לבניה בזן
צילום: דוברות איחוד הצלה
דוחות

בזן משתפרת ומנסה לפתות משקיעים - תחלק 50% מהרווחים כדיבידנדים

פעילות זיקוק של דלקים היא כנראה לא העתיד, אבל בכל זאת - האם שווי השוק של בזן דווקא נמוך כרגע?
נתנאל אריאל | (5)

חברת בזן 1.99%  שהינה תשלובת הזיקוק והפטרוכימיה הגדולה בישראל, מדווחת על שיפור בתוצאות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אז אולי זו לא חוכמה - שנה שעברה היו סגרים על רקע הקורונה והשימוש בדלקים היה נמוך יותר, ועדיין - ההבדלים בצריכה לא גדולים, ויש אפילו מגזרים שצרכו יותר אנרגיה אשתקד מאשר השנה. חוץ מזה, היקף המכירות חשוב לרוח, אבל הרווחיות חשובה יותר והיא נקבעת על ידי גורמים שונים וחיצוניים - מרווח הזיקוק השנה פשוט יותר טוב, גם בזכות העלייה במחירי הנפט.

מניית בזן לא התאוששה מהקורונה כשבשנה האחרונה מכביד עליה בעיקר היותה חברה מזהמת כשחלק מהגופים המוסדיים לא מעוניינים בסוג כזה של השקעות. על רקע זה, שווי החברה - 3 מיליארד שקל, נראה על פניו, נמוך בהינתן קצב רווחים שנתי של 500-600 מיליון שקל. אז נכון, ברור שפעילות הזיקוק של דלקים היא לא העתיד, אבל לבזן יש התחלה של חדירה לתחומים לא מזהמים (או מזהמים פחות) ויש גם את הנדל"ן - שמתישהו (וזה יכול להיות רחוק) צפוי להשביח.  

 

מלאכי אלפר, מנכ"ל קבוצת בזן אמר על רקע פרסום התוצאות: "התוצאות מדברות בעד עצמן ומוכיחות את חוסנה של הקבוצה. בזן ממשיכה את המגמה החיובית מתחילת שנת 2021 ומציגה רבעון שלישי חזק בשני מגזרי הפעילות שהסתיים עם EBITDA מנוטרל מאוחד של 144 מיליון דולר ורווח נקי של 40 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של השנה צמחה ה-EBITDA המנוטרלת לכ-341 מיליון דולר והרווח הנקי עלה לכ-164 מיליון דולר.

"ה-EBITDA ברבעון הושפע בעיקר משיפור ניכר בסביבה העסקית במגזר הזיקוק, שהציג ברבעון השלישי מרווח זיקוק מנוטרל של 7.8 דולר לחבית וניצולת זיקוק של 86% בקו מגמה עולה. מגזר הפולימרים המשיך לתרום משמעותית לרווחיות והציג EBITDA של 76 מיליון דולר ברבעון השלישי.

"בצד עסקי הליבה, הקבוצה ממשיכה לחתור לקידום האסטרטגיה לאספקת פולימרים ממוחזרים ומתכלים לתעשיית הפלסטיק. במסגרת זו נחתם לאחרונה הסכם עם חברת UBQ Materials לאספקת חומר תרמו-פלסטי, ידידותי לסביבה, המבוסס על מרכיבים ביולוגיים. החומר ישולב בתחילת שרשרת האספקה ויאפשר לכרמל אולפינים לספק חומר מופחת-פחמן לתעשיית הפלסטיק. שיתוף פעולה זה יפחית את טביעת הרגל הפחמנית בתהליכי הייצור של כאו"ל ויסייע לקבוצה לעמוד ביעדים שהוצבו במסגרת התכנית האסטרטגית - ייצור של 15% פולימרים ירוקים עד 2025 ו-30% פולימרים ירוקים עד 2030". 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    חביבי 08/11/2021 13:55
    הגב לתגובה זו
    כן, בית ההשקעות ההוא שהשקיע הרבה במדינה ההיא ונפל יותר מכולם. תהיתי למה הם לא נכנסים לבז"ן הרי ברור כשמש שהסקטור הזה יתרומם בטח כשהיה אפשר לקנות עד לאחרונה מניות בזן במתחת ל-70. הוא אמר לי שאני לא יודע על מה אני מדבר. שימו לב פשוט איפה הכסף שלכם מנוהל.
  • 4.
    איך המחיר שלה כל כך נמוך? (ל"ת)
    משקיע 08/11/2021 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בזן בוזזת את משקיעה 08/11/2021 12:49
    הגב לתגובה זו
    דיבדנדים . מאז המשקיעים רק הפסידו ולא קיבלו דיבידנד וכל הכסף הולך לקנסות לממשלה .המדינה נפטרת מכל הבעיות שלה כמו שעשתה עם בזן וכיל ואז המשקיעים משלמים על הכל. מחכים לראות אם בזן תגיע ל 110 לפני שהממשלה או איזה שרה עקומה שרוצה שיראו שהיא עושה משהו תתעלק על בזן וכיל. מדינה מאוסה לא פלא שכולם רוצים לעוף מפה
  • 2.
    שולתתתתת1 08/11/2021 11:23
    הגב לתגובה זו
    אני אמכור באחד משני נקודות היציאה... חשבתי שהיום אחרי הדוחות תקפוץ בעשרה אחוזים נקווה שזה מה שיקרה לקראת סוף היום
  • 1.
    מכפיל 5 לחברה שכל רבעון חזק יותר מקודמו.מוסדיים טמבלים (ל"ת)
    אריה 08/11/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?