האם תזת העלאת הריבית נשענת על כרעי תרנגולת ועלולה לקרוס?
נתוני האינפלציה בארה"ב שפורסמו ביום שישי הפתיעו עם עליה חודשית של 0.8% לעומת צפי לעליה מתונה יותר של 0.7%, בשינוי שנתי האינפלציה בכל זאת עמדה בצפי של 6.8%, בשל עיגול ספרה אחת אחרי הנקודה. ועדיין באופן פרדוקסלי תשואות האג"ח הגיבו בירידה, כשבלטו במיוחד אלה לשנתיים. השוק עדיין מצפה להעלאת ריבית ראשונה בארה"ב ביוני, אך בקצב איטי יותר מכפי שהוערך עד לפרסום נתון האינפלציה ה"נמוך".
הדיסוננס בין נתון אינפלציה גבוה ותשואות יורדות הוסבר בכך שמאחורי הקלעים מנהלי ההשקעות ציפו להפתעה כלפי מעלה. מדובר בהסבר מתחכם, אבל גם אם נניח שהוא נכון והצפי "האמיתי" היה לאינפלציה שנתית של, נגזים, 7.4%, אז מה כבר ההבדל מבחינת הפד, שתיהן הרי הרבה הרבה מעבר ליעד שלו, האם על הבדלים מינוריים כאלה כזה כל תזת העלאת הריבית עלולה לקרוס? האם היא נשענת על כרעי תרנגולת? האם הציפיות ה"אמיתיות" לאינפלציה כ"כ גבוהות עד שמאזן הסיכויים דווקא נוטה כעת כלפי מטה?
גם התשואות הארוכות בארה"ב הגיבו בירידה לנתון האינפלציה, אבל בגלל השפעת ירידת התשואות הקצרות, כשהתשואה פורוורד לחמש שנים בעוד חמש שנים נותרה כמעט ללא שינוי. השילוב גרם לשיפוע עקום התשואות להיתלל מעט, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לרמתו טרום האומיקרון. השיפוע 2-10 עמד ביום שישי על 83 נקודות בסיס ולפי חישובי בלומברג לפי עקומי הפורוורד שיהיו בחודש יוני, העת בה הפד צפוי להתחיל להעלות ריבית, השיפוע כבר ירד ל- 55 נקודות בסיס. העלאת ריבית בשיפוע נמוך כ"כ, אם אכן תתממש, תהפוך את מחזור העלאות הריבית הזה להיות הדחוק ביותר מזה דור.
כלומר, השוק מצפה שהעלאות הריבית יהיו מצומצמות מאד ואולי אף יגרמו מהר מאד למעבר להפחתה. עדות נוספת לשבריריות תזת העלאות הריבית קיבלנו לאחרונה כזכור גם מהתפרצות וריאנט האומיקרון, שכרגע משתולל בבריטניה וקבר את הסיכוי שהיו גבוהים להעלאות ריבית שם החודש, ועכשיו נתוני סקרי צרכנים מישראל מראים איך הוא השפיע גם עלינו:
- "התשואות באג"ח הקונצרני יכולות לרדת מתחת לממשלתי"
- להוריד את הריבית כבר מחר - הנה הסיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס שפורסם אתמול ירד עמוק בנובמבר אל הטריטוריה השלילית, ל-13%-, לעומת 8%- באוקטובר. החמרה נרשמה בשניים מבין ארבעת הסעיפים שלו: שינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה ירד ל-13%- מערך של 1%- באוקטובר, והשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה ירד לערך שלילי של 1%- מערך חיובי של 9% באוקטובר. השבריריות והמהירות בה הווריאנטים באים והולכים מעמידה בספק כל ניסיון לחזות את עיתוי העלאת ריבית.
שוקי המזרח מפגינים הבוקר אופטימיות, הפעם על רקע איתותים של מקבלי ההחלטות בסין על כך שהמדיניות עשויה להיות תומכת יותר. סוכנות בלומברג מדווחת כי גברו הציפיות שסין תשיק תמריצים פיסקליים בתחילת 2022. ואכן, מחירי הסחורות עולים הבוקר, יחד עם החוזים העתידיים על שוקי המניות, אבל מי לא מגיב? שוק האג"ח, שמשאיר את התשואות נמוכות, בצעקה רועמת.
האינפלציה בארה"ב - סעיף הדיור על המוקד: עיקר העליה באינפלציה השנתית בארה"ב הגיע מארבעה סעיפים גדולים: אנרגיה, כלי רכב, מזון ודיור, כשארבעתם אחראיים ל- 81% מהאינפלציה השנתית. בעוד אנרגיה, מזון וכלי רכב נחשבים כ"זמניים" בשל השיבושים הזמניים שהובילו לעלייתם, סעיף הדיור שהאיץ בנובמבר לשינוי שנתי של 3.9% הפך לטיעון העיקרי לכך שהאינפלציה פה כדי להישאר, אך יתכן שמה שאנחנו רואים עכשיו אלה עליות המחירים של לפני כמה חודשים. השיטה שבה מודדים את סעיף הדיור לוקחת בחשבון את כל שוק השכירות ולא רק את העסקאות האחרונות ולכן לוקח זמן עד שמעדכנים חוזי שכ"ד "ישנים", כך שמחירי השכירות מגיעים למדד המחירים לצרכן בעיכוב רב.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
אינדיקציות משוק השכירות בארה"ב מראות שגל עליות המחירים מתפוגג: אתר -ApartmentList.com פלטפורמה להשכרת דירות מפרסם דו"ח מחירים חודשי לפי מיליוני העסקאות שמפורסמות בו והוא מתאר כי בארבעת החודשים האחרונים חלה האטה חדה בקצב עליית מחירי השכירות עד שבחודש נובמבר אלה האטו לעליה של -0.1%. אומנם נובמבר הוא עונתית חודש שלילי בשכירות, אך גם בניכוי עונתיות מדובר בקצב איטי משמעותית מזה של החודשים הקודמים. עורכי הדו"ח העריכו כי בקצב הזה בדצמבר מחירי השכירות יציגו את הירידה הראשונה השנה. התמתנות כזאת תתבטא בסעיף הדיור כנראה רק החל מהמחצית השניה של 2022.
- 3.ב 13/12/2021 10:52הגב לתגובה זוהוא מעולם לא טעה והפד לא מסוגל להשפיע עליו בצורה שתעוות אותו והמאמרים המקצועיים שהפד בעצמו מוציא בשנים האחרונות מודים בכך. בשנות ה70 היו שני גלי אינפלציה, אחד מאינפלציה מוניטרית מברטון וודס שהתגלמה באג״חים ואחת ממשבר הנפט בגלל הבלאגן מהמלחמות שלנו עם הערבים. למשבר השני האג״חים לא הגיבו ובאמת כשמחירי הנפט ירדו היתה ירידת מחירים. למרות שהיתה עלייה ארוכה וכואבת במחירים כמו עכשיו. בכל מקרה, מה שהאגחים באמת אומרים זה שהמשכורות לא עולות ברמה שמסוגלת לתמוך במחירים ושעסקים מפסידים והתשואות כנראה תרדנה. במצב הזה אם הפד יחנוק את האשראי אז יהיה מיתון, איך בדיוק העלאת הריבית והפסקת הרכישות אמורות לפתור את בעיות האספקה בנמלים. בארה״ב או להוריד את מחירי האנרגיה? כל מה שהן יעשו זה יקשו עוד יותר על עסקים ויגרמו לקריסה ומיתון.
- י"ע 13/12/2021 12:08הגב לתגובה זואינפלציה זה במדד לטמפרטורה של המשק והיא גבוהה כי המשק מתחמם. והמטרה של הפד היא לצנן את המשק לפני שירתח. בעיות האספקה ומחירי האנרגיה גבוהים כי הצעירים שנמצאים בבורסה ומשחקים בכסף שהפד העניק להם צורכים כמו משוגעים וזה יירגע כשתפסיק זרימת הכסף מהפד.
- 2.פיצוץ בועת הקריפטו יביא למיתון בצריכה של המילניאלז (ל"ת)טירוף 13/12/2021 10:44הגב לתגובה זו
- 1.דר' דום 13/12/2021 10:06הגב לתגובה זוהסתכלות על עקום התשואה אינה רלוונטית כיוון שהיא מעוותת במכוון ע"י רכישות העתק של הפד. וביום שיפסיקו להדפיס יהיה זעזוע בעקום כלפי מעלה ובוודאי תגובה חדה במניות לכיוון השני.
- ברבור שחור 13/12/2021 13:45הגב לתגובה זו7 המשברים האחרונים אמורים לשכנע אותך ביכולת של עקום התשואות לחזות את המהלכים , ואם זה לא שיכנע אותך אז יש תחומים אחרים
- רק להזכיר שבסיום שלושת תכניות ההדפסות הקודמות התשואות (ל"ת)תעשה חישוב מחדש לתיא 13/12/2021 11:14הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
