ג'ק מא יצא לחופשי ואתו מניית BABA; הזמן להחזיר לפורטפוליו?
בתחילת החודש הקודם, ענקית הקמעונאות הסינית, עליבאבא ALIBABA GROUP (BABA), שילמה סוג של שוחד לשלטונות הסיניים. איזה שוחד? החברה "תרמה" 15.5 מיליארד דולר ליוזמת "שגשוג משותף" (Common Prosperity) שיזם הנשיא שי ג'ינפינג. באורח פלא, אחרי שנעלם לכמעט שנה מאור הזרקורים – בשל הנאום האמיץ, יש לומר מטומטם, נגד השלטונות הסינים שמנעו את הנקפת קבוצת ANT של עליפיי, חטיבת התשלומים של BABA – היזם והיו"ר לשעבר של באבא, ג'ק מא, הופיע מאז פעמיים בציבור – פעם אחת בהונג קונג ופעם שנייה בספרד. רק הידיעה על כך, הקפיצה את המניות הסיניות, כשהמשקיעים המעודדים סוברים לעצמם כי הנה "הכל נשכח ונסלח" לדמות האיקונית והסוררת, ושהוא למד את הלקח. זאת לאחר שרק בתחילת השנה החברה קיבלה קנס על סך 2.8 מיליארד דולר, שהוביל לראשונה מאז ההנפקה בוול סטריט לרבעון הפסדי.
עד כמה גדול השוחד ששילם מא לשלטונות? הסכום שווה לשלושה רבעים מהרווח הנקי של באבא אשתקד. זה אחרי שהמניה מחקה כבר 344.4 מיליארד דולר ב-12 החודשים האחרונים. השיא של המניה היה לקראת סוף אוקטובר אשתקד, כש-BABA עמדה על קצת יותר מ-317 דולר למניה. עד השבוע האחרון של דצמבר היא ירדה ל-222 דולר. משם ועד אמצע פברואר התאוששה ל-270.8 דולר למניה ומאז היא בגרף יורד שהגיע לשיא שלילי מתחילת החודש הנוכחי, אז הריחה מלמטה את ה-140 דולר, לפני שהופעותיו של מא והידיעה על הפגישה בין שי לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הקפיצו את המניה חזרה ל-177.7 דולר. בקיצור, נדנדה, שבשורה תחתונה מחקה 48.4% משוויה של ענקית הקמעונאות.
אבל השאלה האם השוחד הזה מספיק כדי שהרגולטורים "ירדו מהגב" של ג'ק מא? התשובה מורכבת – ולא רק בגללו, אלא בגלל הסקטור כולו. יש כאלה שיטענו שענקיות הטק הן מעסיקות גדולות והכוח שלהן, שמניע את הכלכלה הסינית קדימה, ראוי לשימור על ידי השלטונות, לפחות בצורה חלקית. יתר על כן, בבלומברג דיווחו השבוע כי הרגולטורים אומרים כי "ההתקדמות בתחום הפינטק תגיע ליעדיה עד סוף השנה".
זה טוב ויפה. השלטונות הסינים מבינים שהם הרחיקו את לא מעט משקיעים, עכשיו הם מנסים לכפר ולמשוך אותם חזרה פנימה. בהינתן שפרט להודו אין חלופות אמיתיות להשקעות בכלכלות המתפתחות, לא מן הנמנע שרבים אכן יחזרו.
- ההשקעה של עליבאבא ב-AI מתחילה להניב פירות
- עליבאבא חוזרת לחיים: השנה הכי טובה מזה כמעט עשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם זה הזמן לחזור להשקיע ב-BABA?
אבל כדי להסתכל נכון על השקעה ב-BABA, צריך לבחון את השוק הסיני בכלליות. הסכנה שעומדת ותלויה מעל סקטור הנדל"ן למגורים הסיני, יכול להעיב על הכלכלה והצרכנים הסיניים. כלומר, עד שהיוזמה לשגשוג של הממשל תישא פרי, ישנם לא מעט מקלות שיכולות להאט את הכלכלה הסינית. כאמור, זה יפגע בכושר ההשתכרות וההוצאות הצרכניות של הסינים, שהם הלחם והחמאה בהכנסות החברה. כרגע, יום הרווקים עובד בצורה חזקה שאינה מעידה על האטה בהוצאות מצד הצרכנים – אבל את השורה הזו צריכים למדוד לאורך זמן.
יתר על כן, באבא אולי עדיין הכי גדולה, אבל היא כבר לא הקמעונאית היחידה בשטח. לפי האתר eMarketer חלקה של עליבאבא בשוק ירד מ-78% ב-2015 ל-51% ב-2021. אמנם זה נכון שהיום לצרכן הסיני יש יותר כסף, אבל לא סתם הרגולטורים "שברו לחברה את הברכיים" בשנה האחרונה, זאת מתוך מטרה להמשיך ולהקטין את נתח השוק של באבא, שמפסידה נתחים הן לטנסנט (TCEHY) של פוני מא ולפינדאודאו (PDD).
- 1.משקיע 26/10/2021 07:02הגב לתגובה זותאחלו לי בהצלחה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
