה מהאתגרים שעומדים בפני החברה שלנו. פינק מנסה לרקוד על שתי החתונות כאשר מצד אחד הוא שם במרכז את המניע הכספי של החברות - מקסום הרווח לטובת בעלי העניין, ומצד שני טוען שזה דווקא יעזור לבנות עתיד טוב יותר לאנושות ומאפשר ללקוחתיו הצבעה בענייני ESG.
אלו הנקודות המרכזיות אותן מציין פינק במכתבו:
עולם חדש של עבודה. אף מערכת יחסים לא השתנתה יותר בעקבות המגיפה מאשר זו שבין מעסיקים לעובדים. עובדים ברחבי העולם רוצים לקבל יותר מהמעסיק שלהם. חברות שיוצרות סביבות עבודה טובות וחדשניות יותר לעובדים, רואות רמות נמוכות יותר של עזיבת עובדים ותשואות גבוהות יותר.
מקורות הון חדשים מניעים שיבושי שוק. זמינות ההון הגבוהה במיוחד במהלך ארבעת העשורים האחרונים מלבה נוף דינמי של חדשנות עם שפע של סטארט-אפים משבשים שמנסים לייצר אלטרנטיבות למובילי השוק.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קפיטליזם של בעליי מניות וקיימות. כל חברה וכל תעשייה ישתנו בעקבות המעבר לעולם נטול פליטות פחמן. לא רק סטארט-אפים יכולים לשבש תעשיות חדשות, אלא גם בעלי תפקידים בכירים יכולים וחייבים לעשות זאת. במקביל, ממשלות וחברות חייבות להבטיח שאנשים ימשיכו לקבל גישה לאנרגיה אמינה במחיר סביר.
אפשרות בחירה בהצבעות בנושאי ESG. בלקרוק החלה לאפשר לחלק מלקוחותיה להביע דעה על האופן שבו הצבעות הפרוקסי שלהן מתקבלות בחברות שבהן מושקע כספם. כעת מוצעת האפשרות לקרנות פנסיה שתומכות ב-60 מיליון בני אדם. היעד שהציבה החברה הוא לאפשר בעתיד לכל משקיע להשתתף בתהליך ההצבעה בפרוקסי אם יבחר.
במכתב מוסר פינק על כוונת BlackRock להקים מרכז לקפיטליזם של בעלי עניין כדי לחקור עוד יותר את הקשר בין מעורבות בעלי עניין וערך בעלי מניות. עמדתו של פינק היא כי חברות מתפקדות טוב יותר כאשר הן מבצעות חשיבה מעמיקה לגבי תפקידן בחברה ופועלות למען האינטרסים של העובדים, הלקוחות, הקהילות ובעלי המניות שלהן.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 2.אחד שקרא 18/01/2022 10:21הגב לתגובה זותרוויחו הרבה , תשלמו כמה שפחות , אל תחזיקו מלאים או עובדים מיותרים תקטינו הוצאות מימון שפרו את התזרים בחיאת על עצות של בזוקה משלמים לו כל כך הרבה כסף
- 1.סטייק הולדר 18/01/2022 10:01הגב לתגובה זואלא קפיטליזם של בעלי עניין. אמת, לעתים משתמשים בביטוי stake holder ביחס למחזיקים במניות של חברה מסוימת, אבל התנועה הזאת בדיוק באה לשנות את הגישה ולנסות להיטיב עם כל המעגלים המעורבים בפירמה - עובדים, הנהלה, בעלי מניות, לקוחות וכו'
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
