"גוצ'י רוצה בושם לחג ולא תחכה לאריזות מסין. היא צריכה את סקודיקס"
אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס מסביר על הקפיצה בהכנסות והחזון: "יצרני אריזות יוכלו להדפיס מיד - ולבד. אנחנו מחליפים חומרים סופר-מזהמים". עוד סיפר על הרחבת מתקן הייצור לאור הביקושים והודה שיש פוטנציאל למיזוגים, אך רמז שיהיו בצד הרוכש
"ברבעון האחרון אנחנו רוכבים על גל צמיחה שבא עקבות הקורונה. אם קודם לכן היו מייצרים אריזות, שולחים אותן בסין באונייה ומשתמשים בהם למכירת המוצר הארוז לאורך כל העונה, אז היום העולם הזה מת. אי אפשר להסתמך על זמני משלוח והייצוא הפך ליקר יותר בגלל הביקושים למכולות. זה משחק לטובתנו כי יצרני האריזות, שהם לקוחות שלנו, מציעים ללקוחות שלהם עכשיו לייצר 100 אלף אריזות בצורה דיגיטלית כמה שצריך, מבלי לאגור מלאי ומתי שצריך בלי לחכות להובלה מסין – שזה היתרון הגדול של הדיגיטציה בהדפסה שבא כעת לידי ביטוי".
את הדברים האלה אומר בראיון לביזפורטל אלי גרינברג, מנכ"ל סקודיקס -0.34% , שמסביר מה עומד מאחורי הדיווח שהוציאה היום החברה שמקפיץ אותה בקרוב ל-50% בבורסת תל אביב. החברה פרסמה מצגת למשקיעים ובה תוצאות מקדמיות לרבעון השלישי, לפיהן בשלושת החודשים הללו הכניסה כמעט כמו בכל המחצית הראשונה: 6.2 מיליון דולר מול 8.8 מיליון דולר. לעומת הרבעון המקביל ב-2020, שההכנסות בו היו 5 מיליון דולר, מדובר בצמיחה בשיעור של 24%.
סקודיקס עוסקת בהשבחת דפוס. המינוח הזה אולי מוכר מעולמות היין והחקלאות, אך משמעותו כאן שונה לגמרי, ולהבדיל מפירושו בשוק הנדל"ן – פה אין עליו היטלים מטעם הרשות המקומית. "השבחה בדפוס תהיה היא מעין הבלטה על האריזה, בדרך כלל זה הלוגו של החברה בזהב, כסף או לקה", מפרט גרינברג. "ב-80% מהאריזות כיום יש אלמנט של השבחה, למשל בבשמים, קוסמטיקה, ושוקולד. האריזה צריכה להתחרות על עין הלקוח, וכזו נוצצת, שמשדרת איכות, תהיה מעניינת מאריזה אפורה ומשעממת.
"לא היינו הראשונים לזהות זאת", הוא ממשיך. "זה נעשה כבר עשרות שנים באמצעות מכבשים. בשיטה המסורתית מייצרים גלופה, זכר ונקבה (האחד עם בליטה, השני עם שקע -א.פ) כדי ליצור את האפקט. אנחנו מחליפים חומרים סופר-מזהמים, הרי גלופה עשויה ממגנזיום, שהוא חומר נורא. פיתחנו שיטה דיגיטלית לעשות השבחה ישירות מקובץ מחשב. גרפיקאי שמפתח את האריזה, משרטט ב-PDF איך זה אמור להיראות. החזון שלנו הוא שיצרני אריזות יוכלו עם המדפסת שלנו, שאנחנו מוכרים להם, להדפיס השבחה מיד – ולבד".
- סקודיקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-38% - 8.1 מיליון דולר
- סקודיקס מדווחת על זינוק של 52% בהכנסות הרבעון השלישי של 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחלת בלתאר איך "העולם הישן", שבו ממתינים לאריזה עם השבחה שתגיע במכולה מסין מת, ובמקומה היום מייצרים במקום בעזרתכם אריזות כאלה. ואולי זה רק חלון הזדמנויות שיסגר כשיסתיימו השיבושים בשרשרת האספקה?
"זה יכול לקרות, אבל לדעתי זה לא יקרה. זה כמו שתגיד שעכשיו טרנד האי קומרס יגווע ואנשים יחזרו לקניונים. היום כבר יש כמה לקוחות שמוכרים אריזות למוצרים באונליין מרוב שהאריזות הפכו למוצר שהוא בעצמו קומודיטי זמין וזול. יש לנו לקוח גדול באיטליה שיכול להזמין מהיום למחר, החל מכמות של 10 אריזות. זה פתרון טוב ליצרנים קטנים שמוכרים מוצרים בנפחים לא גדול – ויש הרבה כאלה. עסקים שעושים עבודות עונתיות נקרא להן, והם צריכים את המוצר שלהם 'ג'סט אין טיים' וגם בכמות מדויקת לפי הצרכים הנקודתיים – לא מעבר".
איך נראה תמהיל הלקוחות שלכם? יש הרבה קטנים או שאתם תלויים בכמה לקוחות גדולים?
"יש לנו 400 לקוחות, בהם כאלה עם יותר מ-10 מכונות הדפסה – ואלה נחשבים לקוחות גדולים. מתוך כל ה-400 ישנם 20 שמשתמשים בכמה סוגי מדפסות שלנו".
הדגם מסדרה 6,000 הוא זה שפונה ליצרני האריזות עצמם, שזה מנוע הצמיחה שלכם שהביא להכנסות שפרסמתם עכשיו. אבל יש גם עוד שני דגמים, האחד לתעשייה והאחר לתחום האי-קומרס. יש מקום לאיחוד כל הדגמים לאחד – שידע לענות על כל הצרכים?
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"בהקבלה ליצרני רכב, אפשר לומר שהכל מבוסס על אותו 'שאסי', שהרחבנו ומתחנו לכל תעשייה. אבל לשאלתך, התשובה שלילית כי ליצרני אריזות למשל יש דרישות ספציפיות שלא מעניינות יצרני אי-קומרס או לקוחות מהתעשייה, כך שלא ישלמו על מערכת לצרכים שלא רלוונטיים עבורם".
הלקוחות שלכם קונים מכם גם את הדיו, וזה חלק מהמודל הכלכלי אחרי שמוכרים להם מכונה. הם יכולים לקנות אותו גם מאחרים?
"לא".
מי הם בעצם הלקוחות שלכם? תאר אותם.
יש שני סוגים שאליהם אנחנו מכוונים. הראשון הוא לקוחות קטנים ובינוניים (SME – Small/Medium Enterprises), כאלה שרוצים להיכנס לעולם האריזות. זו תעשייה שגדלה בקצב יפה כבר שנים והאי-קומרס רק האיץ את הגדילה. הם חושבים 'אם כבר נכנסים להשבחה – בוא נעשה את זה בשיטה דיגיטלית', ואנחנו שחקן מוביל בתחום. הרבה חברות דפוס מסחרי נכנסות לאריזות, וכמו שאמרנו ב-80% מהאריזות בעולם יש השבחה וגם הן צריכות – ואם הן גם הולכות על דיגיטלי אז זה אומר סקודיקס.
הסוג השני של החברות הוא קונצרנים של אלפי עובדים שמייצרים אריזות, וגם הם מתבקשים היום לתת מענה תוך זמן קצר. למשל, אם גוצ'י רוצה בושם לקריסמס, אין סיכוי שישלחו אריזות לסין וימתינו להם חזרה".
"השוק מספיק גדול כדי שנממש את הפוטנציאל לבד"
באמצע יולי סקודיקס הונפקה לפי שווי של 197 מיליון שקל, אז גייסה 62 מיליון שקל מהציבור. מאז תחילת המסחר ירדה המניה ב-49% עד תחילת יום המסחר, אותו פתחה בשער של כ-3.21 שקלים. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של 142 מיליון שקל. בעלת המניות הגדולה בחברה היא קרן טנא עם 32.8% מהזכויות. גרינברג עצמו מחזיק ב-0.09%.
אולם הקורונה כעת יצרה הזדמנות, אבל ב-2020 דווקא הביאה לצניחה של הכנסות החברה בחצי ל-16 מיליון דולר. את המחצית הראשונה של 2021 סגרה כבר סקודיקס עם הפסד של 2.8 מיליון דולר (לעומת כ-5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד) ובסוף התקופה היו בקופתה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף 3.3 מיליון דולר.
דיווחתם כאמור על ביקושים גבוהים מצד יצרני האריזות – האם יכולות הייצור שלכם מתאימות לסגמנט החדש הזה שאליו נכנסתם, במצב בו הביקושים ממשיכים לעלות?
"אנחנו מרחיבים את המתקן הקיים שלנו בראש העין, שכרנו כבר עוד שטחים מסוכנות נסיעות צמודה, שלמרבה האירוניה, נסגרה בקורונה. לא רק שטחים התפנו, אלא גם עובדים, שאותם גייסנו אלינו".
ב נייר חדרה מייצרים אריזות קרטון, ב-HP אינדיגו עושים הדפסה דיגיטלית ללא השבחה, ב הייקון מערכות 0% עושים תבניות קרטון שמתקפלות לאריזות, דפוס בארי הם לקוחות שלכם - למה שכל השחקניות האלה לא יתרחבו לחוליה נוספת בשרשרת הערך, ויעשו גם הן השבחה?
"לכל אחת מהחברות שציינת אתגרים קיימים לכבוש את השוק שלה, ואני לא רואה את זה קורה. זה כמו שחברת אופניים תתחיל לייצר מכוניות. התעשייה של הדפוס היא אמנם אפורה ומשעמם אבל עצומה – היא מגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. לכל חברה יש מספיק על הכתפיים ונדיר שהן נכנסות לתחום אחר – אלא אם הן רוכשות".
נו, אז מה לגבי מיזוגים ורכישות אם כן?
"אכן יש פה פוטנציאל, בטח בישראל, וזה קרה פה הרבה פעמים. לגבי סקודיקס, אנחנו נבנים כדי לגדול בזכות עצמנו לחברה עצמאית, והשוק מספיק גדול כדי שנממש את הפוטנציאל לבד".
ב קורנית דיגיטל מבצעים הדפסות דיגיטלית על טקסטיל. גם על בגדים יש אלמנטים של השבחת דפוס?
"פחות. אנחנו כן מסתכלים על זה, אבל אין לנו פעילות קונקרטית שם. המודל שלנו דומה לזה של קורנית, יש לנו הרבה לקוחות משותפים וזו חברה שהיא מודל לחיקוי בשבילנו".
במצגת נוספת שלכם למשקיעים, הפעם הבינלאומיים, השווצתם במהדורה מיוחדת של טלפון שיאומי עם הדפסה שלכם על האריזה. זה היה כבר לפני שנה, ואפשר להניח שהפוטנציאל גדול באמת במהדורות מוגבלות נוספות של מוצרים, למשל קונסולות משחק. מה קורה עם זה?
"יש עוד דברים בדרך שלא אוכל לפרט עליהם. כן אגיד שהיום כלכלת החוויה מאד חזקה, במיוחד באלקטרוניקה. אנשים שומרים את הקופסא של המוצר, ורואים גם את סרטוני האנבוקסינג ביוטיוב עם המוני הצפיות.
- 3.משקיעןןן 25/10/2021 11:58הגב לתגובה זולפני 5 או 6 שנים החברה דיווחה על הזמנות ב 100 מליון $ בדרופה 2016 מאז מה? זה נראה כמו מוצר מסורבל ומיושן. דווקא התעשייה שאחרי הקורונה לא זקוקה לאריזות יפות, מדובר במוצרים שנשלחים עטופים בקופסא חומה..ק
- 2.אלון60 25/10/2021 08:19הגב לתגובה זוהחברה הזו גייסה בשנים שקדמו להנפקה יותר כסף ממה שהיא שווה היום... שווי החברה נמוך מאד וקשה להבין את דברי המתראיין שהוא יהיה בצד הרוכש.. בסופו של דבר החברה הונפקה עם הערת עסק חי. ועוד דבר, מי שהשקיע בחברה בשלביה הראשוני עבר דילול שלא השאיר כלום מההשקעה והכל לטובת הקרנות. לא נוגע בהם עם מקל
- 1.רוזן 24/10/2021 17:24הגב לתגובה זוקודם נראה שהחברה ממשיכה להשתפר.
- חזרה למחיר ההנפקה (ל"ת)ארז 25/10/2021 13:56הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.