האמון בבנקים המרכזיים צולל לאפס; שוק הריביות בכאוס
שוק הריביות בכאוס על רקע מה שמכונה ה"טנטרום של הטייפרינג" (התקף זעם שקשור בתכנית הבנקים להקטנת רכישות האג"ח). בולטים בטנטרום הזינוק בריביות הקצרות, למרות התחייבות הבנקים להותיר אותן נמוכות לזמן ממושך, וכתוצאה מכך גם צלילת שיפועי עקומי התשואות, כשבלטו אלה ל-30 שנה בארה"ב שירדו מתחת לאלה של ה-20 שנה ואלה בצ'כיה וברוסיה שירדו לשליליים כבר בחלק של ה-2-10 שנים.
ירידת שיפועי העקומים נזכיר נחשבים למאותתים על סדקים בצמיחה העתידית. סדקים ראשוניים נוספים שגורמות עליית הריביות הקצרות הן בחובות. מרווחי התשואות של יוון ואיטליה לעומת אלה של גרמניה עלו לשיא של שנה. אולי גם כתוצאה מכך היורו נחלש בעולם.
"זמנית" יכולה להיות גם כמה שנים - נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, הכירה ביום חמישי בכך שהשיבושים באספקה יימשכו זמן רב יותר, אך עדיין העריכה את האינפלציה כזמנית, כשאמרה שבטווח הבינוני היא תרד בחזרה מתחת ליעד של 2% ולכן לדבריה לא נדרשת תגובת מדיניות. התשואות לשנתיים באירופה התעלמו ממנה ומגלמות העלאת ריבית של 10 נ"ב ביולי 2022 ועוד העלאה של 10 נ"ב באוקטובר, בדומה אגב למתווה העלאות המגולם בארה"ב.
האמון בבנקים המרכזיים צולל מתחת לאפס - בנקים מרכזיים רבים נמנעו מלהוריד במשבר הקורונה את הריבית מתחת לאפס ובמקומה נתנו כערבות את המילה שלהם לכך שהריבית תישאר נמוכה למשך זמן ארוך. אלא שעדיין לא עברה שנה מהאמירות הללו וכבר בהחלטת הריבית האחרונה ראינו את אחד מחברי הועדה המוניטרית של בנק ישראל למשל חושב שהבשילו התנאים להעלאת ריבית. כמובן שהבנקים יכולים להתפלסף עם המשמעות של 'ארוך' ושל "נמוכה", אבל למי שלקח משכנתא במסלול צמוד לפריים ל-30 שנה או הלוואה צמודה אחרת לריבית שטווח של כמה חודשים הוא לא ארוך.
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוסטרליה הבנק דווקא כן נקב במספרים וטווחים ותיאר לפחות שלוש שנים (עד 2024) של ריבית 0.1%. אלא שגם שם התשואות לשנתיים מזנקות לאחרונה והשוק מתמחר העלאת ריבית כבר במאי 2022 ולרמה של אחוז עד סופה, מה שמעמיד אותו בפני צומת בחירה בלתי אפשרי. ביום שלישי הקרוב תתקיים החלטה מוניטרית באוסטרליה. קיימת אפשרות שהם יבטלו את ההתחייבות שלהם, מה שהביא את סו-לין אונג, מהרויאל בנק אוף קנדה באוסטרליה, להגיד לסוכנות בלומברג שבמקרה של נסיגה מההתחייבות "האמון של השוק בו יירד אפילו מתחת לאמון שיש בו עכשיו, אם זה בכלל אפשרי".
השקל ממשיך להתחזק בחדות על רקע נתונים טובים של הכלכלה הישראלית, בעזרת חשיפתה הגבוהה לטכנולוגיה, להובלה ימית (צים) ולמרבצי גז. עוד תומכים בשקל אינפלציה מקומית נמוכה יחסית, מוכנות בנק ישראל לאפשר לשקל להתחזק: הערכה של אחד מחברי הועדה המוניטרית כי התנאים מתאימים להעלאת ריבית, הקטנת קצב רכישות המט"ח ואמירות של הנגיד ירון בדבר חוסר הרצון להילחם בכוחות השוק. בנוסף תומכים בשקל ביצועי יתר של השווקים בארה"ב, שגורמים למוסדיים למכור דולרים ורזרבות המט"ח העצומות של בנק ישראל, שמפתות ספקולנטים לקנות שקלים. השאלה איזו רמה של שקל עשויה לסדוק את הסקטור התעשייתי המקומי ולהקשות על בנק ישראל להתעלם ממנו. היום יפורסמו בישראל נתוני היצור התעשייתי בחודש אוגוסט.
נתוני התמ"ג בארה"ב הראו האטה משמעותית ברבעון השלישי, מ-6.7% ל-2.0%, נמוך מהציפיות ל-2.6%. חולשה בולטת נרשמה בצריכת כלי רכב, הן להשקעות והן לצריכה פרטית. תרומת צריכת הרכבים האישית לתמ"ג היתה 2.4%-, השנייה הגרועה ביותר מאז הרבעון השני של 1980 (בשל שיבושים ביצור). מצד שני, הצריכה הפרטית נתמכה ע"י זינוק בהוצאה על שירותים, 3.4%+. השאלה אם הזינוק בהוצאה על שירותים תוכל להתמיד ברבעונים הבאים ולקזז את המשך החולשה הצפויה בצריכת מוצרי בני קיימא ורכבים, לאור נתונים על כך שהחיסכון העודף של משקי הבית בארה"ב מהקורונה אזל החודש. כלומר שהצרכנים סיימו לנצל את המענקים והכסף שחסכו במשבר. צריכת מוצרי בני קיימא ומכוניות צפויה להישאר חלשה לפי סקר סנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן, שפורסם בסוף השבוע. זאת בעיקר בשל עליות המחירים החדות. מנהלי הסקר ציינו שהצרכנים מאבדים אמון גם בממשל ואולי בצדק: ג'רי סימונס, נשיא ברית יצרני האנרגיה המקומית (DEPA), האשים את מדיניות ממשל ביידן במניעת ייצור סחורות אנרגיה בארה"ב, בניסיונו להקטין פליטת פחמן.
- הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
- עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
להבדיל, בסין הרגולטור חשף בשבוע שעבר תכנית משולבת להתמודדות עם משבר האנרגיה, שגרם עד כה לקיצוב צריכת החשמל ביותר ממחצית המחוזות במדינה. התכנית כוללת בין היתר פיקוח על מחירי הפחם, הגדלת מכסות פליטת הפחמן ואפשרות לגלגל עליית מחירים גם על הצרכנים. מחירי הפחם במסחר בבריטניה נפלו בימים האחרונים ב-17% ובסין ב-50%. מניות חברות כריית הפחם הגיבו בירידות חדות. הבוקר פורסמו בסין נתונים מטרידים על התכווצות סקטור התעשייה באוקטובר, חודש שני ברציפות (סקר מנהלי הרכש). בארה"ב סקרי מנהלי רכש דומים יפורסמו מחר.
- 4.יש מחסור חמור במטבעות דוג'קוין ושיבה-אינו, הממשלה נכשלה (ל"ת)זוגות צעירים משלמים 31/10/2021 10:53הגב לתגובה זו
- 3.ברק 31/10/2021 10:08הגב לתגובה זוהיא שלחברות עוד יש רווחים מהרבעון הקודם והן קונות את המניות של עצמן. אילולא זה הבורסה היתה מדדה, הכל יכול להיות כמובן אבל כל הסימנים מכוונים כרגע למיתון, אין שום סיכוי שלאפל ואמאזון יש הפסדים בגלל בעיות אספקה ולעסקים הקטנים בארה"ב אין זה פשוט לא התגלגל עדיין לחברות הגדולות האחרות שפחות תלויות באספקה ויותר בנתינת שירותים כמו הבנקים וחברות פרסום כמו גוגל.
- ברק 31/10/2021 12:44הגב לתגובה זומה הקשר לטכנולוגיה? יש לך כרגע בעיות ייצור ואספקה ובגללן אמאזון ואפל עם הפסדים הרבעון והמניות שלהן נפלו, אם הן בהפסדים גם עסקים קטנים שאין להם חוזה בלעדיות כמו הגדולות בהפסדים. לרוב כשיש בעיה בחברות שמתעסקות במוצרים לוקח זמן עד שהעיניין מתגלגל לשירותים... העתיד בטכנולוגיה נכון אבל בהווה, כלומר בחודשים הקרובים יש בכל השוק בעיות שנראה שמובילות למיתון. וכן יש על זה סטטיסטיקות 60% מהעליה במניות היא מחברות שקונות את המניות של עצמן אם הרווחים שלהן ירדו זה יסתיים רע.
- חזי מכיכר השוק 31/10/2021 11:16הגב לתגובה זוהדרישה לטכנולוגיה היא כמעט כל מה שיש היום על כדור הארץ והן יהפכו להיות הבנקים של מחר
- 2.חשיפה של ישראל לתובלה ימית ...צים??? :))) (ל"ת)כתב מסומם :) 31/10/2021 10:03הגב לתגובה זו
- 1.אלון 31/10/2021 09:13הגב לתגובה זו3.3 עד סוף החודש ..

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
