גל אביב בלנדר
צילום: סיון פרג'

בלנדר רוכשת איגוד אשראי ליטאי ב-18 מיליון שקל ומקווה להפוך לבנק דיגיטלי אירופאי

חברת הפינטק תרכוש 77% מאיגוד אשראי ליטאי,  המחזיק באישור עקרוני להמרת תחום פעילותו לבנק, תמורת כ-18 מיליון שקל; בכך היא מקווה להפוך לבנק דיגיטלי כלל אירופאי המתמחה בהעמדת משכנתאות, אשראי מגובה נדל"ן ואשראי צרכני
איתן גרסטנפלד |

חברת הפינטק בלנדר -0.18% העוסקת בפיתוח ותפעול מערכות אשראי וחסכון הודיעה על רכישת כ-77% מאיגוד אשראי ליטאי תמורת כ-18 מיליון שקל. באמצעות הרכישה, מקווה החברה להפוך לבנק דיגיטלי כלל אירופאי, היות והחברה הנרכשת מחזיקה באישור עקרוני להמרת תחום פעילותה לבנק, ופועלת לקבלת רישיון בנקאי.  

על פי הודעת החברה, התאגיד הנרכש, unija Kredito L מתמחה באשראי מגובה נדל"ן, ומנהל פיקדונות של כ- 124 מיליון שקל, בריבית ממוצעת של כ- 2.2%. תיק  האשראי של התאגיד עומד על  כ-112 מיליון שקל, והוא מחזיק בהון עצמי של כ- 9 מיליון שקל. בנוסף, התאגיד מחזיק באישור עקרוני להמרת תחום פעילותו, מאיגוד אשראי לבנק, ונמצא בעיצומו של הליך קבלת רישיון בנקאי בליטא, אותו מעריכים כי יקבלו ברבעון השני של השנה. ככול שהרישיון הבנקאי לא יתקבל בלנדר זכאית לבטל את העסקה ולקבל את התמורה ששלמה ללא כל פיצוי.

על פי החברה, מטרת העסקה, הינה להפוך את בלנדר לבנק דיגיטלי כלל אירופאי המתמחה בהעמדת משכנתאות, אשראי מגובה נדל"ן ואשראי צרכני. קבלת הרישיון תאפשר לחברה לפעול כבנק המעניק משכנתאות, אשראי מגובה נדל"ן ואשראי צרכני. המודל של החברה, הוא חברת הפינטק השוודית קלרנה שזכתה לאחרונה להערכת שווי של כ-45.6 מיליארד דולר.   

עם זאת בחברה מציינים כי גם במידה והמהלך להפיכתו של התאגיד לבנק יכשל, הרי שבכל אופן העסקה תשלש את תיק האשראי באירופה, ותאפשר לבלנדר להרחיב את פעילות ההלוואות שלה למשכנתאות והלוואות למשקי בית מגובות נדל"ן.

 

לפני כחודשיים, דיווחה החברה על כניסה לתחום מתן האשראי בנקודות המכירה (BNPL), לצד בנק פועלים 0.66% . במסגרתה, הצדדים יקימו חברה  משותפת, בה הבנק, שיזרים תחילה 40 מיליון שקל, יחזיק 20% ובלנדר 80%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.