לאן פני שוק הסחורות ומהם הגורמים שיש לקחת בחשבון לפני השקעה?
עננים שחורים מתקדרים לאחרונה מעל שמי שוק המניות. לאורך תקופה לא קצרה של עליות כמעט רציפות היה נראה ששום דבר לא יכול לעצור את השוק הדוהר אפילו לא מגיפה עולמית. אלא שלפתע התעוררה מתרדמתה ארוכת השנים האינפלציה הכמעט נשכחת ואיתה ההידוק המוניטרי, ופתאום נזכרנו גם שהמחירים בשוק מאד גבוהים, והנה שנת 2022 מתחילה במגמת ירידות, במיוחד במדדים שנהנו מעליות בשנתיים האחרונות כמו הנאסד"ק ומדדי מניות הצמיחה. במצב כזה הרבה מנסים למצוא אלטרנטיבות שלא נעות בקורלציה גבוהה עם שוק המניות. שוק הסחורות נחשב על פי רוב לאפור ומשעמם ולא תופס כותרות. המשקיע הממוצע שומע על נחושת או חיטה ותירס ומסתיר פיהוק. אבל כיום הן יכולות להוות קלף מנצח כאשר כמה גורמים פועלים לטובת השוק. לא שעד עכשיו היה כדאי להתעלם מהסגמנט החשוב הזה בתיק השקעות מאוזן, שכן מדד הסחורות של בלומברג עלה ב-27% בשנה האחרונה, מה שמעמיד אותו בשורה אחת עם ה-SP500 והנאסד"ק. ב-12 החודשים האחרונים עלה מחיר הנפט ב-54%, מחיר הנחושת ב-20% ומחיר התירס ב-22%, ונראה שיש לפחות מספר סיבות שהמגמה הזו תימשך גם בשנה הבא. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון גם כמה גורמים שעלולים להשפיע לשלילה, ויתכן שהמשקיעים יצטרכו להיות יותר סלקטיביים ולבחור היטב באיזה סחורות נשאר עוד "בשר" לעליות, שכן הגורמים המשפיעים על מחירי הסחורות בטווח הקצר והארוך משתנים מסחורה לסחורה לעיתים בצורה קוטבית. לדוגמה, אם המעבר לאנרגיה ירוקה אמור להשפיע לשלילה על מחיר הפחם והנפט בטווח הארוך הרי שעל הלית'יום הוא דווקא אמור להשפיע באופן חיובי, שכן המתכת הנדירה נצרכת מאד בתעשיית הבטריות שהיא גורם חשוב במעבר הזה. מהם אם כן הגורמים שיש לבחון בבואנו להשקיע בשוק הסחורות? אינפלציה. התחום הראשון, שחשיבותו עולה בימים אלו, הוא ההגנה מפני אינפלציה. כאשר האינפלציה עולה מחירי הסחורות עולים אף הם (אפשר גם לומר שהקשר הפוך. כלומר, כאשר מחירי הסחורות עולים בסופו של דבר זה יבוא לידי ביטוי בעליית המוצרים שבנויים מהם, מה שיגרום לאינפלציה). מחירי האנרגיה נמצאים בקורלציה הגבוהה ביותר עם האינפלציה. בטווח הארוך גם מחירי הסחורות החקלאיות, מתכות ועוד מציגות קורלציה חיובית עם האינפלציה אך במידה פחותה. מאז שנת 2000 אינדקס הסחורות של בלומברג הראה קורלציה חיובית של 76% עם מדד המחירים לצרכן, כך לפי כלכלני JP MORGAN. זו הסיבה שלאורך השנים משקיעים שרצו לגדר עצמם מפני סיכוני האינפלציה פנו להשקעה בסחורות שעולות יחד איתה. עם התחזיות שיותר ויותר רואות את האינפלציה כתופעה שהולכת להיות קבועה יותר ממה שחשבו תחילה, נראה שיותר משקיעים יפנו לתחום הסחורות כדי למצוא הגנה מסוימת מפני האינפלציה מה שאמור להשפיע לחיוב על מחירי הסחורות. יחד עם זאת יש לזכור שישנן גם תחזיות הפוכות, שכן הפד לא משלב ידיים למול העלייה בתחזיות ופועל, כנראה יותר באגרסיביות ממה שצפו קודם, כנגד ההתפרצות האינפלציונית, כך שאם הוא יצליח במאמציו, אותו קשר בין האינפלציה לסחורות ישפיע בכיוון השלילי. סין. הגורם השני המרכזי אותו יש לקחת בחשבון כאשר מדברים על מחירי הסחורות הוא הצמיחה האגרסיבית בכלכלה השנייה בגודלה בעולם שליוותה אותנו בעשורים האחרונים. אורבניזציה מואצת והשקעה מאסיבית בבניה וייצור שדרש עוד ועוד אנרגיה, מתכות ושאר הסחורות והשפיע באופן משמעותי ביותר על מחירי הסחורות, אך לאחרונה ישנו שינוי משמעותי כאשר הצמיחה בסין מקרטעת ועומדת על כ-5% לפי הערכות מעודכנות, שיעור שהיה נחשב מהיר מאד בכלכלה מערבית, אך הוא הרבה פחות מהממוצע בסין בעשורים האחרונים. ההתפתחות הזו אמורה למתן את העלייה במחירי הסחורות ואולי אף לגרום להיפוך מגמה מסוים לפחות בסחורות ספציפיות. לדוגמה סין היא הגורם ל-30% מהביקוש העולמי לנחושת ו-55% מכלל המתכות, כך שבטווח הקצר לא צפויה המשך עליה חדה במחירי המתכות ואולי אפילו ירידה מסוימת, ככל שהתחזיות לגבי האטת הצמיחה בסין יתממשו. אך בהסתכלות לטווח מעט יותר ארוך יותר סביר להניח שסין תמשיך לצמוח והביקוש לנחושת ושאר המתכות יחזור לטפס. לדוגמה, בייג'ינג הכריזה על כוונתה להגיע לאפס פליטות עד שנת 2060 מה שיגרום למעבר מאסיבי לרכב חשמלי (הדרך היחידה כיום להתקרב למטרה הזו) שיגדיל את הביקוש למתכות תעשייתיות וביניהם הנחושת. כיום מהווה הרכב החשמלי לסוגיו כ-20% ממכירות הרכב בסין לעומת 40% באירופה כך שהצמיחה הצפויה בשוק הזו בדרך למטרה של פליטות פחמן ניטרליות היא משמעותית ביותר. על כל פנים בטווח הקצר נראה שיש להימנע מסחורות שמושפעות יתר על המידה מהמצב הכלכלי בסין כמו נחושת או לית'יום ולשוב אליהם כשסין תתאושש מהשפל הזמני. אנרגיה ירוקה ומסורתית כפי שראינו קודם למחירי האנרגיה קורלציה גבוהה עם עליית האינפלציה, אך יש לקחת גורם נוסף משמעותי ביותר בחשבון כשבאים לבחור השקעות בתחום האנרגיה והוא המעבר לאג'נדה ירוקה, כאשר ייצור אנרגיה ירוקה משפיע באופן חיובי על מחירי סחורות כמו לית'יום שמשמש לייצור בטריות, אלומיניום שנצרך לפאנלים סולאריים ולמתקנים לייצור אנרגיית רוח, נחושת שנצרכת בכל תעשייה דיגיטלית, קובלט (יסוד כימי שחיוני ביצור דלק נקי) ועוד. מצד שני, המעבר הזה אמור בסופו של דבר להשפיע לשלילה בטווח הארוך על מחירי סחורות האנרגיה המסורתיות כמו נפט, גז ופחם, אך באופן אבסורדי המרוץ של הממשלות במערב למעבר מהיר לאנרגיה ירוקה ונקיה גרם, לפחות בטווח הקצר, דווקא לעלית מחירים גם בתחום הזה, שצפויה להימשך בטווח הנראה לעין. במרוץ לא מחושב מספיק אחר ייצור אנרגיה מתחדשת אירופה נתקעה בחורף הזה בלי מספיק מקורות אנרגיה זמינים ונקלעה לקשיים דיפלומטים מול רוסיה בנושא הביקוש הגואה לגז, ובינתיים כנראה תחזור להכיר בגז ואנרגיה גרעינים כהשקעות ירוקות. גם סין בדרכה להשגת המטרה של אפס פליטות עד 2060 הגבילה את פעילות המפעלים בסתיו האחרון מה שגרם בתורו למחסור באנרגיה. בארצות הברית התמונה דומה. בעוד הדרישה לאנרגיה לעולם לא עוצרת, אין מספיק מקורות אנרגיה מתחדשת והחברות הוותיקות לא השקיעו מספיק במקורות האנרגיה המסורתיים. כך נוצר מחסור בסחורות כמו נפט וגז. בנוסף, השאיפה לעולם נקי ואחראי יותר מבחינה סביבתית מקשה גם על פיתוח של מקורות אנרגיה מסורתיים. מנכ"ל חברת ריו טינטו הברזילאית נאלץ להתפטר יחד עם מנהלים בכירים נוספים לאחר שהחברה הרסה בטעות אתר קדוש לאבורג'ינים באוסטרליה כדי לפתח מכרה ברזל. אירועים כאלה מפחיתים את ה"תאבון" של חברות האנרגיה להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חדשים. גם מרבצי הנחושת המרכזיים מתדלדלים כאשר המרבצים הנותרים נמצאים באזורים שקשים לכריה באופן שלא יפגע בסביבה, ובכך נמנע מהחברות השקעות שמסווגות כ-ESG ונגרמת ירידה בהיצע. האתגרים האלה מנעו מחברות האנרגיה והסחורות מלממן פרויקטים גדולים חדשים או להגדיל את הייצור עם העלייה בביקוש. במקום זאת עודפי המזומנים נוצלו לצורך חלוקת דיבידנדים וקנייה חוזרת של מניות במקום בהשקעות חדשות. כך באופן אבסורדי תקופת המעבר לאנרגיה מתחדשת וירוקה גורם בסופו של דבר לעליית מחירי הסחורות של האנרגיה המסורתית. גם קרטל אופ"ק+ מצליח לשמור על אחידות שורות יחסית בתקופה האחרונה ואף לצרף חברות חדשות משמעותיות כמו רוסיה. השליטה בהיצע הנפט מונעת ממחירו לרדת למרות התפתחות האנרגיות המתחדשות. חקלאות. מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים מכמה גורמים. ראשית, עליית מחירי האנרגיה משפיעים בתורם על החקלאים שצריכים אנרגיה כדי לגדל מוצרים ומשפיעה על מחירי סחורות כמו חיטה, סויה, ותירס. גורם נוסף שקשור לאנרגיה הוא המעבר לשימוש ב"דלק ביולוגי" שמיוצר מסויה וקני סוכר ומשפיע על מחירם. גורם נוסף שמתחיל להיות משמעותי הוא טרנד הבריאות ששוטף את העולם. בין 2014 ל-2021 מספר הצמחונים בארצות הברית זינק ב-500% מה שהזניק את הביקוש למוצרים שיכולים להיות תחליפי חלבון כמו סויה ותחליפי שומנים כמו אבוקדו ואגוזים. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון שמשפיע על צד ההיצע הוא התנהגות מזג האויר שנהיה קשה יותר לצפיה בשנים האחרונות וגורם לירידה בתפוקות החקלאיות. אירוע אקלים יכול להשפיע פעם על איזורי גידול החיטה, פעם אחרת על הקפה או התירס וכדו'. גם פה הגיוון בהשקעות חשוב. ניתן להשקיע בסל רחב של מוצרי חקלאות שיהנו מהטרנדים הבריאותיים, האנרגטיים והסביביתיים בטווח הבינוני והארוך.
- 3.Sassi6 11/01/2022 04:41הגב לתגובה זוואת כיל? האם זה בגלל ...שהעליות מגולמות כבר במחיר המניה? תודה
- 2.לב 10/01/2022 16:00הגב לתגובה זואיזה סלים קונים היום לסחורות מתאימות לזמן זה
- RAAX. דיבידנד של 5% בשנה בממוצע. (ל"ת)רז 11/01/2022 10:41הגב לתגובה זו
- 1.יש קרן נאמנות בארץ שמשקיעה בתחומים אלה ? תודה (ל"ת)hus 10/01/2022 15:59הגב לתגובה זו
- פסגות זהב לונדון LMBA (ל"ת)רז 11/01/2022 10:42הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
