מדד מחירים פירות ירקות
צילום: Pixabay

הכלכלנים חלוקים בנוגע למדד המחירים לצרכן שהפתיע באוקטובר

בפסגות מכנים את המדד אינפלציוני הגם שעלה "רק" ב-0.1% באוקטובר. במזרחי טפחות סבורים שייתכן והמדד מצביע על שינוי מגמה ועל כך שהאינפלציה בישראל תישאר נמוכה. ובעקבות הנתונים - איזה אגרות חוב לקנות? גם כאן השניים חלוקים
גיא טל | (1)

מדד המחירים לצרכן שעלה ב-0.1% באוקטובר, ובכך מסתכמת עליית המחירים מתחילת השנה ב-2.6%. האינפלציה, שהיא השינוי במדד בתקופה של 12 חודשים, עמדה על 2.3%. המדד הפתיע רבים שכן לאור התגברות האינפלציה בעולם וכן המגמה בחודשים האחרונים בישראל הכלכלנים צפו שהמדד יעלה הרבה יותר. מה המשמעות של המדד המפתיע?

 

פסגות: "מדד אינפלציוני"

"זה היה אחד המדדים המפתיעים יותר שראינו. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% לעומת תחזית הקונצנזוס ושלנו לעלייה של 0.4%" כתב גיא בית אור, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות. "ואתם יודעים מה? זה היה מדד אינפלציוני!" - הוא קבע.

בניתוח של מרכיבי המדד מצביע בית אור על כך שמחירי הנסיעות לחו"ל שירדו ב7.9% הפחיתו 0.3% מהמדד בעוד סעיפים אחרים הקשורים לתחבורה כגון מחירי הדלק והמכוניות דווקא עלו. גם סעיף ההלבשה הסובל מתנודתיות גבוהה עקב האופי העונתי שלו עלה הרבה פחות מהצפוי, ייתכן שבעקבות הקדמת מבצעי בגדי החורף שבושש לבוא השנה.

"ההפתעות המשמעותיות בנסיעות לחו"ל וההלבשה וההנעלה היו אחראיות על 0.33 נקודות אחוז מהטעות. אם נוסיף לכך את העובדה שפירות וירקות ירדו ב1.4% (ואנו ציפינו לעלייה של 1.4% אך זה בגבולות הסביר) אנו מקבלים טעות מצטברת של 0.42%", כתב.

לרוע המזל, מרכיבים אחרים במדד מצביעים לדעתו על עליות מחירים משמעותיות במשק. מחירי המזון עלו ב-0.9% ובכך השלימו עליה של 3.2% בשנה האחרונה. סעיפים נוספים שעלו הם החינוך והתרבות, עריכת אירועים, ריהוט לבית ועוד. עוד סעיף שמצביע על אינפלציה למרות המדד הנמוך הוא מחירי הדיור שעולים בקצב מהיר יותר של 2% לעומת 1.8% בחודש הקודם. סך הכל עלו מחירי הדיור ב9.9% ב-12 החודשים האחרונים.

במבט לעתיד בית אור צופה שבמדד נובמבר יעלה סעיף "הוצאות דיור אחרות" עקב עליית מס רכישה למשקיעים מ-5% ל-8%. כמו כן מדד תשומות הבניה ומחיר הדיור מאותתים לדעתו על האצה בסעיף השכירות במבט לשנה הקרובה.

"אנו ממשיכים לראות את הלחצים האינפלציונים מהעולם מחלחלים אל סביבת המחירים המקומית אך עוצמת הירידה במחירי הנסיעות לחו"ל סיפקה הפתעה שמשנה את כל השורה העליונה. עם זאת אנו עוסקים בניואנסים והם מראים לנו לחצים אינפלציוניים שהולכים ומתבססים גם בישראל כאשר בפועל, אנו רואים במדד אוקטובר עליות מחירים בכל התחומים למעט נסיעות לחו"ל".

 

מזרחי טפחות: "חזרה לקצב שנתי של 2%"

רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, מציג עמדה שונה. "מדד אוקטובר מאותת שעליית האינפלציה בחודשים האחרונים, המשקפת, מחד, התאוששות של המשק והביקושים (שלא הושפעו יתר על המידה מוריאנט הדלתא) ומנגד את השלכות צד ההיצע, אינה מאיימת לחרוג מיעדה, היא אינה מתבדרת ואף נמוכה משמעותית בהשוואה לאינפלציה בחו"ל".

הוא מציין שהמדד בניכוי דיור ועונתיות, שהוא תנודתי פחות ואינדוקטיבי יותר, ירד ב0.2% לעומת עליות ניכרות שנרשמו במדד זה בחודשים האחרונים. גם נתוני המגמה של ארבעת החודשים האחרונים מצביעים על רגיעה וחזרה לקצב שנתי של 2% - בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל.

 

איזה אגרות חוב לקנות?

בעקבות המדד הנמוך מהצפוי שני הכלכלנים צופים שמחר נראה עליות באפיקים השקליים וירידות באפיקים הצמודים, אך ההשקפה השונה שלהם לגבי ליבת האינפלציה גוזרת מסקנות שונות לגבי ההזדמנויות שהשוק מייצר. בית אור שסבור שהמדד הנמוך מטעה: "למרות שורה עליונה נמוכה, השורות התחתונות מהדו"ח הזה הן אינפלציוניות מה שאומר שכל חולשה באפיק הצמוד מחר בבוקר תהווה הזדמנות קניה".

מנחם לעומת זאת לא גוזר מסקנות נחרצות ביחס לעתיד. "אמורות להיות לו (למדד) השפעות לטובה על איגרות החוב הלא צמודות (לכל אורך העקום) ומנגד תינזקנה, בטווח הקצר, איגרות החוב הצמודות למדד (בחלק הקרוב של העקום)".

לקריאה נוספת:

>>> מדד המחירים הפתיע למטה? סעיפיו מתארים אינפלציה בקצב של 3%

>>> מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% באוקטובר; הדירות התייקרו ב-9.9% בשנה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני נוטה להסכים עם מזרחי (ל"ת)
    אחת שיודעת 17/11/2021 09:48
    הגב לתגובה זו
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |

לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.