משלוחים
צילום: Norma Mortenson, pexels

"למרות הברקזיט, יבואו שליחים לג'אסט איט הודות לתנאים הסוציאלים"

חברת משלוחי המזון טיפסה במסחר ב-4% לאחר שחשפה עליה של 31% בסכום ההזמנות ב-2021 ל-28 מיליארד יורו. הצמיחה הגדולה ביותר בבריטניה, שם עובדים זרים חזרו למדינות המוצא ושוק העבודה מאתגר עוד יותר. חברת ניהול הנכסים קלירבריג' אופטימית, והסיבה נכונה גם לתן ביס בארץ
איתי פת-יה | (1)

חברת משלוחי המזון הגדולה באירופה, ג'אסט איט-טייקאווי  GRUBHUB INC (סימול: GRUB) מתחזקת במסחר בוול סטריט לאור תוצאות מקדמיות חיוביות שפרסמה לרבעון החולף. ג'אסט איט, שבסיסה בבריטניה ונרכשה על ידי טייקאוויי ההולנדית, היא חברת האם של תן ביס הישראלית, ואחד ממשקיעיה של הראשונה, חברת ניהול הנכסים קלירבריג', סבורה שאותם תנאים סוציאליים שהיא מספקת לעובדיה הבריטים, הם שיעזרו לה להתמודד עם מצוקת כח האדם שיצר הברקזיט.

תחילה למספרים: מספרן של ההזמנות ברבעון עלה ב-14% בשנה מ-240.4 מיליון ל-273.7 מיליון, בדומה לצפי בשוק. ב-2021 כולה הן עמדו על 1.1 מיליארד, עליה של 40%, ולא 45% כמו שהעריכו האנליסטים קודם לכן. סכום ההזמנות השנתי עלה ב-31% מול 2020, ל-28.2 מיליארד יורו. הסכום ברבעון הרביעי לבדו עלה ב-13%.

בפילוח לפי אזורי פעילות דווח על צמיחה של 52% במספר ההזמנות השנתי בבריטניה ובאירלנד (288.8 מיליון), ושל 23% ברבעון (72.9 מיליון הזמנות). בסכומים מדובר בעליה של 19% באזורים אלה ברבעון הרביעי, להזמנות בהיקף 1.7 מיליארד יורו.

יטסה חרון המנכ"ל אמר "אנחנו לחא מכוונים לרווחיות, ונתנו תחזית לטווח הפסד קל השנה". עוד הוסיף כי הוא צופה שההזמנות ימשיכו לעלות במספרן, וכן שההפסדים יצטמצמו, ברמה כזו שברמה התפעולית תגיע החברה לאיזון עוד השנה. במובן זה טען כי החברה שיפרה את פוטנציאל הרווח במהלך המחצית השניה של השנה, ותמשיך לשפרו השנה. ההפסדים שבכל זאת תרשום בשורה התחתונה יהיו מיוחסים להמשך ההתרחבות בבריטניה. במקביל, נראה שפחות מעניינת אותה אחזקה של שליש מחברת iFood שעושה את אותו דבר - רק בברזיל. ג'אסט איט מנהלת מגעים למכירת נתח זה.

בג'אסט איט נכנסו השנה בבריטניה גם הם לתחום משלוחי סלי הקניות מסופרמרקטים, זאת במיזם משותף עם Asda כדי להתחרות בדליברו ואובר איטס. כך עשתה גם עם גראבהאב האמריקאית, שאחראית לפעילות שלה בארצות הברית. איתה, חברה ל-Instacart ולרשת 7-Eleven (שבקרוב חברת אלקטרה תביא אותה ארצה). גראבהאב נקנתה על ידי החברה בכ-7 מיליארד דולר, והשלמת העסקה נעשתה בקיץ האחרון.

הפעילות הרחבה בבריטניה נעשית בתקופה מאתגרת. ראשית, גם שם, כמו בחלקים נוספים של העולם המערבי, מתקשים לגייס עובדים בשכר נמוך יחסית. אנשים שעזבו את עבודתם בקורונה ונהנו מתמריצים ממשלתיים, אם הם לא ממש זקוקים למשכורת, ניצבים בעמדה שבה הם יכולים להתמקח. יש שמרגישים אף די בנוח כדי לעזוב את משרתם ולחפש הזדמנות אחר, אם לטובת שכר גבוה יותר ואם לטובת הגשמה, מה שמכונה בארצות הברית "ההתפטרות הגדולה".

אלא שלמשוואה נכנסים המשתנים המקומיים בבריטניה. הברקזיט הביא לכך שזרים רבים שעבדו בממלכה חזרו למדינות המוצא שלהם. כך מצאה עצמה בריטניה למשל בלי מספיק נהגים שישנעו דלקים לחלקים במדינה, והייתה צריכה לגייס לשם כך את כוחות הצבא. תורים נשרכו באותן תחנות דלק שכן הגיעה אליהן המלאי לפני כמה חודשים.

קיראו עוד ב"גלובל"

את מקומם של חלק מהזרים תפסו הבריטים עצמם, ודרישות השכר שלהם גבוהות יותר - מה שמתרגם לאינפלציה. בוריס ג'ונסון, שגם כך מידת הפופולריות שלו יורדת כשברקע סערת המסיבה בה הודה זה עתה שהשתתף על אף הגבלות הקורונה, מנסה לגייס את העם למטרה הגדולה. לפי המסר שהוא משמיע, כדאי לבריטים לשלם יותר עבור חוזקו של שוק העבודה המקומית, ולהגמל מהעבודה הזולה.

לאור כל אלה נשאלת השאלה, גם במצב הקיים ובוודאי בתרחיש של גידול הביקושים למשלוחי מזון וצמיחה של ג'אסט איט - מה לגבי מצבת העובדים? האם תצליח להרחיבה בתנאים הקיימים? כאן נכנסת לתמונה קלירבריג' שהוזכרה בפתח הכתבה. עוד לפני פרסום התוצאות המקדמיות של ג'אסט איט, כבר ברבעון הקודם קלירבריג' הוציאה מכתב למשקיעה בדבר האסטרטגיה שלה סביב השקעות בחברות צמיחה באירופה אוסטרליה והמזרח התיכון (אפיק זה דווקא הביא לביצועי חסר אצלה מול מדד היחוס MSCI EAFE Index, ואולם ב-10 מתוך 11 סקטורים בהם השקיעה הצליחה).

במכתב היא מזכירה את ג'אסט איט ומסבירה: "אינפלציה בסחורות ובמחירים באו לידי ביטוי יותר ויותר בשרשראות האספקה, ומדגישים את החשיבות של העמידות אצל חברות הפורטפוליו שלנו בפני שינויים בתמחורים. יש לנו בטחון בחברות בהן השקענו בהקשת זה - לרבות בחברות משלוחי מזון כמו ג'אסט איט, שמשלמות לשליחים שלהם שכר טוב ומספקות תנאים סוציאליים".

בכך נבדלת החברה מוולט הפינית שבאחרונה נמכרה למתחרתה של ג'אסט איט,  DOORDASH INC (DOOR) ב-7 מיליארד יורו. בעוד הגישה של ג'אסט איט לנתאי ההעסקה נכונה באזורי פעילות נוספים, כמו ישראל באמצעות תן ביס, בוול רואים בשליחים פרילנסרים, ועל כן אינם מקבלים תנאים של שכירים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נסיון 13/01/2022 09:38
    הגב לתגובה זו
    לעשוק את בעלי המסעדות ולגזור מהם 30% עם חוזה דרקוני, זה לא קפיטליזם. זה חזירות תאגידית. כמה שהחברה המתואבת הזאת תקרוס מהר יותר כך יהיה טוב יותר לאנושות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social