מחירי הדירות עלו ב-9.2% - אבל אין לזה השפעה על מדד המחירים לצרכן - הכיצד?
מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד-האינפלציה, הלמ"ס ביצעה (ומבצעת באופן שוטף) סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי.
ולהמחשה – נניח לשם הפשטות שמשקל העגבנייה במדד הוא 1% ונניח שבחודש מסוים מחירי העגבניות עלו ב-100%, אזי מכאן שההשפעה של העגבנייה על מדד המחירים לצרכן הוא 1% (100% על 1%), וזה כמובן הרבה מאוד!.
מנגד, אם נניח שמשקל הלחם (רק להמחשה כמובן) הוא 2% מהמדד (מסל המוצרים) ומחיר הלחם באותו חודש ירד ב-50%, אז ההשפעה של ירידת מחיר הלחם על המדד הוא 1% (50% מ-2%). כלומר, אם נניח שאלו שני השינויים היחידים באותו החודש, אזי מדד המחירים למדד בחודש הזה יהיה ללא שינוי (עלייה של 1% בזכות העגבניות מקוזזת בירידה של 1% בגלל הלחם).
הלמ"ס – סקרים שוטפים כדי לקבוע את המדד
השינויים ברמת המחירים של המרכיבים של סל הקנייה (הסעיפים השונים במדד) נאמדים בהסתמך על מדגם של השינויים במחירי המוצרים והשירותים. המחירים מדווחים על ידי מדגם של עסקים ומשקי בית.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלמ"ס גם מפרסמים את המדדים מנוכי עונתיות – מה זה בעצם? המדדים מנוכי העונתיות מסבירים את התפתחות המחירים, לאחר שנוכו מהם ההשפעות של שינויי מחירים עונתיים. כלומר, אם נניח שההוצאה על תיירות עולה בחודשי הקיץ (החופש הגדול) באופן עונתי ב-10%, אז מאותם סעיפים שקשורים לתחום התיירות מנכים את העלייה הזו כדי לקבל בעצם את המדד "האמיתי" בלי קשר לעונתיות (שמעלה וגם מורידה חלק מהסעיפים).
המדדים מנוכי עונתיות, מדווחים במסגרת הפרסום על מדד המחירים לצרכן (פרסום ב-15 בכל חודש בגין החודש הקודם) , אך הם לא מרכיבים את המדד עצמו.
מה זה סל קנייה "ממוצע"?
כשמחשבים מדד אז מתייחסים כאמור לסל קנייה ממוצע, אבל כאן יש בעיה גדולה - אם נמדוד משפחה אחת, נמצא שסעיף הבילויים שלה מהווה 50% מההוצאה, אבל במשפחה אחרת זה 8%, אז מה נכון? ובכן, בשביל זה נקבע כי המדד מתייחס לחמישה העשירונים המרכזיים באכלוסייה. הסקרים והמדגמים והמדד עצמו מתייחס לקבוצות האלו שהם בעצם "הממוצע".
האם המדד מחשב באמת את יוקר המחייה?
המדד בחמש השנים האחרונות היה סביב האפס, כאשר בשנה האחרונה הוא עלה מדרגה לאזור ה-2%-3%. מנגד, כמעט כל משפחה שתשאלו אותה, תגיד לכם שנהיה "יותר קשה", שיוקר המחייה עלה. אז איך זה יכול להיות? ובכן יש כמה "באגים" במדד – למשל, וזה מאוד חשוב – המדד מודד את השינוי בהוצאה על דירה דרך מדד שירותי דיור בבעלות, מדד שמודד את השינוי במחירי שכירות אצל שוכרים חדשים. המדד הזה לא מתקרב לעליית מחירי הדירות – הנסיקה בדירות לא מתבטאת במדד המחירים לצרכן – האם זה נכון? לא בטוח, אבל זו השיטה, שכן המדד לא בוחן שינוי בערכי נכסים, אלא שינוי בסל הוצאות – שכר דירה ואחזקת דירה זה הוצאות, אבל מחיר דירה זה לא הוצאה.
- הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
- צה"ל הוזיל לכם את ביטוח הרכב ביותר מ-5% - האם זה הזמן לחדש פוליסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
כלומר, כשאתם קוראים על עלייה במחירי הדירות של 9.2%, אין לזה השפעה על מדד המחירים עצמו. זה מבטא סוג של נתק בין המדד של הלמ"ס ובין מה שקורה בשטח, אם כי הנחת הבסיס שהעלייה במחירי הדירות אמורה להתגלגל גם על שכר הדירה והתחזוקה של דירה שכן מתבטאים במדד.
- 8.יצחק לוי וקרטל חברות ליסינג מחזיקים מחירי מכוניות בשמים (ל"ת)עובדים עליכם בעיניים 17/10/2021 15:59הגב לתגובה זו
- 7.אא 17/10/2021 12:23הגב לתגובה זוהמחירים ב4 השנים הארונות עלו באופן חד, מחירי מזון, רכב, דירות ושכ"ד!. אולי ירד ביגוד ומוצרי חשמל... אבל בתכלס למשפחה הרבה יותר קשה... לא נעשתה החרגה של בילויים טיסות מסעדות של שנות הקורונה...
- 6.רועי 17/10/2021 11:07הגב לתגובה זוהאינפלציה היתה גבוה ואז זה היה פוגע בקודש הקודשים של הממשלה בועת הנדלן אז הממשלה משקרת אותנו בשביל לא להעלות ריבית פשות פשע
- 5.מבין 17/10/2021 08:42הגב לתגובה זולכל מי שקצת מבין בנדלן ובכלכלה אמור להבין את זה לבד אבל חשוב מאוד מאוד להבהיר את מה שאמרת אנשים בטוחים שמה שהלמ"ס מפרסם זה תורה מסיני אז זהו שממש ממש לא יש לדון בהרחבה רבה בדיוק מה קורה שם המדד המחירים לצרכן עלה חד משמעית לכל מי שעיניים בראשו וזה שהם לא מדווחים על זה מחירי הירקות עלו מחירי השמן עלו
- 4.גורי 17/10/2021 08:38הגב לתגובה זומה הקשר בין מדד לעלויות , יש מדד תקוע על אפס כמו שעון שהתקלקל והפסיק לעבוד ויש התיקרויות של כל דבר לפי החשק של היבואנים הסיטונאים הקבלנים וכל תחמן ורמאי
- 3.פופטיץ 17/10/2021 08:12הגב לתגובה זוברור שמחירי הפירות עלו באופן מטורף בשנים האחרונות, למה זה כמעט לא בא לידי ביטוי במדד? כי צורכים פחות פירות (הם יקרים) וכך המשקל שלהם במדד יורד והעליה לא מורגשת למרות שמעטים יכולים להרשות לעצמם קילו ענבים.
- 2.שימו לב 17/10/2021 07:58הגב לתגובה זוסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בודק שכירות (גם בחוזים חדשים וגם בחוזים מתחדשים), והוא עלה בשנה האחרונה אבל לא 9.2% אלא 1.8% בלבד. בקיזוז האינפלציה שחזרה אלינו, של 2.5% שנתית, מדובר בירידה ריאלית
- 1.מדד המחירים לשקרן - שנים "מערבבים" את הציבור (ל"ת)דן 17/10/2021 07:57הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד
אנשי קבע הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029.
ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי.
בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום.
עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".
