אבי גבאי. צילום: תמר מצפי

תארו לכם שמנכ"ל בנק הפועלים היה מוכר את הסודות המסחריים של הבנק שלו לבנק לאומי – והולך ומנסה להשתלט על הבנק המתחרה, תארו לכם שמנכ"ל הפניקס או הראל היה מעביר את רשימת הלקוחות או האסטרטגיה של החברה למנורה או מגדל, ואז קופץ לחברה המתחרה.

תארו לכם שמנכ"ל חברת אנרגיה מתחדשת אחת היה מנהל מו"מ עם משקיעים ואומר להם 'אל תשקיעו אצלי – לכו תשקיעו בחברת אנרגיה מתחדשת אחרת, תסכמו עלי, אני יודע שהיא יותר טובה מהחברה שאני מנהל, ואני גם הולך להצטרף לחברה הזו עוד מעט'.

יש שמות להתנהלות הזו - חוסר יושרה, חוסר אתיות, שקר, אולי גם מרמה - רמאות של המשקיעים, רמאות של בעלי המניות, רמאות כלפי החברה, רמאות כלפי כל מי שהאמין במנכ"ל הזה. זה כנראה חוקי, אבי גבאי יודע להתפתל בין סעיפי החוק. אבל זה מסריח, מטונף ומביש. האיש שעמד בראש בזק, נכנס לפוליטיקה והגיע עד לראש מפלגת העבודה, הוא "איש קטן" ללא ערכים ואתיות. איש שחשבון הבנק שלו מעניין אותו יותר מהשם שלו.  

כאשר איש צבא או אדם בתפקיד בכיר אחר מסיים את תפקידו ורוצה לעבור לתפקיד אחר – יש מנגנון שנקרא תקופת צינון, שמטרתו לנסות לפחות להרחיק את ניגוד העניינים הזה כך שלא ניתן יהיה לקפוץ מתפקיד לתפקיד ולמעול באמון של אלה שבדיוק סיימת לעבוד אצלם. זה לא ממש עובד במגזר הציבורי, ואנשים בהחלט עוברים בין תפקידים ולפעמים זה לא רק נראה אלא גם מריח מסריח. בשוק הפרטי מעסיקים מנסים להחתים את העובדים שלהם על חוזים שאוסרים עליהם לעבור לחברה מתחרה לפני תקופת צינון, כדי לא לפגוע באינטרסים המסחריים שלהם. אולי לא נכון להחיל איסורים כאלה על עובדים פשוטים. אבל מנכ"ל גם אם זה חוקי - זה לא תקין.

• פרטנר: צמיחה מתונה אך עקבית גם ברבעון השלישי
• פרטנר הרוויחה 72 מיליון ברבעון; החוב נטו ירד ל-287 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתה לא יכול להיות מנכ"ל של חברה אחת ולעבוד לטובת חברה אחרת. זה לא ראוי, לא הגון, לא ישר, לא אתי ולא מוסרי.

התנהלות הגונה לכאורה לא מעניינת את אבי גבאי

את כל הדברים האלה אבי גבאי מכיר כמובן מצוין – אבל לפחות על פי המהלך המסריח שהוא ביצע היום, זה פשוט לא מעניין אותו. הוא שם על זה פס. מה קרה? למעשה הוא הלך מאחורי הגב של כל האנשים שנתנו בו אמון בסלקום – ועבד אצל-בשביל החברה המתחרה, פרטנר. עכשיו הוא פתאום מתפטר מתפקידו כמנכ"ל סלקום והולך לנסות להשתלט על פרטנר יחד עם קבוצה נוספת של משקיעים: איש העסקים שלמה רודב המכהן כיו"ר יינות ביתן, וקבוצת ארקין.

כמנכ"ל החברה, אבי גבאי מכיר את כל הסודות המסחריים של סלקום מבפנים, את כל המהלכים העתידיים שלה, את כל מה שהיא מתכננת כדי להיות טובה יותר ולהצליח יותר, למשוך לקוחות, לצאת בפרויקטים חדשים, אולי להיכנס לתחומים חדשים. הוא גם מנהל שיחות עם משקיעים, גורמים בשוק, רגולטורים, ואמור לפעול לטובת החברה.

אבל מה המוטיבציה של מנכ"ל לפעול לטובת החברה שלו אם הוא מתכנן לנטוש אותה ולעבור למתחרה? כנראה לא גבוהה. אלו אינטרסים סמויים יכולים להיות לכאורה לאדם שפועל מאחורי הקלעים נגד החברה שהוא מנהל? הרשימה היא אין סופית. רק לצורך הדוגמה: מנכ"ל כזה יכול להגיד למתחרים – את התרחיש המופרך שכתבנו בהתחלה: "לכו תשקיעו בחברה המתחרה שלי. גם אני בדרך אליה" הוא לכאורה יכול להגיד להם "אני יודע את הסודות של סלקום, הנה הם. אני יודע מה קורה בשוק ואם אני בורח מהחברה ועובר למתחרים – כדאי לכם לבוא אחריי ולהשקיע בה".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

אנחנו כמובן לא יודעים אם אבי גבאי אכן עשה את זה. סביר שלא. הוא לא טיפש. אבל קודם כל זו אפשרות, ומעבר לכך – יש כאן התנהלות שהיא פשוט לא הגונה. אי אפשר לסמוך על אדם כזה.

אז איך אבי גבאי מרשה לעצמו לבצע כזה תרגיל מלוכלך של בגידה באמון של החברה שהוא מנהל ומעבר מהיר למתחרים? האם הוא למד את זה בבית הספר לפוליטיקה מלוכלכת? הוא הרי הגיע לפוליטיקה הישראלית כביכול כאיש מעמד הביניים, אדם פשוט כזה, שבא להציל את הפוליטיקה הישראלית מכל המנוולים שנמצאים בה, אדם שיפעל לטובת הציבור הפשוט (מבלי להזכיר כמובן שהוא קיבל שכר שנתי של 4-5 מיליון שקל בבזק, כך שאיש פשוט הוא לא). הוא גם זכור כאיש שאחרי שנכשל במפלגת כולנו של כחלון ערק למפלגה אחרת, מפלגת העבודה, נכשל גם שם ומצא את עצמו די מהר מחוץ לפוליטיקה.

"שואלים אותי מדוע בחרתי להצטרף לחיים הפוליטיים. למה לא העדפתי חיי נוחות עם שכר של מיליונים… התשובה שלי מתחילה ונגמרת בדיוק באותה דרך שהובילה אותי כל חיי: כי אפשר וצריך לשנות את המדינה שלנו". כך כתב אבי גבאי בספר שכתב. טוב, היום כבר ברור שזה לא נכון.

אם הוא היה רוצה היום להתנהל בצורה הגונה וישרה הוא קודם כל היה מתפטר, גוזר על עצמו תקופה של צינון ואז הולך ופועל לטובת פרטנר. רק אחרי התפטרות זה סביר ואולי לגיטימי להביא משקיעים לחברה מתחרה.