כוורן כוורת דבורה דבורים
צילום: Istock

ביו דבש הגישה בקשה לפטנט; המניה מזנקת ב-7.5%

חברת הפוד-טק המפתחת דבש מתורבת הודיעה לאחרונה על הצלחה בניסוי לייצור חלבון דבש מלכות בו היא רואה ערך תעשייתי פוטנציאלי רב וכעת ממהרת לרשום פטנט על הפיתוח
גיא טל | (7)

ביו דבש ביו דבש 2.82% הנסחרת בתל אביב עוסקת בפיתוח דבש מתורבת בתנאי מעבדה באמצעות שימוש בנקטר וצוף טבעי. הפיתוחים עוסקים בחלקים שונים של תעשיית הדבש, ובין השאר עוסקת החברה בייצור חלבון מזון מלכות מתורבת.

לאחרונה הודיעה החברה על הצלחה בניסוי ליצור החלבון בתנאי מעבדה וכעת ממהרת להגיש בקשה לרשום פטנט על הפיתוח החדשני בארצות הברית. החברה כבר הגישה 4 בקשות לפטנט מקדמיות. הפטנטים הם חלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה לייצר יתרון טכנולוגי מוגן כקניין הרוחני שלה. 

החלבון הוא מרכיב בדבש הטהור ולהערכת החברה עשוי להיות לו ערך תעשייתי רב שכן יש לחלבון שימושים נרחבים בתעשיית המזון הרפואה והקוסמטיקה. לדברי החברה תהליך הייצור המלאכותי של הרכיב מאפשר לשלוט במינון החלבון ובהרכבו וכך לייעל את השימוש התעשייתי בו.

לפני ימים ספורים ביצעה החברה גיוס הון מבעל השליטה עדי צים ומשקיעים נוספים בגובה 11.1 מיליון שקל. ההנפקה כללה חבילה בה כל יחידה בעלות של 6.5 שקל כללה מניה אחת ואופציה במחיר מימוש של 8.5 שקל. המשקיעים כבר מורווחים על ההשקעה מעל שקל למנייה, וכעת הזינוק מקרב גם את האופציות הללו בצעד נוסף להיות "בתוך הכסף". מתחילת השנה איבדה החברה 28.2% מערכה. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עודד 09/01/2022 21:01
    הגב לתגובה זו
    שהכל יהיה דבש!
  • 6.
    אין לי ספק 09/01/2022 20:53
    הגב לתגובה זו
    מזון שהייצור שלו לא פוגע באיזון האקולוגי
  • 5.
    אחד שמאמין 09/01/2022 20:51
    הגב לתגובה זו
    חלופה לדבש המזוייף שמוכרים היום שלא מכיל חלבון יחודי מהדבורים או חומרים בעלי סגולות יחודיות מהצומח. חדשנות רעננה ומעניינת שגם עשויה לתרום לסביבה ולהמעיט את הפגיעה בדבורים
  • 4.
    אוסף הצוף 30/12/2021 15:25
    הגב לתגובה זו
    ככל הנראה אין להם נחילי דוברים רובוטיות וגם לא קומביין סופר חדשני שעובר בעדינות על שדה פרחים ושואב צוף מכל פרח ופרח. אם היה להם מכשיר שכזה הם היו מפרסמים אותו ורק מממנו היו יכולים לעשות ביזנס מעולה. כחקלאי בעבר (שעסק גם בדבורים ומכיר כלים חקלאיים) וכבעל השכלה ביולוגית אני מעריך שטכנולוגית איסוף הצוף מבוססת על קטיף של הפרחים ומיצוי הצוף במכלים – טוב ויפה. אליה וקוץ בה, בעוד דבורים אוספות צוף בלא נזק לפרח (וגם תורמות להאבקתו) במקרה של ביו-דבש הלך קפוט על הפרחים. איזה חקלאי בעל שדה או מטע יסכים שישמידו לו את הפרחים? גם למה שחקלאי יסכים לאיסוף צוף מהשדה שלו, לא משנה באיזה אופן, אם הוא לא זוכה בשירות האבקה של הפרחים? האם ניתן לאסוף צוף משמורת טבע ללא הרס הצמחים? איך למשל תיצר החברה דבש פרחי אבוקדו שכן עץ אבוקדו ללא פרחים לא יניב פרי. איך תייצר החברה דבש פרחי אקליפטוס ללא מכונה המטפסת במרומי העץ וקוטפת פרחי אקליפטוס? בקיצור, נראה לי שלדבורים תיוותר עוד הרבה מאד עבודה בעולם באיסוף צוף, האבקת פרחים וייצור דבש
  • 3.
    אוסף הצוף 30/12/2021 15:23
    הגב לתגובה זו
    אני בהחלט מתרשם מהיכולות הטכנולוגיות והביו-טכנולוגיות של החברה ונוטה להאמין שהם יכולים להפיק דבש מצוף טבעי ללא דבורים אבל יש לי ספק גדול ביכולת החברה להגדיל ייצור בצורה משמעותית ומסחרית. לטענת החברה, חומר הגלם הוא צוף טבעי ואין שום תוספות כמו סוכר או מים – טוב ויפה. רק איך נאסף הצוף ? החברה לא בדיוק חולקת מידע קריטי זה
  • 2.
    פודי 30/12/2021 11:19
    הגב לתגובה זו
    פוד טק ישראלי כחול לבן במיטבו
  • 1.
    דבשון 30/12/2021 10:52
    הגב לתגובה זו
    השגים מרשימים. ביסוס הפיתוח באמצעות פטנט זו אסטרטגיה עסקית נכונה לטווח הרחוק. כל הכבוד להם.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.