רשות המסים
צילום: רשות המסים

שוטף פלוס שנתיים: קיבלו מענקים מהמדינה - יחזירו עד אמצע 2023

עסקים שקיבלו מענקי קורונה, למרות שלא הגיע להם, יוכלו להחזיר את הכסף למדינה לא רק עד דצמבר 2022 אלא עד יוני 2023
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה רשות המסים

זה מקומם ומרגיז כאשר רשות המסים גובה מהציבור יותר כסף ממה שהיא אמורה - מבקר המדינה קבע כי המדינה חייבת לציבור 3.6 מיליארד שקלים - ולא פועלת כדי להחזיר לציבור את הכסף. אבל מה קורה כשהמצב הפוך? כשאנשים מקבלים כסף מהמדינה כשלא מגיע להם? טוב, אותו דבר. הציבור לא מתנהג טוב יותר מהמדינה וגם מתמהמה בהחזרת כסף שלא מגיע לו. כך למשל, בתקופת הקורונה, 26 אלף עסקים לקחו מהמדינה 650 מיליון שקל שלא מגיעים להם. למעשה, 280 מיליון שקל לא הוחזרו למדינה. >>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס חלק ממי שקיבלו מענקי קורונה קיבלו אותם בלי ממש הצדקה. כזכור, במטרה לתת לעסקים מענה מהיר, שילמה רשות המסים את מענקי סיוע לחברות, במהירות, על סמך הצהרות של אנשים שפשוט ביקשו. לפי מה? הצהרה שהייתה להם ירידת המחזורים הנדרשת בחוק לצורך הזכאות למענק אבל הרשות לא בדקה והתוצאה היא שרבים קיבלו מענקים שלא מגיעים להם. האם אנשים החזירו? לא ממש. אבל במקום לתת עונשים, רשות המסים בוחרת בשיטת הגזר: היא תאפשר לבעלי עסקים שביקשו וקיבלו מענקי סיוע בתקופת הקורונה, ולא עמדו בתנאים שנקבעו בחוק - לפרוס את התשלומים להחזרת המענקים עד ל-יוני 2023, במקום עד דצמבר 2022. זאת, במידה שעסקיהם חוו ירידה במחזור השנתי בין השנים  2019 ל2020 וסך החוב שבגינו מבוקשת הפריסה עולה על 15 אלף שקל. "ההחלטה התקבלה בעקבות פניות שהתקבלו ברשות ודיונים שנערכו בוועדות הכנסת" - כלומר הרשות למעשה נכנעת ללחצים ומאפשרת לאנשים להתמהמה כשנתיים בהחזרת הכסף. דרך מצוינת לדאוג לכספי ציבור.    לדברי הרשות, בקרוב תיפתח מערכת ממוחשבת שדרכה יוכלו מייצגים לבצע פריסה לעד 6 תשלומים עבור המיוצג, ללא צורך בהגעה פיזית למשרד שומה. בראשית חודש יוני נפתחה באתר רשות המסים מערכת ייעודית המציגה למבקש את כל המענקים ששולמו לו, את הירידה במחזורים שנדרשה בחוק ואת הירידה שהוא חווה בפועל. במקרה של מענקים ששולמו ביתר, כשעל פניו לא קיימת זכאות לפי התנאים שנקבעו בחוק, מוצגות מספר אפשרויות להשבת הכספים באתר ובנוסף, הסדר פריסה של החוב בתשלומים שווים חודשיים ללא ריבית עד סוף 2022.   כעת, כאמור, יקבלו עסקים שחוו ירידת מחזורים שנתית  בין 2019 ל-2020  בפריסה נוחה אף יותר, אבל עסקים שיירצו לקבל את התנאים הללו יצטרכו להסדיר את החוב עד סוף 2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אליאב 28/11/2021 22:20
    הגב לתגובה זו
    שלא מגיע להם אז ידרשו להחזיר ..
  • 1.
    חוב 28/11/2021 21:05
    הגב לתגובה זו
    מתי המדינה תחזיר לאזרחים 3 מליארד שקל? גם לה פרסו ב6 תשלומים עד 2023??
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.