תאגידים בנקאיים ישפרו את הדיווחים שלהם בנושאי ESG
הפיקוח על הבנקים פרסם תיקונים להוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים, המיועדים לשפר את הגילוי שניתן לציבור על ידי תאגידים בנקאיים בנושאים של היבטי סביבה, חברה וממשל (ESG).
תיקונים אלו הם במסגרת הצעדים שנוקט הפיקוח על הבנקים כדי לחזק את תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה ובכך לחזק נושא הקיימות (sustainability) המערכת הבנקאית והמשק לטווח ארוך, ולאור הניסיון שנצבר במערכת הבנקאית בישראל ובבנקים בעולם בגילוי על נושאים אלה.
במסגרת התיקונים להוראות הדיווח לציבור:
1.תאגידים בנקאיים נדרשים לציין בדוח השנתי לציבור היבטי סביבה, חברה וממשל מהותיים המשתלבים ביעדים שלהם, ולציין תמצית מדדים עיקריים שנקבעו על ידי התאגיד הבנקאי לקידום נושאים אלה.
2.תאגידים בנקאיים נדרשים להרחיב את הגילוי לציבור על החשיפה שלהם לסיכונים סביבתיים, לרבות סיכוני אקלים.
3.תאגידים בנקאיים נדרשים לפרסם דוח סביבה, חברה וממשל (ESG) נפרד בתדירות שנתית, במקום דוח האחריות התאגידית, אשר עד כה נדרש לפרסמו אחת לשנתיים.ככלל, התיקונים יחולו על דוחות לציבור של תאגידים בנקאיים העומדים בראש קבוצה בנקאית לשנת 2021 ואילך.
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גברה ההכרה הגלובלית בחשיבות של תרומה פעילה של מערכות בנקאות לשיפור היבטי סביבה, חברה וממשל (ESG), וההכרה העולמית בעוצמת הסיכונים הסביבתיים המתפתחים. הכרה זו באה לידי ביטוי בפעולות רבות של מדינות ורשויות פיקוח ברחבי העולם, שנועדו להגביר את היקף המעורבות של תאגידים ציבוריים ומערכות בנקאות בהיבטי סביבה, חברה וממשל, ולקדם פעילויות אקטיביות של כלכלות העולם ושל מערכות הבנקאות השלובות בהן כדי לצמצם מהותית את הסיכונים המתפתחים.
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן אמר בנושא כי "התיקונים להוראות שפרסמנו היום משפרים את הגילוי לציבור על ידי המערכת הבנקאית על היבטי סביבה, חברה וממשל, בהתאם לאמות-מידה מיטביות שמיושמות על ידי בנקים מובילים בעולם, ומשתלבים היטב בצעדים שלנו לחיזוק תרומת המערכת הבנקאית לסביבה ולחברה, ולשיפור קיימות המערכת הבנקאית והמשק לטווח הארוך. לאור החשיבות הרבה שאנו מייחסים לנושא, ועל רקע ההתפתחויות המשמעותיות שחלו בעולם בשנים האחרונות, בכוונתנו להמשיך לפעול כדי לשפר את הניהול של היבטי הסביבה והחברה במערכת הבנקאית".
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
