אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock
מאקרו כלכלה

האמון בבנקים המרכזיים צולל לאפס; שוק הריביות בכאוס

מה זה ה"טנטרום של הטייפרינג", איך מתמודדים בסין עם משבר האנרגיה והאם הריבית בארץ תישאר נמוכה?
אמיר כהנוביץ | (6)
נושאים בכתבה מאקרו

שוק הריביות בכאוס על רקע מה שמכונה ה"טנטרום של הטייפרינג" (התקף זעם שקשור בתכנית הבנקים להקטנת רכישות האג"ח). בולטים בטנטרום הזינוק בריביות הקצרות, למרות התחייבות הבנקים להותיר אותן נמוכות לזמן ממושך, וכתוצאה מכך גם צלילת שיפועי עקומי התשואות, כשבלטו אלה ל-30 שנה בארה"ב שירדו מתחת לאלה של ה-20 שנה ואלה בצ'כיה וברוסיה שירדו לשליליים כבר בחלק של ה-2-10 שנים.

ירידת שיפועי העקומים נזכיר נחשבים למאותתים על סדקים בצמיחה העתידית. סדקים ראשוניים נוספים שגורמות עליית הריביות הקצרות הן בחובות. מרווחי התשואות של יוון ואיטליה לעומת אלה של גרמניה עלו לשיא של שנה. אולי גם כתוצאה מכך היורו נחלש בעולם.

"זמנית" יכולה להיות גם כמה שנים - נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הכירה ביום חמישי בכך שהשיבושים באספקה ​​יימשכו זמן רב יותר, אך עדיין העריכה את האינפלציה כזמנית, כשאמרה שבטווח הבינוני היא תרד בחזרה מתחת ליעד של 2% ולכן לדבריה לא נדרשת תגובת מדיניות. התשואות לשנתיים באירופה התעלמו ממנה ומגלמות העלאת ריבית של 10 נ"ב ביולי 2022 ועוד העלאה של 10 נ"ב באוקטובר, בדומה אגב למתווה העלאות המגולם בארה"ב.

האמון בבנקים המרכזיים צולל מתחת לאפס - בנקים מרכזיים רבים נמנעו מלהוריד במשבר הקורונה את הריבית מתחת לאפס ובמקומה נתנו כערבות את המילה שלהם לכך שהריבית תישאר נמוכה למשך זמן ארוך. אלא שעדיין לא עברה שנה מהאמירות הללו וכבר בהחלטת הריבית האחרונה ראינו את אחד מחברי הועדה המוניטרית של בנק ישראל למשל חושב שהבשילו התנאים להעלאת ריבית. כמובן שהבנקים יכולים להתפלסף עם המשמעות של 'ארוך' ושל "נמוכה", אבל למי שלקח משכנתא במסלול צמוד לפריים ל-30 שנה או הלוואה צמודה אחרת לריבית שטווח של כמה חודשים הוא לא ארוך.

באוסטרליה הבנק דווקא כן נקב במספרים וטווחים ותיאר לפחות שלוש שנים (עד 2024) של ריבית 0.1%. אלא שגם שם התשואות לשנתיים מזנקות לאחרונה והשוק מתמחר העלאת ריבית כבר במאי 2022 ולרמה של אחוז עד סופה, מה שמעמיד אותו בפני צומת בחירה בלתי אפשרי. ביום שלישי הקרוב תתקיים החלטה מוניטרית באוסטרליה. קיימת אפשרות שהם יבטלו את ההתחייבות שלהם, מה שהביא את סו-לין אונג, מהרויאל בנק אוף קנדה באוסטרליה, להגיד לסוכנות בלומברג שבמקרה של נסיגה מההתחייבות "האמון של השוק בו יירד אפילו מתחת לאמון שיש בו עכשיו, אם זה בכלל אפשרי".

השקל ממשיך להתחזק בחדות על רקע נתונים טובים של הכלכלה הישראלית, בעזרת חשיפתה הגבוהה לטכנולוגיה, להובלה ימית (צים) ולמרבצי גז. עוד תומכים בשקל אינפלציה מקומית נמוכה יחסית, מוכנות בנק ישראל לאפשר לשקל להתחזק: הערכה של אחד מחברי הועדה המוניטרית כי התנאים מתאימים להעלאת ריבית, הקטנת קצב רכישות המט"ח ואמירות של הנגיד ירון בדבר חוסר הרצון להילחם בכוחות השוק. בנוסף תומכים בשקל ביצועי יתר של השווקים בארה"ב, שגורמים למוסדיים למכור דולרים ורזרבות המט"ח העצומות של בנק ישראל, שמפתות ספקולנטים לקנות שקלים. השאלה איזו רמה של שקל עשויה לסדוק את הסקטור התעשייתי המקומי ולהקשות על בנק ישראל להתעלם ממנו. היום יפורסמו בישראל נתוני היצור התעשייתי בחודש אוגוסט.

נתוני התמ"ג בארה"ב הראו האטה משמעותית ברבעון השלישי, מ-6.7% ל-2.0%, נמוך מהציפיות ל-2.6%. חולשה בולטת נרשמה בצריכת כלי רכב, הן להשקעות והן לצריכה פרטית. תרומת צריכת הרכבים האישית לתמ"ג היתה 2.4%-, השנייה הגרועה ביותר מאז הרבעון השני של 1980 (בשל שיבושים ביצור). מצד שני, הצריכה הפרטית נתמכה ע"י זינוק בהוצאה על שירותים, 3.4%+. השאלה אם הזינוק בהוצאה על שירותים תוכל להתמיד ברבעונים הבאים ולקזז את המשך החולשה הצפויה בצריכת מוצרי בני קיימא ורכבים, לאור נתונים על כך שהחיסכון העודף של משקי הבית בארה"ב מהקורונה אזל החודש. כלומר שהצרכנים סיימו לנצל את המענקים והכסף שחסכו במשבר. צריכת מוצרי בני קיימא ומכוניות צפויה להישאר חלשה לפי סקר סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן, שפורסם בסוף השבוע. זאת בעיקר בשל עליות המחירים החדות. מנהלי הסקר ציינו שהצרכנים מאבדים אמון גם בממשל ואולי בצדק: ג'רי סימונס, נשיא ברית יצרני האנרגיה המקומית (DEPA), האשים את מדיניות ממשל ביידן במניעת ייצור סחורות אנרגיה בארה"ב, בניסיונו להקטין פליטת פחמן.

קיראו עוד ב"בארץ"

להבדיל, בסין הרגולטור חשף בשבוע שעבר תכנית משולבת להתמודדות עם משבר האנרגיה, שגרם עד כה לקיצוב צריכת החשמל ביותר ממחצית המחוזות במדינה. התכנית כוללת בין היתר פיקוח על מחירי הפחם, הגדלת מכסות פליטת הפחמן ואפשרות לגלגל עליית מחירים גם על הצרכנים. מחירי הפחם במסחר בבריטניה נפלו בימים האחרונים ב-17% ובסין ב-50%. מניות חברות כריית הפחם הגיבו בירידות חדות. הבוקר פורסמו בסין נתונים מטרידים על התכווצות סקטור התעשייה באוקטובר, חודש שני ברציפות (סקר מנהלי הרכש). בארה"ב סקרי מנהלי רכש דומים יפורסמו מחר.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יש מחסור חמור במטבעות דוג'קוין ושיבה-אינו, הממשלה נכשלה (ל"ת)
    זוגות צעירים משלמים 31/10/2021 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ברק 31/10/2021 10:08
    הגב לתגובה זו
    היא שלחברות עוד יש רווחים מהרבעון הקודם והן קונות את המניות של עצמן. אילולא זה הבורסה היתה מדדה, הכל יכול להיות כמובן אבל כל הסימנים מכוונים כרגע למיתון, אין שום סיכוי שלאפל ואמאזון יש הפסדים בגלל בעיות אספקה ולעסקים הקטנים בארה"ב אין זה פשוט לא התגלגל עדיין לחברות הגדולות האחרות שפחות תלויות באספקה ויותר בנתינת שירותים כמו הבנקים וחברות פרסום כמו גוגל.
  • ברק 31/10/2021 12:44
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר לטכנולוגיה? יש לך כרגע בעיות ייצור ואספקה ובגללן אמאזון ואפל עם הפסדים הרבעון והמניות שלהן נפלו, אם הן בהפסדים גם עסקים קטנים שאין להם חוזה בלעדיות כמו הגדולות בהפסדים. לרוב כשיש בעיה בחברות שמתעסקות במוצרים לוקח זמן עד שהעיניין מתגלגל לשירותים... העתיד בטכנולוגיה נכון אבל בהווה, כלומר בחודשים הקרובים יש בכל השוק בעיות שנראה שמובילות למיתון. וכן יש על זה סטטיסטיקות 60% מהעליה במניות היא מחברות שקונות את המניות של עצמן אם הרווחים שלהן ירדו זה יסתיים רע.
  • חזי מכיכר השוק 31/10/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
    הדרישה לטכנולוגיה היא כמעט כל מה שיש היום על כדור הארץ והן יהפכו להיות הבנקים של מחר
  • 2.
    חשיפה של ישראל לתובלה ימית ...צים??? :))) (ל"ת)
    כתב מסומם :) 31/10/2021 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלון 31/10/2021 09:13
    הגב לתגובה זו
    3.3 עד סוף החודש ..
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.