מה עשה אל גור בתיק ההשקעות של ג'נריישן בסוף הרבעון?
פירמת ההשקעות "Generation", הנמצאת בראשות סגן נשיא ארצות הברית לשעבר אל גור, ביצעה כמה שינויים גדולים בתיק ההשקעות של הפירמה לקראת סוף הרבעון השלישי של 2021. ארבעת השינויים הגדולים בתיק ההשקעות בוצעו בפוזיציות על מניות INTEL CORPORATION (סימול: INTC), ALIBABA GROUP (סימול: BABA) , TEXAS INSTRUMENTS (סימול: TXN) ו-Toast, Inc (סימול: TOST).
את השקעותיה בחברת השבבים אינטל וכמו כן את אחזקותיה במניית קבוצת הקמעונאות עליבאבא היא מחזיקה היא חיזקה ברבעון השלישי, וזאת בהמשך להערכתה עוד ברבעון השני של השנה שהמניות הללו יתנו בשנים הקרובות ביצועים טובים ביחס לשוק. כל אלו בנוסף להשקעתה בחברת הפלטפורמות למסעדות Toast, בה גם הגדילה את הפוזיציה. לעומת זאת היא בחרה לדלל את השקעתה ביצרנית השבבים האמריקאית Texas Instruments, כך על פי הדיווח של החברה לרשות לניירות ערך האמריקאית - ה-SEC.
>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס
הפירמה כמעט הכפילה את שווי אחזקתה באינטל אחרי שרכשה 5.3 מיליון מניות של החברה ונכון לסוף ספטמבר היא מחזיקה ב-12.4 מיליון מניות של אינטל. זאת לאחר שהתחילה את הרבעון השני עם אחזקה כ-7 מיליון מניות.
- הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחיר מניית אינטל עלה ב-6.9% בתשעת החודשים הראשונים של השנה אבל מאז איבדה המניה כ-8.5% ומחקה את העליות מתחילת השנה. לשם השוואה, מדד ה-S&P 500 עלה בתשעת החודשים הללו ב-15% ומאז ועד עכשיו הוסיף עוד כ-6.6%, כולל הירידות האחרונות כתוצאה מתפרצות וריאנט האומיקורן.
לאחרונה בכירים רבים באינטל עצמה רכשו את מניותיה, כולל המנכ"ל פט גלסינגר והיו"ר עומר ישרק. מוקדם יותר השנה התחייב המנכ"ל לבנות מפעלים באריזונה על מנת להתמודד עם משבר השבבים העולמי. באוקטובר, אינטל דיווחה על תוצאות מעורבות לרבעון השלישי, וכן כי סמנכ"ל הכספים יפרוש במחצית השנה הראשונה של 2022.
ג'נרשיין קנתה 969 אלף מניות של ענקית הקמעונאות הסינית עליבאבא וסיימה את חודש ספטמבר עם כ-4.9 מיליון מניות המתווספות ל-921 אלף מניות של החברה אותה קנתה ג'נריישן ברבעון השני של השנה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה איבדה עליבאבא 36% ממחיר מנייתה, ומאז הספיקה לאבד סגר גודל של כ-10% נוספים. בשבוע שעבר הגיע מחיר המניה לנקודה הנמוכה בו היא נסחרה בארבע השנים האחרונות, אולם בחברה מאמינים כי עיקר השפל נבע מלחץ רגולטורי מטעם המשטר בבייג'ין, וכי הגרוע ביותר מאחוריהן.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מנית Toast, אשר גם בה השקיעה פירמת ההשקעות, הוסיפה סדר גודל של כ-8% מאז הושקה בבורסה האמריקאית מוקדם יותר בחודש ספטמבר האחרון במחיר של כ-40 דולר למניה. החברה דיווחה על רבעון שלישי מוצלח מהצפוי, אך מחיר המניה ירד מעט לאחר שאופציות של עובדי החברה הבשילו ואלו בחרו שלממש את הפוזיציות שלהם.
ג'נרשיין השקיעה ב-toast לפני ה-IPO, והחזיקה בכ-875 אלף מניות של החברה נכון לסוף הרבעון השלישי. בנוסף מחזיקה ג'נרשיין בסדר גודל של כ-1.64 מיליון מניות מסוג 'Class B' של חברת Toast, מניות אשר לא נסחרות באופן פומבי. את מניות אלו תוכל פירמת ההשקעות להמיר למניות רגילות של החברה על בסיס יחס המרה של 1:1. בסך הכל מחזיקה ג'נריישן בכ-9.4% ממניותה של Toats.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
