דוחות הבנקים הגדולים בארה"ב: הכו את תחזיות האנליסטים
טרם פתיחת יום המסחר האחרון של השבוע בוול-סטריט דיווחו הבנקים הגדולים בארה"ב - CITIGROUP (סימול: C), JP MORGAN (סימול: JMP), BLACKROCK INC (סימול: BLK) ו- WELLS FARGO & CO (סימול: WFC) על תוצאות הרבעון הרביעי של שנת 2021. כל הבנקים למעט בלאקרוק (שפיספסה את הצפי במעט) עקפו את צפי האנליסטים להכנסות, כולם עקפו את צפי האנליסטים לרווחים.
CitiGroup
בנק ההשקעות האמריקאי דיווח ברבעון הרביעי על הכנסות של כ-17 מיליארד דולר, מעט מעל לצפי האנליסטים שהסתכם בכ-16.75 מיליארד דולר. הרווח המדולל הסתכם בכ-1.46 דולר למניה, גם מעל לצפי האנליסטים שהסתכם בכ-1.38 דולר למניה. הרווח הנקי, שבתקופה המקבילה הסתכם בכ-4.2 מיליארד דולר, צנח בכ-26% והסתכם ברבעון בכ-3.2 מיליארד דולר.
בהתייחסות לנתון זה דיווח הבנק על גידול של כ-18% בעלויות התפעול לאחר שזה הסתכם בכ-13.5 מיליארד, וכן הוסיפו כי מסים הקשורים למכירותיה ולשירותי הבנקאות אותם היא מציעה ביבשת אסיה השפיעו על כ-1.2 מיליארד מההכנסות שלו. זרוע המשקיעים המוסדיים של הבנק ראתה גידול של כ-4% בהכנסות לכ-9.9 מיליארד, נתון שהושפע בעיקר בגידול של כ-18% בשירותי ההשקעות של הבנק.
בראייה שנתית זרוע הבנקאות הצרכנית של סיטיגרופ הראתה ירידה של כ-6% בהכנסות לעומת השנה המקבילה כאשר זה הסתכם בכ-6.94 מיליארד דולר. בתוך גבולות ארה"ב ההכנסות ירדו בכ-6% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו בכ-4.4 מיליארד דולר בעקבות האטה בצמיחת השימוש בכרטיסי האשראי של הבנק. באסיה ירדו ההכנסות בכ-9% בעוד שבאמריקה הלטינית ירדו המכירות בכ-4%. עלויות התפעול השנתיות עלו בכ-33% ביחס לשנה הקודמת. לצד כך דיווח הבנק על רווח נקי של כ-21.95 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשנה הקודמת. לעומת זאת, ההכנסות ירדו בכ-5% ביחס לתקופה המקבילה כאשר הסתכמו בכ-71.88 מיליארד בשנת 2021.
- ספאנטק צופה הפסד של 12 מיליון שקל בשל חוב אבוד של לקוח; המניה נופלת
- עליית הריבית מחד והתגברות הסיכון מאידך שחקו את הרווח של מיכמן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
JP Morgan
הבנק דיווח על הכנסות של כ-30.35 מיליארד דולר, מעל לצפי האנליסטים שהסתכם בכ-29.9 מיליארד. הכנסות החברה עלו בכ-1% ביחס לתקופה המקבילה, ויכלו אף לגדול יותר לולא קוזזו בעיקר בעקבות גידול בעלויות התפעול כאשר אלו עלו בכ-11% ביחס לתקופה המקבילה והסתכמו בכ-17.9 מיליארד דולר. נתון זה גבוה (לרעה) מצפי האנליסטים שעמד על כ-17.63 מיליארד דולר.
הרווחים הסתכמו בכ-3.33 דולר למניה, וזאת לעומת צפי האנליסטים שעמד על כ-3.01 דולר. החברה דיווחה על הכנסות של כ-1.8 מיליארד שנבעו מכספים שהוחזרו לאחר שהופקדו לטובת הפסדי אשראי ושהוסיפו 47 סנט למניה בשורת הרווח. ללא תוספת זו היו מסתכמים הרווחים בכ-2.86 דולר למניה.
חרף התוספת בעקבות החזרת הכספים מהפרשתם להפסדי אשראי, מדובר ברווח למניה הנמוך ביותר שראתה JP Morgan בשבעת הרבעונים האחרונים. הבנק צפוי להינות מהעלאת הריבית במשק האמריקאי ובהנהלה צופים גידול של כ-50 מיליארד דולר בעקבות השינויים, גידול של כ-5.5 מיליארד לעומת התקופה המקבילה.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הכנסות הבנק מזרוע ההשקעות שלו צנחה בכ-13% לכ-6.3 מיליארד ברבעון וזאת בעיקר בעקבות האטה בסחר באג"חים אותם הוא מנהל. ביחס לשנה הקרובה צופים בבנק גידול נוסף של כ-8% בעלויות לכ-77 מיליארד דולר שצפויים להיות מושפעים בעיקר מלחצים אינפלציונים.
BlackRock
הבנק מדווח ברבעון הרביעי על כך שההכנסות עמדו על כ-5.11 מיליארד, פיספוס קל בשורה העליונה לאחר שצפי האנליסטים עמד על כ-5.16 מיליארד. ההכנסות הושפעו בעיקר מגידול בעלויות התפעול, כך דווח. הרווח למניה הסתכם בכ-10.42 דולר, מעל לצפי האנליסטים שעמד על כ-10.15 דולר למניה.
עוד דיווח הבנק כי הפך לראשון מבין כל הבנקים הגדולים באמריקה שמנהל נכסים בשווי של מעל לכ-10 טריליון דולר וזאת בעקבות גידול ברבעון במספר הלקוחות שהשקיעו בקרנות עוקבות מדד (ETF) באמצעותו. על פי דיווחי הבנק, 104 מיליארד דולר הושקעו בקרנות שלו במהלך תקופת הדוח. כמו כן נהנתה החברה מהגידול במדדים המובילים ברבעון ובשנה החולפת לאחר שה-S&P 500 עלה בכ-11% ברבעון האחרון וכ-27% במהלך כל שנת 2021. בראייה כללית הוסיפו המשקיעים סדר גודל של כ-169 מיליארד דולר במכשירים אותם מנהל הבנק.
הקרנות המנוהלות אקטיבית הוסיפו כ-101 מיליארד דולר בשנה, וכעת מנהל הבנק 2.6 טריליון דולר בנכסים מסוג זה. הקרנות האלטרנטיביות אותן מנהל הבנק ראו גידול של כ-5.5 מיליארד וכעת מנהל הבנק 265 מיליארד דולר בקרנות מסוג זה. הוצאות התפעול בדגש על פיצוי ותגמול העובדים עלו בכ-218 מיליון דולר לעומת התקופה המקבילה והושפעו בעיקר מהאינפלציה הגואה במדינה. שכר העובדים עלה בכ-8% מאז תחילת השנה.
Wells Fargo
הבנק דיווח על הכנסות של כ-20.85 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים שהסתכם בכ-18.8 מיליארד דולר. הרווח המתואם הסתכם בכ-1.25 דולר למניה, מעל לצפי שהסתכם בכ-1.13 דולר למניה. הרווח הנקי הסתכם בכ-5.75 מיליארד דולר, גידול של כ-86% ביחס לתקופה המקבילה אז הסתכם נתון זה בכ-3.09 מיליארד דולר.
הגידול בתוצאות הושפע גם בעקבות 875 מיליון דולר שהופרשו בשנה הקודמת לטובת הפסדי אשראי וכעת נרשמו לטובת רווחי הבנק. אחד מהגורמים המשפיעים ביותר על הרווחים הוא העלאת הריביות המקומית שצפוייה להשפיע על שולי הרווח שלו, דבר שטרם הבשיל לאחר שאלו (הרווחים) ירדו במקצת ברבעון הרביעי והסתכמו בכ-9.26 מיליארד דולר.
- 1.היכו את התחזיות אבל כולם מסיימים באדום - היה כדאי לציין (ל"ת)אז כנראה שלא ממש 14/01/2022 23:08הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
