קרן נוי
צילום: רן יחזקאל

קרן נוי נכנסת לתחבורה ציבורית - רוכשת 40% מנתיב אקספרס ב-253 מ' ש'

לקרן אופציה להגדיל את החזקתה ל-50%; לנתיב אקספרס שפועלת בצפון ובבית שמש יש 800 כלי רכב ו-1,000 נהגים 
נתנאל אריאל |

השקעה ראשונה של קרן נוי בתחום התחבורה הציבורית - הקרן רוכשת מקבוצת עפיפי 40% ממניות חברת התחבורה הציבורית "נתיב אקספרס" בתמורה ל-253 מיליון שקל.

קבוצת עפיפי, היא מהגדולות בארץ בתחום התחבורה הציבורית ובעלת זיכיונות להפעלת אשכולות תחבורה ציבורית באשכול הגליל ואשכול בית שמש. במסגרת העסקה, תזרים קרן נוי 253 מיליון שקל לנתיב אקספרס בתמורה להקצאה של 40% ממניות החברה. קבוצת עפיפי תחזיק ב-60% הנותרים. בנוסף, ניתנה לקרן נוי אופציה לרכישת 10% נוספים ממניות נתיב אקספרס בכפוף לתנאים מתלים.

חברת נתיב אקספרס, אשר הוקמה ב-2001 בעקבות החלטת הממשלה לקיים מכרזים תחרותיים על מנת להגביר את התחרות בשוק התחבורה הציבורית בישראל, מחזיקה, יחד עם התאגידים המוחזקים על ידה כיום, בצי הכולל  כ-800  כלי רכב ומעסיקה מעל 1,200 עובדים, מתוכם כ-1,000 נהגים.

פעילות החברה מתמקדת בהפעלת תחבורה ציבורית באזור הגליל, כמו כן, החברה מפעילה החל מיולי השנה את אשכול בית שמש ובנוסף זכתה במכרז להפעלת הרכבל בחיפה, שהינו פרויקט תחבורה ציבורית ראשון מסוגו בארץ, אשר צפוי להתחיל לפעול בקרוב. בימים אלה מתמודדת החברה במספר מכרזים להפעלת אשכולות תחבורה נוספים.

נתיב אקספרס הינה חברה בת בקבוצת עפיפי הוותיקה מנצרת, אשר התחילה את פעילותה בשנת 1927, הכוללת כיום 16 חברות העוסקות בתחומי התחבורה, תיירות, מלונאות, טכנולוגיית מידע, השקעות, נדל"ן וסחר בינלאומי.

העסקה הושלמה על רקע מדיניות הממשלה, לפיה מרבית קווי השירות בתחבורה ציבורית ובאוטובוסים יפורסמו להליכים תחרותיים עד לשנת 2030. כמו כן, תקציב ההשקעה בתחום התחבורה בישראל כיום צומח בעקביות, כאשר חלקו בתקציב של פיתוח כבישים פוחת לטובת צמיחה בתקציב פיתוח תחבורה ציבורית. במסגרת תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל, הוקצו כ-3.3 מיליארד שקל לנתיבי התחבורה ציבורית בכבישים בעלי עומסי תנועה גבוהים, אשר יאפשרו קיצור משמעותי של זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית ושירות טוב יותר למשתמשים בה בכבישים עירוניים ובינעירוניים, כל זאת במטרה להעלאת רמת השימוש בתחבורה ציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

קרן נוי הינה קרן התשתיות הגדולה בישראל, המנהלת נכסים בהיקף של כ-10 מיליארד ש"ח בארבע קרנות. עד כה השקיעה הקרן בעשרות פרויקטים בארץ ובעולם לרבות השקעה בכביש 6, עיר הבה"דים, התחנות התרמו סולאריות באשלים, פרויקט האגירה השאובה בכוכב הירדן, תחנת הכח בבאר טוביה, מספר רב של פרויקטים פוטו-וולטאים בישראל וכן בפרויקטים בשלבי פיתוח שונים בספרד ובאיטליה.

בקרנות נוי, שייסדו פיני כהן, רן שלח וגיל־עד בושביץ, משקיעים מרבית המשקיעים המוסדיים בישראל, כולל אלטשולר שחם, הפניקס, מנורה, עמיתים, כלל, מגדל, מיטב דש, הלמן אלדובי, פסגות, אוצר התיישבות היהודים ועוד.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

מקבוצת עפיפי נמסר: "אנו שמחים על השלמת העסקה עם קרן נוי ומייחסים חשיבות רבה לשותפות עם הקרן. אנו מאמינים כי יחד נוכל לשפר ולקדם את תחום התחבורה בארץ בשנים הבאות. ההחלטה להתקדם בעסקה עם קרן נוי באה לאחר זיהוי הפוטנציאל בשותפות זו לטווח רחוק ועל בסיס האמון ההדדי שנוצר עם הקרן. תהליך הכנסת שותף לנתיב אקספרס החל בשנת 2019, בליווי משרד EY, ניסן דר ומשרד יעקב סלמון ליפשיץ, והתמקד במציאת שותף שיביא לסינרגיה עסקית ושותפות שתהיה מבוססת על אמון וחזון משותף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מונית
צילום: ביזפורטל

פיצוי לנהגי מוניות בגלל כניסת אובר - כמה והאם הוא סביר?

כמה מוניות יש בארץ, מה הפיצוי שבמשרד התחבורה שוקלים לתת לנהגי המוניות, והאם אובר באמת תיכנס לשוק המקומי?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מונית אובר

משרד התחבורה פרסם דוח ייעוץ חיצוני שמגבש לוח זמנים לכניסת אובר לשוק ההסעות הישראלי. התקנות צפויות לעבור עד יוני 2026, והשירות יושק שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2026. שרת התחבורה מירי רגב מקדמת את המהלך בחודשים האחרונים, למרות התנגדות נהגי המוניות והיעדר מעורבות רשמית של אובר עצמה. אולי זה תרגיל בחירות ואולי כוונה אמיתית, רק שהפיצוי למוניות שמוצע כעת מלמד שאין כוונה אמיתית להכניס את אובר לישראל. זה פיצוי ענק שלא יעבור באוצר ובוועדת הכספים וכנראה יקבור בסוף הדרך את הכניסה של אובר. בינתיים השרה ואנשי המשרד מדברים, אבל כל עוד הפיצוי לא יירד דרמטית - אין לכניסת אובר היתכנות כלכלית.     

שוק המוניות כולל כ-27 אלף רישיונות "מספרים ירוקים", שמחירם נע סביב 220-250 אלף שקל. רבים מבעליהם אינם נהגים פעילים ומשכירים אותם תמורת 1,400-1,500 שקל לחודש. דוח מבקר המדינה מ-2023 הדגיש היעדר פיקוח על השכרות אלה, מה שמאפשר עקיפת דרישות בטיחות והכשרה. במקביל, פועלים 30-35 אלף נהגים לא חוקיים.

המתווה המוצע מציע שתי אפשרויות: החזרת הרישיון תוך שנה תמורת 200 אלף שקל, או תמריץ של 50 אלף שקל לשמירה עליו. העלות הכוללת מוערכת ב-4 מיליארד שקל מכספי ציבור, בהנחה שרוב בעלי הרישיונות יבחרו באופציה הראשונה.

בעולם, כניסת אובר לרוב לא לוותה בפיצויים. בארה"ב לא היה דולר אחד של פיצוי. באנגליה לא היה פיצוי, אך כעת מתנהלת תביעה בעניין. הכנסת אובר לארץ תוזיל את מחיר הנסיעה בלפחות 30% ותגדיל את האפשרויות של הציבור. נהגי המוניות נלחמו בעבר בהצלחה נגד אובר, הלובי שלהם מאוד חזק ולא נראה שהפעם מירי רגב תלך על כל הקופה. ההיפך דוח שמורה על תשלום פיצויי ענק הוא בעצם דוח למגירה. מעבר לפיצוי שדורשים נהגי המוניות הם מסבירים שהביטחון של הנוסעים לא קיים באובר לעומת נסיעה במונית. 


אובר בישראל, והפיצוי לנהגי המוניות - שאלות ותשובות

מהי העלות הכוללת של הפיצוי המוצע לנהגי מוניות?

כ-4 מיליארד שקל, כולל 200 אלף שקל למי שמחזיר רישיון ו-50 אלף שקל למי ששומר עליו.

כמה נהגים לא חוקיים פועלים כיום בשוק ההסעות?

30-35 אלף נהגים, שמגלגלים מיליארדי שקלים ללא תשלום מסים.

מתי צפוי השירות של אובר להתחיל לפעול בישראל?

כלי רכב חשמלייםשפורד אירופה ציפתה להשיק עד סוף 2024, הבטחה שלא התגשמה (פורד)כלי רכב חשמלייםשפורד אירופה ציפתה להשיק עד סוף 2024, הבטחה שלא התגשמה (פורד)

פניית הפרסה של פורד אירופה

המעבר מעבר מפואר לעתיד לא ברור של פורד אירופה

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה פורד

לאחרונה חתמו פורד אירופה וקבוצת רנו על הסכם לייצור כלי רכב חשמליים קטנים, סופרמיני ומיני, שיתבססו על פלטפורמה החשמלית שפיתחה Ampere, חטיבת כלי הרכב החשמליים של קבוצת רנו. מדובר בשני דגמים קטנים, שישתלבו בסגמנט B ואולי אף A, סגמנט שעדיין אין לו נוכחות גדולה בקטגוריית כלי הרכב החשמליים, בעיקר בגלל הקושי בשילוב סוללה בכלי רכב קטן. אולם בעיה זו תיפתר בעתיד - היא חייבת להיפתר - מאחר שלא סביר ששוק הרכב העתידי יתנהל ללא כלי רכב קטנים, שלא רק שהם מתאימים יותר לסביבה עירונית, אלא גם מחיריהם יהיו נמוכים יותר ויקרבו את המכונית החשמלית אל ההמונים.


כלי רכב חשמליים שב-2022 פורד אירופה ציפתה להשיק עד סוף 2024, הבטחה שלא התגשמה (פורד)


עבור פורד אירופה זהו שיתוף פעולה שני בייצור כלי רכב חשמליים עם יצרנית רכב אירופית. פורד אקספלורר ופורד קאפרי, שני קרוסאוברים הנושאים שמות היסטוריים של המותג, שאין להם קשר למוצר עליו הם מודבקים (כשם שלמוסטנג מאך-E אין שום קשר למוסטנג המקורי), הינם קרוסאוברים חשמליים המבוססים על פלטפורמת MEB של קבוצת פולקסווגן ומיוצרים במפעל פורד בקלן, שהוסב בשנים האחרונות, בהשקעה של כ-2 מיליארד יורו, למרכז לייצור כלי רכב חשמליים וסוללות. אולם הפרויקט כשל, בין השאר בגלל הצמיחה האיטית מהצפוי בגידול התפוצה של כלי רכב חשמליים. כשלונו של המפעל תרם לכך שבעסקה הנוכחית עם רנו, כלי הרכב ייוצר במפעלי רנו בצפון צרפת, המתמחים בייצור כלי רכב חשמליים – מיוצרים בהם הדגמים רנו 5 ורנו 4 החשמליות - אחרי שפורד תעצב את כלי הרכב, מבחוץ ומבפנים, ותעניק לו את המאפיינים הוויזואליים של פורד אירופה. שני הסכמים אלה, עם פולקסווגן ועם רנו, מעידים שיתכן שפורד אירופה, כפי שהיתה מוכרת ב-58 השנים האחרונות, נמצאת לקראת סיום דרכה. בנוסף להפיכת רנו לקבלנית ייצור (contract manufacturing) לפורד, שתי החברות גם ינהלו מו״מ על שיתוף פעולה בייצור כלי רכב מסחריים. עבור פורד, וככל הנראה גם עבור רנו, סגמנט כלי רכב מסחריים הוא בעל רווחיות גבוהה.

שיתוף הפעולה עם רנו, מצטרף למהלך שנקטה פורד מוטור קומפני השנה, כאשר הזרימה לפורד אירופה, שהמטה הראשי שלה נמצא בקלן, גרמניה, 4.4 מיליארד דולר, והודיעה שהיא אינה מחויבת יותר לתמוך בחברה, במידה ותידרש תמיכה כזו. כלומר פורד אירופה צריכה להפוך לחברה רווחית לטווח ארוך.


פיננסים

בשנים האחרונות התוצאות הפיננסיות של פורד אירופה אינן נחשפות, אחרי שבראשית 2022, בהתלהבות שנבעה מהצלחה הצפויה של המכונית החשמלית, פורד מוטור קומפני שינתה את צורת הדיווח מחלוקה לאזורים גיאוגרפיים לחלוקה לחטיבות כלי רכב: כלי רכב בעלי מנועי בעירה פנימית (פורד בלו), כלי רכב חשמליים (מודל e), וכלי רכב מסחריים (פורד פרו). החטיבה האחרונה היא גם החטיבה הרווחית ביותר של הקבוצה ובאופן ניכר.

למרות שנתונים מדויקים אינם ידועים ההערכה שבשנתיים האחרונות פורד אירופה אינה מפסידה, אולם רווחיה נמוכים.