אכזבת ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה: 75% עם תשואה שלילית
לא פעם מתייחסים לחברות הישראליות שהולכות להנפיק מעבר לים בוול סטריט כמקור לגאווה, וכל זאת בהתבסס על השווי – שנגזר מהפוטנציאל, או מחלומות. אומרים שהבורסה המקומית הייתה קטנה עליהן, ועם הסחירות הגבוהה בארצות הברית, ובצד הבנקים החתמים הגדולים בעולם, החברות הללו יכולות היו להמריא לשוויים גבוהים באמת. כביכול, זו אמורה להיות הסיירת המובחרת. במציאות, נראה שבעיקר רוח התקופה בשוק ההון היא שהביאה לרובן כרטיס כניסה לגיבוש.
השווי הגבוה שיחק בעיקר לטובת החברות עצמן, שעם הר הכסף שגייסו מהציבור יכולות היו להרחיב את כח האדם כדי לתמוך בצמיחה, וגם לצ'פר את העובדים וההנהלה הבכירה. בכל הנוגע לאינטרס של המשקיעים, אלה חוו אכזבה גדולה. כ-75% מתוך החברות הישראליות שהונפקו בוול סטריט השנה הניבו להם תשואה שלילית. במספרים מוחלטים מדובר רק ב-5 חברות שרשמו תשואה חיובית בתקופה, מתוך 22.
כל הרשימה שתראו לפניכם הספיקה להנפיק עד הקיץ-סתיו. מחצית מהחברות בה הפכו ציבוריות במסגרת מיזוג לחברת ספאק – שוק שכבר בקיץ התקרר, בין היתר עם איתותים מהמשקיעים המוקדמים שפדו את הכסף לקראת המיזוג (החברות סבלו מכך שגייסו פחות) והגבלות מצד ה-SEC. עד כמה השוק התקרר? הנפקות שהיו בדרך, לרבות איטורו שתכננה להנפיק לפי שווי של מעל 10 מיליארד דולר, נדחו וכנראה שהשווי שלהן יתכווץ.
נקודת המוצא לירידות הללו היא לאו דווקא תוצאות החברות או התחזיות שלהן קדימה. בראש ובראשונה, היה להן קל ליפול כשבשוק העלו אותן מדי גבוה. השוויים בהנפקות היו מנותקים ברוב המקרים מהתוצאות והיעדים היו אופטימיים מדי. במקרה של חברות הספאק, ההגבלות על היעדים שניתן היה להציג היו מרופפות ועל המספרים עד כה נעשתה סלקציה, בשונה מתשקיף מלא.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהו אם כן הרקע, ועתה נכנסים למשוואה המשתנים הפרטניים: מוסדיים שהשתתפו בגיוסי ה-PIPE של הספאקים ועם הסרת החסימה על המניות חיפשו את הדרך החוצה ומימשו, עמידה ביעדי הצמיחה שעלתה בשיעור הרווחיות, פספוס של יעדי הצמיחה או דשדוש בין רבעונים עוקבים, תחזית מאכזבת קדימה, סקירה של אנליסט זה או אחר, וכו'.
כל דבר כזה היווה סיבה לירידה, וזו הייתה פעמים רבות חדה יותר מבתרחיש אחר בו השוויים היו צנועים יותר. כפי שהוזכר, לא בכדי כל החברות הללו הונפקו בשמונת החודשים הראשונים לשנה לערך. בסביבת הריבית אפס, ההדפסות הכמותיות והלחצים האינפלציוניים הביאו לתשואה ריאלית שלילית והמוסדיים חיפשו תשואה בסיכון גבוה יותר עבור החוסכים. במקביל, תכניות תמריצים ממשלתיות ריפדו את הבנקים הגדולים, שהם מצדם היו אמורים להזרים את הכספים לשווקים – ועשו זאת גם בהנפקות.
גם קרנות ההון סיכון תפחו עוד יותר, כשחלק מהמשקיעים בהם ראו את העושר גדל על הנייר מה שהקל עליהם לשים שם את הכסף, ואת תמונת המראה רואים בסבבי הגיוס בשוק הפרטי – שם עוד לא נראית התקררות ממש.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
רק 5 מניות עם תשואה חיובית למשקיעים. ההנפקות הישראליות בוול סטריט השנה:
* הנתונים נכונים לשער הסגירה ב-18.12.21
השמדת הערך הגדולה ביותר הייתה ב טוקספייס – 81% מהשווי התאדו. החברה מוזגה לשלד ספאק כזכור, ולצורך הכתבה מדדנו את המקרים הללו בהשוואה לשער מקובל של 10 דולר בחברת ספאק קודם להכרזה על החברה המתמזגת. כיום השער הוא 1.88 דולר למניה בלבד. המייסדים בני הזוג פרנק הודיעו על פרישתם מהחברה כזכור. הם כבר נטשו את הספינה. אחריה, חברת הביטוח היפו , גם כן ספאק, עם ירידה של 73% לשער של 2.7 דולר בלבד.
ריסקיפייד במקום השלישי עם תשואה שלילית של 63%. היא יצאה להנפקה רגילה במחיר מניה שנקבע על 21 דולר והיום נסחרת ב-7.8 דולר. מעניין לראות שגם אחרי ש קלטורה, שגם כן הלכה בדרך המלך של הנפקה רגילה, דחתה אותה והפחיתה את התמחור ל-10 דולר בהנפקה – בכל זאת ירדה 60% למחיר של 4 דולר.
מי בכל זאת הצליח לשמור את הראש מעל המים ואף הציג תשואה חיובית? לא תופתעו, את הרשימה מובילה צים , שכבר שני רבעונים מציגה רווחי שיא לחברה ישראלית. המניה עלתה ב-240% מאז ההנפקה, משער של 15 דולר ל-51 דולר. הפלא ופלא, הספרות התחלפו. במקרה שלה הסיבה הייתה הביקושים המטורפים להובלה ימית – גם הודות לעליית האי-קומרס. אמרנו אי-קומרס? הצד השני של המטבע היה מניית גלובל-אי שעוסקת בלוקליזציה של מסחר מקוון. היא הונפקה ב-25 דולר למניה והיום המחיר הוא 58 דולר – גבוה ב-132%.
שלוש המצטיינות הנוספות הן מאנדיי עם עלייה של 88.5% מתמחור של 155 דולר בהנפקה ל-292 דולר כיום, סנטינל וואן שעלתה 37% מ-35 דולר ל-48 דולר, ויחידת סגולה בגזרת הספאקים היא ארבה רובוטיקס , מפתחת הרדארים לרכב האוטונומי. אצלה השעור הנוכחי הוא 10.97, כלומר גבוה ב-9.7% ממחיר של 10 דולר למניית ספאק.
- 9.יש חברות טובות בינהם טאבולה סלברייט ועוד יש להם מוצרים (ל"ת)אני 22/12/2021 16:35הגב לתגובה זו
- 8.יתרו 22/12/2021 01:56הגב לתגובה זוכי הם חבורת רמאים שוטים. כל חברה שנולדת שווה שני מיליארד. נו....
- 7.צביקה 21/12/2021 19:30הגב לתגובה זוCGNT הונפקה בפברואר ב31$
- 6.שי 21/12/2021 18:54הגב לתגובה זותמשיכו לממן מתכנתים ומוכרי חלומות שהכסף שלכם נשרף במימון הבלוף שלהם ! בסוף תתעוררו ותבינו שמכרו לכם לופט גשפט !
- 5.אזרח פשוט 21/12/2021 14:07הגב לתגובה זוחברות שגייסו כספים לפי שוויים גבוהים - הכספים אצלם בקופה והם יכולות לפתח את מה שרצו וזה מה שחשוב. מי אמר שמשקיעים חייבים לראות רווחים כבר בשנה הראשונה להשקעתם? אמזון הרויחה בשנה הראשונה? הרי רוב החברות היו סוג של סטארט אפ, ומה אם תוך שנתיים שלוש הן יעלו במאות אחוזים? מה נאמר? שהמשקיעים השקיעו נכון? צריך סבלנות
- אתה ממש תמים וגם חסר הבנת המציאות... (ל"ת)יתרו 22/12/2021 01:57הגב לתגובה זו
- ד 21/12/2021 21:45הגב לתגובה זומי שמחפש הצלחות מהירות בלי עצבי ברזל , מקומו לא בבורסה.
- 4.גידי 21/12/2021 09:25הגב לתגובה זוהכסף. הבעלים עשו אקזיט טוב
- 3.אור 21/12/2021 09:21הגב לתגובה זואבל כשכספי פנסיה של אחיות, מורות, עו"סיות, נהגים וחיילים שטרם נולדו נזרק מהשמיים, כנראה שהוא לא שווה הרבה, או בקרוב יהיה כזה.
- 2.ציון 21/12/2021 08:04הגב לתגובה זונראית בדיוק כמו אל על לפני שהתרסקה..
- 1.השווי של צים מנופח מאוד! (ל"ת)אורי 21/12/2021 08:03הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
