סנטה קלאוס פה כבר כל השנה, אבל השם האמיתי שלו זה הבנק הפדרלי
מכנים אותו ראלי סנטה קלאוס אבל הסנטה קלאוס הזה מעולם לא באמת עזב את השוק מאז החורף שעבר, כשה-S&P500 שבר השנה את השיא של עצמו לא פחות מ-69 פעמים! ברקע לעליות האחרונות התפוגגות החשש מהאומיקרון, מה שמתבטא במיוחד בחזרה לעליה במחיר הנפט, ודברים שאמרה סגנית נשיא ארה"ב, קמאלה האריס, כי לא היא ולא ג'ו מוותרים על תכנית ההוצאות (שכזכור נתקעה). שוק האג"ח חזר ללחוץ למעלה על התשואות הקצרות בציפיה להתקדמות לעבר העלאות ריבית בארה"ב (למרות הנפקה חזקה אתמול לשנתיים) ואילו במח"מים הארוכים התשואות נותרו יציבות, מה שהחזיר את הלחץ בשוק האג"ח לירידת שיפוע עקום התשואות. סנדיפ בהגאט, מנהל ההשקעות ראשי ב- Whittier Trust אולי שיקף אתמול בראיון לבלומברג את התפיסה של מנהלי השקעות רבים שהעריך ש"גם בעתיד נישאר עם המורשת של תגובות המדיניות למשבר הקורונה... מה שיאפשר למניות להמשיך להתקדם".
בניגוד למערב, למזרח סנטה לא הגיע - הבורסה בסין ממשיכה לאבד גובה ולמרות כלכלתה העצומה היא לא ממש מזיזה לכלכלה העולמית. אבל גם אם היא לא ממש משפיעה על העולם אולי עדיין אפשר ללמוד ממנה דבר או שניים על תופעות הפוסט התאוששות? נתונים שפרסמה אתמול הלשכה לסטטיסטיקה בסין מתארים כי החברות התעשייתיות חוו בנובמבר האטה חדה בקצב צמיחת הרווחיות השנתית ל-9% בלבד לעומת שינוי של 25% באוקטובר. בהצהרה שליוותה את הנתונים נכתב כי החברות עדיין מתמודדות עם לחצים גדולים של עליות מחירים. בנוסף סין מדווחת על היחלשות של הצרכן המקומי, וברקע שוק הנדל"ן שם כידוע מדשדש. אם זה לא מספיק הרגולטור בסין ממשיך להערים קשיים כשההתפתחות האחרונה היתה הצבת מגבלות נוספות על רישום חברות סיניות למסחר מחוץ לסין. כזכור, בשנה שעברה הדברים היו נראים אחרת לגמרי בסין, אז היא היתה הראשונה לצאת ממשבר הקורונה ולעבור לעליות. האם שוקי המניות במערב בסה"כ מפגרים מאחוריה?
אין באמת דבר כזה סנטה קלאוס, זה הבנק הפדרלי! - למרות החולשה בשווקים המתעוררים רוב הבנקים הגדולים בעולם דווקא אופטימיים לגביהם לקראת 2022, או יותר נכון לגבי המחצית השניה של 2022. התזה הבולטת היא שהתמחור שלהם זול לאחר שמדד MSCI לשווקים מתעוררים ירד השנה ביותר מ-5%, ובהשוואה לתמחור שוק המניות האמריקאי נמצא קרוב לרמה הנמוכה ביותר שלו מאז 2001. אך תזה נוספת היא שהחגיגה במערב היא לא באמת סנטה קלאוס ולא מיקי מאוס אלא הבנק הפדרלי וכשהוא יסיים עם היציאה מתכנית רכישות האג"ח ויתחיל להדק ריבית החגיגה במערב תסתיים, הכלכלה האמריקאית תחצה את שיא הצמיחה ובזמן שהתשואות הארוכות לא עולות המשקיעים יתחילו לחפש מקומות אטרקטיביים יותר לכספם והמתעוררים יהיו שם.
האם "ראלי סנטה קלאוס" ניבה משהו גם לגבי איך תיראה השנה הבאה? אני שואל בשביל חבר שפספס - בדיקה היסטורית ארוכת טווח מראה שאחרי ראלי סנטה קלאוס לרוב מגיעות שנים של עליות, אבל זה לא חוכמה כי בין כה וכה רוב השנים הן של עליות. אבל מה שכן יוצא דופן הוא מה שקרה אחרי ראלי סנטה קלאוס קיצוני, של מעל 5%, במקרה כזה הסטטיסטיקה מתהפכת לגמרי והסיכוי של השנה העוקבת להיות חיובית קורס ל-66% בלבד, שזה הרבה פחות משנה טיפוסית. אחד הטיעונים הוא שאחרי עליה חדה מאד בסוף שנה אפקט הבסיס הגבוה מקשה יותר על המשך עליות. אבל גם ב-66% אפשר להיות חיוביים.
- אושרה ארכה להגשת הבקשות למענק האומיקרון - עד ה-17.11
- חגיגית מענקים - ירידה בפעילות בתחילת השנה, תזכה במענק אומיקרון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למי שהתגעגע, השקל חוזר להתחזק! - אחרי כמעט שבועיים שהשקל התקפל קצת ויצא מהרדאר הוא הפתיע כששעט אתמול מחדש לכיוון השלושה שקלים לדולר. קשה לשים את האצבע על הגורם העיקרי, אך החשוד המיידי הוא הזינוק במניות הטכנולוגיה בעולם. אחריו אפשר להזכיר את הפרסומים אתמול של נתוני התעסוקה בישראל שהמשיכו לתאר התאוששות לשיעור אבטלה של 4.6%, שיקלו על בנק ישראל לשחרר את השקל לנפשו, ותחזיות שפרסם אתמול משרד הכלכלה לגבי זינוק ביצוא מישראל השנה, מה שמאשש את הטענות כי התחזקות השקל עד כה לא היתה ספקולטיבית אלא פונדמנטלית.
- 1.שלמה לוי 28/12/2021 11:38הגב לתגובה זואנחנו יהודים קצת כבוד עצמי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
