אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל היום: מה צפוי?

האם הודעת בנק ישראל תהיה 'ניצית' היום? לדברי כלכלנים, הבנק המרכזי כנראה לא יכריז היום על העלאת הריבית (למרות שיש מדינות שהחלו בכך), אך צופים כי הוא יודיע על סיום תוכנית רכישות האג"ח והמט"ח
נתנאל אריאל | (1)

האינפלציה חזרה בגדול והיא כבר כאן. האמת שזו מילה שבעשור האחרון הפכה כביכול פחות מעניינת - פשוט כי אין כזו, גם בארץ וגם בעולם. אבל בשנה האחרונה - כנראה הרבה בגלל ההתערבות של הבנקים המרכזיים בעקבות משבר הקורונה והזרמת הכסף האין סופית לכלכלה, היא חוזרת והיא כבר כאן. מדד המחירים לצרכן שלנו עלה בכ-2.3% מתחילת השנה, ובארה"ב? כבר יותר מ-5%.

בעיקרון, על פי הכלכלה הקלאסית כשיש אינפלציה גבוהה מדי הבנקים יכולים להעלות את הריבית במשק ובכך לדכא ביקושים (עולה יותר לגייס כסף ולקחת הלוואות) ולגרום להתמתנות באינפלציה - אבל לא ברור האם האינפלציה כעת היא זמנית בגלל ביקושים כבושים ובעיות אספקה למיניהן שיפתרו בקרוב, או לחילופין - אינפלציה שצפויה להישאר. 

אז יש כבר מדינות בעולם שהעלו את הריבית לאחרונה: נורבגיה הייתה הראשונה ואחריה העלו את הריבית גם בצ'כיה, בהונגריה, בניו-זילנד, ואתמול גם בפולין - בגלל האינפלציה.

המילה ריבית "מיותרת"

היום בשעה 16:00 תתפרסם החלטת ריבית בנק ישראל - "המילה 'ריבית' מיותרת", אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן המאקרו של הפניקס-אקסלנס, "המנגנונים העיקריים דרכם העלאת ריבית מקררת את האינפלציה היא בעיקר באמצעות חיזוק המטבע המקומי וייקור הוצאות המימון להשקעות ובראשן נדל"ן העתיר במימון.

"חיזוק השקל אכן יהיה אפקטיבי בהוזלת מחירי היבוא לישראל אבל כאמור לאור הפקקים בכניסה לישראל הוא עשוי באופן פרדוקסלי לסבך יותר את הפקקים ועד לגרום לקריסת שרשרת האספקה ודרכה דווקא לעליה נוספת במחירים. גם בהשפעה על קירור ההשקעות בכלל לא בטוח שזה מה שיעזור לישראל, כשכרגע די קיימת הסכמה שהבעיה הגדולה יותר היא בהיצע של נדל"ן. גם ביתר הענפים במשק שימוש בכלי הריבית לקירור נראה לא רלוונטי, חיזוק השקל וייקור הוצאות המימון יקררו פחות את תעשיית ההייטק המבעבעת אלא דווקא את התעשייה המסורתית, שבחלקה עדיין מתאוששת מנזקי הסגרים. כך שהעלאת ריבית נראית לא רלוונטית לחלוטין לאינפלציית השיבושים שאנו חווים כיום בישראל ואף עלולה להחמיר אותה".

האם בנק ישראל יודיע על סיום רכישות האג"ח התמיכה במט"ח?

גם בבנק מזרחי טפחות מסכימים שבנק ישראל לא יעלה את הריבית. לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של הבנק: "בנק ישראל צפוי להותיר היום את הריבית על כנה, אך להודיע על סיום תוכנית רכישות האג"ח והמט"ח בסוף 2021.

"התמתנות הגל הרביעי של התחלואה מקורונה, בשילוב עם המשך האצת צמיחת הכלכלה המקומית ברבעון השלישי (זינוק בצריכה הפרטית, בייצוא ההי-טק וביצוא הסחורות), עליית האינפלציה אל מעל למרכז תחום היעד, והעלייה החדה בציפיות האינפלציה לאורך העקום אל קרבת הגבול העליון של היעד (2.70% לשנתיים ומעל ל- 2.50% ל- 5 שנים), צפויים להוביל להודעת ריבית 'ניצית' יחסית מצד ב"י בהחלטה היום, ולהודעה רשמית על סיום תוכנית רכישות האג"ח בסוף 2021. בנוסף, אנו מעריכים כי ב"י יעדכן שתוכנית רכישות המט"ח (בהיקף של 30 מיליארד דולר לפחות) תסתיים ב-2021, וכי החל מהשנה הבאה הבנק יחזור להתערב בשוק המט"ח "בהתאם לתנאי המשק" (במילים אחרות - ב"י צפוי לצמצם במידה ניכרת את היקף רכישות המט"ח בשנה הקרובה).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שעמ 07/10/2021 21:19
    הגב לתגובה זו
    חייבים לעלות את הריבית
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?