טוקספייס
צילום: אתר קרן קומרה קפיטל
ניתוח

אכזבת ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה: 75% עם תשואה שלילית

הן הלכו מעבר לים כדי לקבל שוויים שלא יכולים היו להשיג פה - וכך קרה. כשהשווי מלכתחילה היה מנופח, כל סיבה פרטנית לירידה השפיעה עוד יותר. משמידות הערך הגדולות: טוקספייס, היפו, ריסקיפייד וקלטורה. תמונת המראה: צים
איתי פת-יה | (11)

לא פעם מתייחסים לחברות הישראליות שהולכות להנפיק מעבר לים בוול סטריט כמקור לגאווה, וכל זאת בהתבסס על השווי – שנגזר מהפוטנציאל, או מחלומות. אומרים שהבורסה המקומית הייתה קטנה עליהן, ועם הסחירות הגבוהה בארצות הברית, ובצד הבנקים החתמים הגדולים בעולם, החברות הללו יכולות היו להמריא לשוויים גבוהים באמת. כביכול, זו אמורה להיות הסיירת המובחרת. במציאות, נראה שבעיקר רוח התקופה בשוק ההון היא שהביאה לרובן כרטיס כניסה לגיבוש.

השווי הגבוה שיחק בעיקר לטובת החברות עצמן, שעם הר הכסף שגייסו מהציבור יכולות היו להרחיב את כח האדם כדי לתמוך בצמיחה, וגם לצ'פר את העובדים וההנהלה הבכירה. בכל הנוגע לאינטרס של המשקיעים, אלה חוו אכזבה גדולה. כ-75% מתוך החברות הישראליות שהונפקו בוול סטריט השנה הניבו להם תשואה שלילית. במספרים מוחלטים מדובר רק ב-5 חברות שרשמו תשואה חיובית בתקופה, מתוך 22.

כל הרשימה שתראו לפניכם הספיקה להנפיק עד הקיץ-סתיו. מחצית מהחברות בה הפכו ציבוריות במסגרת מיזוג לחברת ספאק – שוק שכבר בקיץ התקרר, בין היתר עם איתותים מהמשקיעים המוקדמים שפדו את הכסף לקראת המיזוג (החברות סבלו מכך שגייסו פחות) והגבלות מצד ה-SEC. עד כמה השוק התקרר? הנפקות שהיו בדרך, לרבות איטורו שתכננה להנפיק לפי שווי של מעל 10 מיליארד דולר, נדחו וכנראה שהשווי שלהן יתכווץ.

נקודת המוצא לירידות הללו היא לאו דווקא תוצאות החברות או התחזיות שלהן קדימה. בראש ובראשונה, היה להן קל ליפול כשבשוק העלו אותן מדי גבוה. השוויים בהנפקות היו מנותקים ברוב המקרים מהתוצאות והיעדים היו אופטימיים מדי. במקרה של חברות הספאק, ההגבלות על היעדים שניתן היה להציג היו מרופפות ועל המספרים עד כה נעשתה סלקציה, בשונה מתשקיף מלא.

זהו אם כן הרקע, ועתה נכנסים למשוואה המשתנים הפרטניים: מוסדיים שהשתתפו בגיוסי ה-PIPE של הספאקים ועם הסרת החסימה על המניות חיפשו את הדרך החוצה ומימשו, עמידה ביעדי הצמיחה שעלתה בשיעור הרווחיות, פספוס של יעדי הצמיחה או דשדוש בין רבעונים עוקבים, תחזית מאכזבת קדימה, סקירה של אנליסט זה או אחר, וכו'.

כל דבר כזה היווה סיבה לירידה, וזו הייתה פעמים רבות חדה יותר מבתרחיש אחר בו השוויים היו צנועים יותר. כפי שהוזכר, לא בכדי כל החברות הללו הונפקו בשמונת החודשים הראשונים לשנה לערך. בסביבת הריבית אפס, ההדפסות הכמותיות והלחצים האינפלציוניים הביאו לתשואה ריאלית שלילית והמוסדיים חיפשו תשואה בסיכון גבוה יותר עבור החוסכים. במקביל, תכניות תמריצים ממשלתיות ריפדו את הבנקים הגדולים, שהם מצדם היו אמורים להזרים את הכספים לשווקים – ועשו זאת גם בהנפקות.

גם קרנות ההון סיכון תפחו עוד יותר, כשחלק מהמשקיעים בהם ראו את העושר גדל על הנייר מה שהקל עליהם לשים שם את הכסף, ואת תמונת המראה רואים בסבבי הגיוס בשוק הפרטי – שם עוד לא נראית התקררות ממש.

קיראו עוד ב"גלובל"

רק 5 מניות עם תשואה חיובית למשקיעים. ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה:

* הנתונים נכונים לשער הסגירה ב-18.12.21

השמדת הערך הגדולה ביותר הייתה ב טוקספייס – 81% מהשווי התאדו. החברה מוזגה לשלד ספאק כזכור, ולצורך הכתבה מדדנו את המקרים הללו בהשוואה לשער מקובל של 10 דולר בחברת ספאק קודם להכרזה על החברה המתמזגת. כיום השער הוא 1.88 דולר למניה בלבד. המייסדים בני הזוג פרנק הודיעו על פרישתם מהחברה כזכור. הם כבר נטשו את הספינה. אחריה, חברת הביטוח היפו , גם כן ספאק, עם ירידה של 73% לשער של 2.7 דולר בלבד.

ריסקיפייד במקום השלישי עם תשואה שלילית של 63%. היא יצאה להנפקה רגילה במחיר מניה שנקבע על 21 דולר והיום נסחרת ב-7.8 דולר. מעניין לראות שגם אחרי ש קלטורה, שגם כן הלכה בדרך המלך של הנפקה רגילה, דחתה אותה והפחיתה את התמחור ל-10 דולר בהנפקה – בכל זאת ירדה 60% למחיר של 4 דולר.

מי בכל זאת הצליח לשמור את הראש מעל המים ואף הציג תשואה חיובית? לא תופתעו, את הרשימה מובילה צים , שכבר שני רבעונים מציגה רווחי שיא לחברה ישראלית. המניה עלתה ב-240% מאז ההנפקה, משער של 15 דולר ל-51 דולר. הפלא ופלא, הספרות התחלפו. במקרה שלה הסיבה הייתה הביקושים המטורפים להובלה ימית – גם הודות לעליית האי-קומרס. אמרנו אי-קומרס? הצד השני של המטבע היה מניית גלובל-אי שעוסקת בלוקליזציה של מסחר מקוון. היא הונפקה ב-25 דולר למניה והיום המחיר הוא 58 דולר – גבוה ב-132%.

שלוש המצטיינות הנוספות הן מאנדיי עם עלייה של 88.5% מתמחור של 155 דולר בהנפקה ל-292 דולר כיום, סנטינל וואן שעלתה 37% מ-35 דולר ל-48 דולר, ויחידת סגולה בגזרת הספאקים היא ארבה רובוטיקס , מפתחת הרדארים לרכב האוטונומי. אצלה השעור הנוכחי הוא 10.97, כלומר גבוה ב-9.7% ממחיר של 10 דולר למניית ספאק.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יש חברות טובות בינהם טאבולה סלברייט ועוד יש להם מוצרים (ל"ת)
    אני 22/12/2021 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יתרו 22/12/2021 01:56
    הגב לתגובה זו
    כי הם חבורת רמאים שוטים. כל חברה שנולדת שווה שני מיליארד. נו....
  • 7.
    צביקה 21/12/2021 19:30
    הגב לתגובה זו
    CGNT הונפקה בפברואר ב31$
  • 6.
    שי 21/12/2021 18:54
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לממן מתכנתים ומוכרי חלומות שהכסף שלכם נשרף במימון הבלוף שלהם ! בסוף תתעוררו ותבינו שמכרו לכם לופט גשפט !
  • 5.
    אזרח פשוט 21/12/2021 14:07
    הגב לתגובה זו
    חברות שגייסו כספים לפי שוויים גבוהים - הכספים אצלם בקופה והם יכולות לפתח את מה שרצו וזה מה שחשוב. מי אמר שמשקיעים חייבים לראות רווחים כבר בשנה הראשונה להשקעתם? אמזון הרויחה בשנה הראשונה? הרי רוב החברות היו סוג של סטארט אפ, ומה אם תוך שנתיים שלוש הן יעלו במאות אחוזים? מה נאמר? שהמשקיעים השקיעו נכון? צריך סבלנות
  • אתה ממש תמים וגם חסר הבנת המציאות... (ל"ת)
    יתרו 22/12/2021 01:57
    הגב לתגובה זו
  • ד 21/12/2021 21:45
    הגב לתגובה זו
    מי שמחפש הצלחות מהירות בלי עצבי ברזל , מקומו לא בבורסה.
  • 4.
    גידי 21/12/2021 09:25
    הגב לתגובה זו
    הכסף. הבעלים עשו אקזיט טוב
  • 3.
    אור 21/12/2021 09:21
    הגב לתגובה זו
    אבל כשכספי פנסיה של אחיות, מורות, עו"סיות, נהגים וחיילים שטרם נולדו נזרק מהשמיים, כנראה שהוא לא שווה הרבה, או בקרוב יהיה כזה.
  • 2.
    ציון 21/12/2021 08:04
    הגב לתגובה זו
    נראית בדיוק כמו אל על לפני שהתרסקה..
  • 1.
    השווי של צים מנופח מאוד! (ל"ת)
    אורי 21/12/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.