סחורות תירס חיטה
צילום: V2osk, Unsplash

לאן פני שוק הסחורות ומהם הגורמים שיש לקחת בחשבון לפני השקעה?

שוק הסחורות האפור סיפק תשואה של 27% (מדד בלומברג) בשנת 2021, ויכול להיות מגן אינפלציה, אך גורמים שונים משפיעים על השוק בטווח הקצר והארוך; מה עלינו לשקול כשאנו באים להשקיע בשוק הסחורות?
גיא טל | (5)

עננים שחורים מתקדרים לאחרונה מעל שמי שוק המניות. לאורך תקופה לא קצרה של עליות כמעט רציפות היה נראה ששום דבר לא יכול לעצור את השוק הדוהר אפילו לא מגיפה עולמית. אלא שלפתע התעוררה מתרדמתה ארוכת השנים האינפלציה הכמעט נשכחת ואיתה ההידוק המוניטרי, ופתאום נזכרנו גם שהמחירים בשוק מאד גבוהים, והנה שנת 2022 מתחילה במגמת ירידות, במיוחד במדדים שנהנו מעליות בשנתיים האחרונות כמו הנאסד"ק ומדדי מניות הצמיחה. במצב כזה הרבה מנסים למצוא אלטרנטיבות שלא נעות בקורלציה גבוהה עם שוק המניות. שוק הסחורות נחשב על פי רוב לאפור ומשעמם ולא תופס כותרות. המשקיע הממוצע שומע על נחושת או חיטה ותירס ומסתיר פיהוק. אבל כיום הן יכולות להוות קלף מנצח כאשר כמה גורמים פועלים לטובת השוק. לא שעד עכשיו היה כדאי להתעלם מהסגמנט החשוב הזה בתיק השקעות מאוזן, שכן מדד הסחורות של בלומברג עלה ב-27% בשנה האחרונה, מה שמעמיד אותו בשורה אחת עם ה-SP500 והנאסד"ק. ב-12 החודשים האחרונים עלה מחיר הנפט ב-54%, מחיר הנחושת ב-20% ומחיר התירס ב-22%, ונראה שיש לפחות מספר סיבות שהמגמה הזו תימשך גם בשנה הבא. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון גם כמה גורמים שעלולים להשפיע לשלילה, ויתכן שהמשקיעים יצטרכו להיות יותר סלקטיביים ולבחור היטב באיזה סחורות נשאר עוד "בשר" לעליות, שכן הגורמים המשפיעים על מחירי הסחורות בטווח הקצר והארוך משתנים מסחורה לסחורה לעיתים בצורה קוטבית. לדוגמה, אם המעבר לאנרגיה ירוקה אמור להשפיע לשלילה על מחיר הפחם והנפט בטווח הארוך הרי שעל הלית'יום הוא דווקא אמור להשפיע באופן חיובי, שכן המתכת הנדירה נצרכת מאד בתעשיית הבטריות שהיא גורם חשוב במעבר הזה. מהם אם כן הגורמים שיש לבחון בבואנו להשקיע בשוק הסחורות? אינפלציה. התחום הראשון, שחשיבותו עולה בימים אלו, הוא ההגנה מפני אינפלציה. כאשר האינפלציה עולה מחירי הסחורות עולים אף הם (אפשר גם לומר שהקשר הפוך. כלומר, כאשר מחירי הסחורות עולים בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי בעליית המוצרים שבנויים מהם, מה שיגרום לאינפלציה). מחירי האנרגיה נמצאים בקורלציה הגבוהה ביותר עם האינפלציה. בטווח הארוך גם מחירי הסחורות החקלאיות, מתכות ועוד מציגות קורלציה חיובית עם האינפלציה אך במידה פחותה. מאז שנת 2000 אינדקס הסחורות של בלומברג הראה קורלציה חיובית של 76% עם מדד המחירים לצרכן, כך לפי כלכלני JP MORGAN. זו הסיבה שלאורך השנים משקיעים שרצו לגדר עצמם מפני סיכוני האינפלציה פנו להשקעה בסחורות שעולות יחד איתה.  עם התחזיות שיותר ויותר רואות את האינפלציה כתופעה שהולכת להיות קבועה יותר ממה שחשבו תחילה, נראה שיותר משקיעים יפנו לתחום הסחורות כדי למצוא הגנה מסוימת מפני האינפלציה מה שאמור להשפיע לחיוב על מחירי הסחורות. יחד עם זאת יש לזכור שישנן גם תחזיות הפוכות, שכן הפד לא משלב ידיים למול העלייה בתחזיות ופועל, כנראה יותר באגרסיביות ממה שצפו קודם, כנגד ההתפרצות האינפלציונית, כך שאם הוא יצליח במאמציו, אותו קשר בין האינפלציה לסחורות ישפיע בכיוון השלילי.  סין. הגורם השני המרכזי אותו יש לקחת בחשבון כאשר מדברים על מחירי הסחורות הוא הצמיחה האגרסיבית בכלכלה השנייה בגודלה בעולם שליוותה אותנו בעשורים האחרונים. אורבניזציה מואצת והשקעה מאסיבית בבניה וייצור שדרש עוד ועוד אנרגיה, מתכות ושאר הסחורות והשפיע באופן משמעותי ביותר על מחירי הסחורות, אך לאחרונה ישנו שינוי משמעותי כאשר הצמיחה בסין מקרטעת ועומדת על כ-5% לפי הערכות מעודכנות, שיעור שהיה נחשב מהיר מאד בכלכלה מערבית, אך הוא הרבה פחות מהממוצע בסין בעשורים האחרונים. ההתפתחות הזו אמורה למתן את העלייה במחירי הסחורות ואולי אף לגרום להיפוך מגמה מסוים לפחות בסחורות ספציפיות. לדוגמה סין היא הגורם ל-30% מהביקוש העולמי לנחושת ו-55% מכלל המתכות, כך שבטווח הקצר לא צפויה המשך עליה חדה במחירי המתכות ואולי אפילו ירידה מסוימת, ככל שהתחזיות לגבי האטת הצמיחה בסין יתממשו. אך בהסתכלות לטווח מעט יותר ארוך יותר סביר להניח שסין תמשיך לצמוח והביקוש לנחושת ושאר המתכות יחזור לטפס. לדוגמה, בייג'ינג הכריזה על כוונתה להגיע לאפס פליטות עד שנת 2060 מה שיגרום למעבר מאסיבי לרכב חשמלי (הדרך היחידה כיום להתקרב למטרה הזו) שיגדיל את הביקוש למתכות תעשייתיות וביניהם הנחושת. כיום מהווה הרכב החשמלי לסוגיו כ-20% ממכירות הרכב בסין לעומת 40% באירופה כך שהצמיחה הצפויה בשוק הזו בדרך למטרה של פליטות פחמן ניטרליות היא משמעותית ביותר. על כל פנים בטווח הקצר נראה שיש להימנע מסחורות שמושפעות יתר על המידה מהמצב הכלכלי בסין כמו נחושת או לית'יום ולשוב אליהם כשסין תתאושש מהשפל הזמני.  אנרגיה ירוקה ומסורתית כפי שראינו קודם למחירי האנרגיה קורלציה גבוהה עם עליית האינפלציה, אך יש לקחת גורם נוסף משמעותי ביותר בחשבון כשבאים לבחור השקעות בתחום האנרגיה והוא המעבר לאג'נדה ירוקה, כאשר ייצור אנרגיה ירוקה משפיע באופן חיובי על מחירי סחורות כמו לית'יום שמשמש לייצור בטריות, אלומיניום שנצרך לפאנלים סולאריים ולמתקנים לייצור אנרגיית רוח, נחושת שנצרכת בכל תעשייה דיגיטלית, קובלט (יסוד כימי שחיוני ביצור דלק נקי) ועוד.  מצד שני, המעבר הזה אמור בסופו של דבר להשפיע לשלילה בטווח הארוך על מחירי סחורות האנרגיה המסורתיות כמו נפט, גז ופחם, אך באופן אבסורדי המרוץ של הממשלות במערב למעבר מהיר לאנרגיה ירוקה ונקיה גרם, לפחות בטווח הקצר, דווקא לעלית מחירים גם בתחום הזה, שצפויה להימשך בטווח הנראה לעין.   במרוץ לא מחושב מספיק אחר ייצור אנרגיה מתחדשת אירופה נתקעה בחורף הזה בלי מספיק מקורות אנרגיה זמינים ונקלעה לקשיים דיפלומטים מול רוסיה בנושא הביקוש הגואה לגז, ובינתיים כנראה תחזור להכיר בגז ואנרגיה גרעינים כהשקעות ירוקות. גם סין בדרכה להשגת המטרה של אפס פליטות עד 2060 הגבילה את פעילות המפעלים בסתיו האחרון מה שגרם בתורו למחסור באנרגיה. בארצות הברית התמונה דומה. בעוד הדרישה לאנרגיה לעולם לא עוצרת, אין מספיק מקורות אנרגיה מתחדשת והחברות הוותיקות לא השקיעו מספיק במקורות האנרגיה המסורתיים. כך נוצר מחסור בסחורות כמו נפט וגז. בנוסף, השאיפה לעולם נקי ואחראי יותר מבחינה סביבתית מקשה גם על פיתוח של מקורות אנרגיה מסורתיים. מנכ"ל חברת ריו טינטו הברזילאית נאלץ להתפטר יחד עם מנהלים בכירים נוספים לאחר שהחברה הרסה בטעות אתר קדוש לאבורג'ינים באוסטרליה כדי לפתח מכרה ברזל. אירועים כאלה מפחיתים את ה"תאבון" של חברות האנרגיה להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חדשים. גם מרבצי הנחושת המרכזיים מתדלדלים כאשר המרבצים הנותרים נמצאים באזורים שקשים לכריה באופן שלא יפגע בסביבה, ובכך נמנע מהחברות השקעות שמסווגות כ-ESG ונגרמת ירידה בהיצע.  האתגרים האלה מנעו מחברות האנרגיה והסחורות מלממן פרויקטים גדולים חדשים או להגדיל את הייצור עם העלייה בביקוש. במקום זאת עודפי המזומנים נוצלו לצורך חלוקת דיבידנדים וקנייה חוזרת של מניות במקום בהשקעות חדשות. כך באופן אבסורדי תקופת המעבר לאנרגיה מתחדשת וירוקה גורם בסופו של דבר לעליית מחירי הסחורות של האנרגיה המסורתית. גם קרטל אופ"ק+ מצליח לשמור על אחידות שורות יחסית בתקופה האחרונה ואף לצרף חברות חדשות משמעותיות כמו רוסיה. השליטה בהיצע הנפט מונעת ממחירו לרדת למרות התפתחות האנרגיות המתחדשות.   חקלאות. מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים מכמה גורמים. ראשית, עליית מחירי האנרגיה משפיעים בתורם על החקלאים שצריכים אנרגיה כדי לגדל מוצרים ומשפיעה על מחירי סחורות כמו חיטה, סויה, ותירס. גורם נוסף שקשור לאנרגיה הוא המעבר לשימוש ב"דלק ביולוגי" שמיוצר מסויה וקני סוכר ומשפיע על מחירם.  גורם נוסף שמתחיל להיות משמעותי הוא טרנד הבריאות ששוטף את העולם. בין 2014 ל-2021 מספר הצמחונים בארצות הברית זינק ב-500% מה שהזניק את הביקוש למוצרים שיכולים להיות תחליפי חלבון כמו סויה ותחליפי שומנים כמו אבוקדו ואגוזים. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון שמשפיע על צד ההיצע הוא התנהגות מזג האויר שנהיה קשה יותר לצפיה בשנים האחרונות וגורם לירידה בתפוקות החקלאיות. אירוע אקלים יכול להשפיע פעם על איזורי גידול החיטה, פעם אחרת על הקפה או התירס וכדו'. גם פה הגיוון בהשקעות חשוב. ניתן להשקיע בסל רחב של מוצרי חקלאות שיהנו מהטרנדים הבריאותיים, האנרגטיים והסביביתיים בטווח הבינוני והארוך.     

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    Sassi6 11/01/2022 04:41
    הגב לתגובה זו
    ואת כיל? האם זה בגלל ...שהעליות מגולמות כבר במחיר המניה? תודה
  • 2.
    לב 10/01/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
    איזה סלים קונים היום לסחורות מתאימות לזמן זה
  • RAAX. דיבידנד של 5% בשנה בממוצע. (ל"ת)
    רז 11/01/2022 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש קרן נאמנות בארץ שמשקיעה בתחומים אלה ? תודה (ל"ת)
    hus 10/01/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
  • פסגות זהב לונדון LMBA (ל"ת)
    רז 11/01/2022 10:42
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.