החשיבות של תעשיית הון הסיכון להמשך ההתקדמות של מהפכת הטכנולוגיה ולמשקיע: קבוצה קטנה של כמה אלפי משקיעים ויזמים שבקושי שולטת ב-2% מהנכסים הפיננסיים בעולם ושמתרכזת בעמק הסיליקון במערב ארה"ב (אבל עם שלוחות עוצמתיות בעוד כמה מקומות שאחת החשובות שביניהן  בישראל) מימנה, ניהלה ופיתחה רעיונות חדשניים, לתהליכים ומוצרים כלכליים וחברתיים שהביאו ליצירת תעשיות חדשניות שמובילות לשינויים בעולם העסקים הגלובלי, בכלכלת העולם ובהתנהגות החברה האנושית.

הקבוצה הזו ניצבת מאחורי הקמתה של תעשיית הון הסיכון שאחראית למעשה להתפתחות ולהאצה של מהפכת הטכנולוגיה שלחלוטין משנה את העולם ומכול הבחינות.

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות בשוק ההון (ללא עלות) - להרשמה לקורס

מי היה מאמין, בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה שחברות טכנולוגיה ציבוריות בניו יורק יגיעו אי פעם לשווי של למעלה מ-20% מהתוצר הגלובלי, 18.3 טריליון דולרים? מי היה מאמין זאת לאחר משבר 2000 ואפילו ערב משבר 2008. אבל זה קורה, בקצב שהולך וגדל מאז התחילה ההתמזגות בין המהפכה הטכנולוגית לכלכלת המיינסטרים של המאה ה-20, ב-2008-9. כולנו בישראל מתפלאים ומתלהבים מקצב וכמות ההון שזורם להיי טק הישראלי בשנים האחרונות. מה שהתחיל כטפטוף מ"מלאכי השקעות" וקרנות הון סיכון קטנות בסוף המאה שעברה הפך בעשור האחרון לשיטפון אדיר של הון שזורם לתחום ההייטק. מי היה מאמין, בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה, כאשר  הצליחו כמה חברות קטנות כמו RADA, IISLF, BTGC, אינטרפארם ושכמותן לגייס סכומים פעוטים יחסית במאמץ עילאי ובעיקר ממשקיעים יהודים בארה"ב, שבתוך חודש אחד, יוני 2021, תגייסנה חברות ישראליות למעלה מ-35 מיליארד דולרים, חלק בהשקעות פרטיות וחלק בציבוריות ושישראל תהפוך מעצמה כלכלית? זה הכול תוצאה של  ההיי טק, של ההשקעות בהון סיכון.

וול סטריט הבינה, כבר בתחילת שנות ה-70, שכדאי לאמץ את תעשיית הון הסיכון ומוצריה והתחילה לעודד הקמה והנפקה של חברות שהקימו מנגנוני גיוס כספים עבור "הבשלת חלומות" בתעשיית הון הסיכון. הנאסד"ק והבורסות שמעבר לדלפק לא נוסדו אמנם על מנת לממן דווקא את חלומות הטכנולוגיה, אלא כתוצאה מההבנה שהתפתחה אז שלמשקיע האמריקאי "הקטן" יש את התיאבון להשקעה בחברות קטנות בעלות פוטנציאל עתידי. כיוון שמשקיעים כאלו (כן, אותם מיליוני אנשים שעליהם בנויה רובינהוד) מנועים מלהשקיע  בקרנות הון הסיכון פתחה וול סטריט עבורם את אפיק ההשקעות הציבוריות.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכינוי "הבורסה הטכנולוגית" ניתן מאוחר יותר לנאסד"ק בגלל העובדה שחברות הסטארטאפ הטכנולוגיות שגדלו בחממות הקרנות למיניהן, סיפקו את התיאבון להשקעה בהן שגילה המשקיע הקטן. בתי ההשקעה וקרנות ההון הבינו זאת והחלו "להאכיל" את המשקיעים הרעבים בחברות חלום טכנולוגיות וכך הדברים נמשכים עד עצם היום הזה.

מייסדי חברות הון הסיכון הבינו שההתקדמות הטכנולוגית נשענת על יזמות ויזמים ושחברות ה-VC יכולות לספק ליזמים את "חממת הצמיחה הראשונית" מחד ומאידך, אם יעשו מלאכתם כצפוי, יוכלו להפיק רווחי עתק מההצלחות אם באמצעות אקזיט ההנפקה או כבעלי מניות בחברות שהצליחו.

מייסדי  חברות הון הסיכון של אותן שנים (חברות כמו Sequoia Capital, Kleiner Perkins, Accel ורבות אחרות) צדקו, הן הפכו למאגר של חברות מצליחות ולהנפקות והן למעשה המנוע שמאיץ את ההתקדמות הטכנולוגית שמשנה את העולם. אבל הפריצה הגדולה של תעשיית הון הסיכון  התחילה למעשה רק  עם ולאחר משבר 2008 כאשר התחיל תהליך המיזוג של מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים. כלומר, מה שהביא להגדלה משמעותית של תעשיית הון הסיכון הייתה ההבנה בעולם העסקים וההשקעות שכל פריצת דרך טכנולוגית מייצרת תעשיות חדשות, משבשות וגדולות.

• "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

תעשיית הון הסיכון בארה"ב, סיימה את 2020 עם למעלה מ-10,860 השקעות הון סיכון באמצעות 1965 חברות הון סיכון שמנהלות 3680 קרנות הון סיכון שמנהלות 548 מיליארד דולרים. ההערכות הן ש-2021 תציג נתונים גבוהים בהרבה (ספר השנה בתחום התעשייה הזו, ה-The NVCA (National Venture Capital Association) 2021 Yearbook, יוצא במרץ של כל שנה). התעשייה מעסיקה 2.5 מיליון עובדים וב-2020 אחראית להשקעה גלובלית של 321 מיליארד, 51% מהסכום בתוך ארה"ב. ב-2020 הונפקו 103 חברות של קרנות הון הסיכון. חברות אלו גייסו בבורסות 222 מיליארד דולרים. זה לא כולל 886 מיזוגים וגם לא 4859 עסקאות שמומנו ע"י "מלאכים". זה גם לא כולל השקעות של חברות גדולות בחברות שממומנות ע"י הקרנות. לבסוף ישנן השקעות ישירות של חברות עסקיות בסטארטאפים שנעשות בכול התחומים. הסקטור שהוביל בהשקעות הון סיכון ב-2020 הוא הבריאות עם הדגש על תחום המניעה (וברור מדוע) ואחריו תחום המוליכים למחצה.

במה ואיך משקיעים? יש מגוון דרכים שבהן יכול "משקיע קטן" להשקיע בשלב  היצירה הראשוני של חברות טכנולוגיות בעלות פוטנציאל "מנצח" כפי שהיו AAPL,TSLA ,NVDA, QCOM ואחרות כמותן בתחילת דרכן. יש את הסלים מהסוג של IPO כדוגמה אחת שעוקב אחר מדד ה-Renaissance שעוקב אחרי פורטפוליו של החברות הגדולות, הנזילות ביותר (מבחינת הסחירות) שזה עתה הונפקו או שעומדות לצאת בהנפקה. סל זה כולל 97 חברות ממודרנה ו-snowflaK עד אובר וזום וכ-20 חברות שעדיין לא הונפקו. יש 5-6 סלים מסוג זה. יש את חברות ההון פרטי מהסוג של KKR שעלינו הרחבנו לאחרונה, BX, CG ואחרות שגם הן משקיעות בטיפוח חלומות ויש סלים שמתמקדים בחברות הון אלו כמו ה- PSP, PFI ואחרים. לבסוף יש את חברות הרפואה, הציוד הרפואי, ה-IT, הרשת, המוליכים למחצה ועוד שכחלק מהאסטרטגיה שלהן הן מלקטות חברות צעירות שעשויות לייצר ולהוביל שיבושים.

חברה כמו TMO למשל שמשמשת כקרן הון סיכון למעשה לכול חדשנות בתחום הבדיקה והציוד הרפואי או חברה כ-NVDA שעושה אותה אסטרטגיה בתחום העיצוב של המוליכים למחצה או FB בתחום הרשת ועוד. חשוב לכן שהמשקיע יחליט תחילה למה בדיוק הוא שואף. זה דורש קצת מאמץ מחקרי אבל הכל ברשת.  

מדוע, למרות ההון האנושי והתשתית הטכנולוגית יוצאי הדופן בישראל אין לנו עדיין טבע שנייה? המבוגרים מבין הקוראים לבטח זוכרים את משקיע הון הסיכון האגדתי פרד אדלר שבין השאר תרם, בוול סטריט של שנות ה-70-80, להפצת המודעות של חברות ההיי טק והביוטק הישראליות, אצל משקיעי ארה"ב. אדלר ראה בישראל פוטנציאל  שיהפוך את המדינה שאין לה  מחצבים גדולים ל"מעצמה כלכלית". הוא הביא את חברת ההשקעות של בנק דיסקונט ואנשים כמו עוזיה גליל, דן טולקובסקי ואחרים, כדוגמה לחברה שתוביל המהלך והסתבר שצדק. דסק"ש שימשה למעשה כקרן הון סיכון ליזמים מהסוג של ד"ר אברהם סוחמי, אפי ארזי ואחרים ולחברות שיצרו כמו אלסינט, סאייטקס, ECI שכל אחת מהן, במדינה כארה"ב, יכולה הייתה להשתוות לטבע בימי הזוהר שלה ואפילו לענקיות הטכנולוגיה של היום.

ישראל, בין מכון וייצמן ומכוני המחקר האחרים, האקדמיה, המו"פ הביטחוני ויכולת החשיבה שמחוץ לקופסה הפכה לסטארטאפ ניישן עם חסרון אחד, חוסר היכולת לפתח חברות גלובליות מובילות. כן, כמו טבע בימי זוהרה. חברות הון הסיכון הכירו ביכולות שהתפתחו אצלנו ורבות מהן פתחו סניפים בישראל. חברת הון הסיכון המדהימה Sequoia Capital, שקשה למצוא מתחרה להצלחותיה (החברות שטיפחה מאפל וגוגל עד ליוטיוב ואינסטגרם שוות היום למעלה מ-3.3 טריליון דולרים), גילתה את ישראל כבר ב 1999 והשקיעה בחברות ישראליות למעלה ממיליארד דולרים. ישראל הפכה מזמן למקום השני המועדף להשקעה של קרנות ההון האמריקאיות אז למה לא יצאה מכאן אנבידיה2, או גוגל2?

"האשמים" בכך הן ממשלות ישראל שלא יצרו "סביבה ידידותית לפיתוח עסקים גלובליים מובילים" ולא נלחמו בבירוקרטיה,  תרבות האקזיט שהתפתחה (לא מעט בשל המדיניות), חוסר במנהלים שמסוגלים להוביל (בעיה שהולכת ופוחתת) וכן, חוסר בפירגון להצלחה (שלתקשורת חלק גדול בכך) והאגו.

חלל תקשורת כדוגמה מייצגת: טור זה כידוע אינו מכסה את החברות שנסחרות בבורסה של ת"א אבל אחרי חלל תקשורת אנחנו עוקבים שנים רבות ומדוע? כי נושא התקשורת מהחלל התחיל לעניין אותנו מאז סיפור הנסיעה, ב-2001, של אלון מאסק עם חברו הקרוב, היזם, Adeo Ressi ויזם החלל Jim Cantrell לרוסיה על מנת לרכוש  מהסובייטים רקטות ישנות בזול, ספור מדהים. מאסק האמין שיוכל לרכוש ולשפץ רקטות ישנות מברית המועצות המתפוררת שישמשו כרכב לתוכניתו Mars Oasis, שמטרתה להקים חממות חקלאיות על מאדים. התוכנית לא יצאה לפועל. מאסק עצר את התוכנית ושינה את מטרת ההקמה של החברה ואת שמה ל-SpaceX והשאר זה היסטוריה. אם היה ממשיך Tesla לא הייתה קיימת היום.  

מאז אותו ספור הבנו שהחלל מהווה פוטנציאל מסחרי גדול בהרבה מסתם הובלה למאדים. החלל יכול לשבש לחלוטין את תעשיית התקשורת וה-IT ואת זה עושה מאסק כעת בעזרת SpaceX. בדרך למדנו שתעשיית החלל הישראלית מהמפותחות בעולם. חלל תקשורת, Spacecom, שהוקמה ב-1993 במטרה לשווק את לוויין התקשורת עמוס-1 של תעשייה אווירית, התחילה, ב-2003, לפתח לוויינים משלה. באותה שנה פתחה החברה את העמוס-2 כאשר ב-2008 הוציאה את עמוס-3, דגם משופר של העמוס-2 וזאת על מנת לשפר את מטווח הכיסוי והעברת הנתונים. "המטרה", טענה החברה, "להגיע, באמצעות סדרת עמוס, למעמד מוביל בתעשיית תקשורת הלוויינים" באותם ימים הקדימה את מאסק בדיוק כפי שהקדימה אותו עם הרכב החשמלי.

באותם ימים אגב הגיעה SpaceX, שבפועל הוקמה ב-2002, כמעט לפשיטת רגל. SpaceX, כמו חלל, סבלה ממשברים פיננסיים וטכנולוגיים רציניים, אבל בעוד ש-SpaceX הולכת, למרות כישלונות, טכנולוגיים ועסקיים, צורבים בדרך, מחיל לחיל הרי שחלל תקשורת מנסה למכור את החברה ולא בגלל כישלונות טכנולוגיים או עסקיים. זה התחיל עם ניסיון המכירה לחברת Xinwei הסינית וכעת מנהלת החברה מו"מ למכירת השליטה לחברת האחזקות ההונגרית 4iG Nyrt. יעקב קרת, מנהל מכירות בחלל, אמר, ב-2017, לכתב החלל של spacenews.com, Caleb Henry, "חלל מורגלת להתנהל עם שלט 'למכירה' על החזה אבל זה לא מפריע לעסקים..." באמת??

 מעמדה של תעשיית החלל הישראלית מהבחינה הטכנולוגית ולבטח מבחינת ההון האנושי מהמובילות בעולם, באחד מבתי ההשקעה המובילים בניו יורק טוענים שהיא אפילו המובילה (יחסית לאמצעים). SpaceX למעשה מובילה בפועל מהלך שהופך את תעשיית החלל לאחת המובילות של המאה הנוכחית. התהליך רק מתחיל ועדיין יש מקום לחברה ישראלית שתתמקד למשל בציוד לחלל. יש בישראל את כל התנאים הנדרשים, אפילו כסף. צריך רק למצוא מנהל שיודע, מעדיף ושכדאי לו לבנות עסק גדול על פני "בוחטת האקזיט" וממשלה שתעזור לו באמצעות יצירת סביבה ידידותית לצמיחה עסקית בישראל.

תעשיית החלל היא רק אחת מתעשיות רבות שמהן יכלה ועדיין יכולה לצאת חברה מובילה גלובלית מישראל (מים, חקלאות, אופנה, מוליכים למחצה, תוכנה, אנרגיה חילופית ועוד שאת כולן הובלנו). אנחנו לא אופטימיים. לא בגלל שאין מנהלים שיובילו אלא בעיקר בגלל שהממשלה נהנית מהאחוזים מהאקזיטים.