דואר ישראל
צילום: מורן ישעיהו

בגלל הפנסיה של הדואר והנמלים: רווחי החב' הממשלתיות נחתכו ב-29%

מהדו"ח של הרשות החברות ל-2020, עולה כי בשנת הקורונה ההכנסות ירדו מעט ל-75 מיליארד שקל, אבל הרווח הגולמי עלה מעט ל-17.6%. התשואה להון ירדה ב-31.4% -מ-7% ל-4.8%. אילו חברות הכי רווחיות?
ארז ליבנה | (2)
נושאים בכתבה חברות ממשלתיות

2020 היא שנה קשה למדידה בכל הפרמטרים. על אף שהשווקים הפיננסיים – כולל שוקי הסחורות – טסו אשתקד בחסות ההרחבות הכמותיות והריביות הנמוכות, חברות רבות הגיעו לתוצאות שיא, שנמשכו, פחות או יותר, עד הרבעון הקודם וחלקן צפויות להמשיך בכך.

 

היום רשות החברות הממשלתיות פרסמה את דו"ח החברות הממשלתיות לשנת 2020, שמפרט את מצב עסקיהן, נכסיהן ותוצאות פעילותן של החברות – וממנו עולה כי החברות הכניסו למעלה מ-75 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של 1.6% ביחס להכנסות של 2019, שהסתכמו בלמעלה מ-76 מיליארד.

>>האם הגיע הזמן להנפיק את החברות הממשלתיות?

הרווח הגולמי הכולל של החברות הסתכם ב-13.2 מיליארד שקל ונותר ללא שינוי מהשנה שלפני, אבל אחוז הרווח הסתכם אשתקד ב-17.3% לעומת 17.6% ב-2019. הרווח התפעולי הסכתם בלמעלה מ-6.3 מיליארד שקל שמהווים שיעור רווח של 8.5%, לעומת 6.7 מיליארד ושיעור רווח של 8.8% ב-2019.

מה שכן עלה זה הוצאות הנהלה וכלליות, שעלו ב-12.3%, מרמה של קצת פחות מ-3.4 מיליארד לרמה של כמעט 3.8 מיליארד. כלומר 400 מיליון יותר. 

 

הרווחים לפני מיסים הסתכמו בקצת יותר מ-4.3 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של 16.5% ביחס ל-2019 אז עמדו על קרוב ל-5.2 מיליארד שקל. הרווח הנקי המצרפי של החברות הממשלתיות אשתקד הסתכם ב-2.9 מיליארד שקל, לעומת קרוב ל-4.1 מיליארד שקל ב-2019. או ירידה של 29%.

 

"הירידה ברווח ביחס לשנת 2019 נובעת מחתימה על הסכמי התייעלות ופרישה מרצון של עובדים (בדואר ישראל ובנמל חיפה) שמהווים חלק מכלי התייעלות וחסכון בחברות, כהכנה ליישום החלטות הממשלה בעניין הפרטת חברות אלו. הסכמים אלו הביאו לרישום חד פעמי של הוצאות בסך של כ-1 מיליארד שקלים כבר בשנת 2020", נכתב בדו"ח.

 

עוד עולה מהדו"ח כי סך הנפקות איגרות החוב של החברות הממשלתיות בשנת 2020 הסתכמו בכ-4 מיליארד שקלים והיוו כ-6% מסך כל ההנפקות בשוק הקונצרני של אותה השנה. יעד זה הושג על אף הקשיים שאפיינו את שנת 2020 בעקבות משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

אילו חברות הכי רווחיות?

רשות החברות הממשלתיות אחראית על 70 חברות ממשלתיות, שאינן כוללות חברות בנות ממשלתיות, חברות מעורבות ועמותות, ביניהן חברות מהגדולות והמורכבות במשק ובהן מועסקים  כ-55 אלף עובדים שייצאו בסכום מצרפי של כ-15.5 מיליארדי שקלים, יחד עם השקעות בתשתיות של כ-23.3 מיליארדי שקלים.

 

מבין החברות הממשלתיות, חברת החשמל היא בעלת הרווח הנקי הגבוה ביותר בתקופה המדווחת, עם רווח נקי של כ-1.7 מיליארד שקלים, לעומת רווח נקי של כ-1.8 מיליארד שקלים בשנת 2019. החברה בעלת הרווח הנקי השני בגודלו הינה חברת נמלי ישראל עם רווח נקי של כ-560 מיליוני שקלים, ואחריה התעשייה האווירית עם רווח נקי של כ-460 מיליון.

 

עוד עולה מהדוח כי חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל חל השיפור הבולט ביותר ברווח הנקי ובשיעור של 380% מרווח נקי של 50 מיליון ש"ח לרווח של 240 מיליון ש"ח בשנת 2020. הגידול נובע בעיקר מגידול של 50% בפעילות החברה עקב תחילת ייצוא גז למצרים ולירדן החל מסוף שנת 2019.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רואה חשבון 13/10/2021 16:32
    הגב לתגובה זו
    משכורות ופנסיות חזיריות מהוות את עיקר ההוצאה. למה להחזיק חברות ממשלתיות שמשרתות אך ורק את מי שעובד בהן.
  • 1.
    שכר עובד 1 בנמל שווה ....שכר 100 עובדים בדואר ישראל (ל"ת)
    יוסי חתוכה 13/10/2021 15:01
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).