מתי נראה את הקאמבק של מניית Sarepta?
ביוטכנולוגיה שנת 2021 היתה עד כה שנה מאכזבת מאוד למנייתה של חברת הביוטכנולוגיה SAREPTA THERAPEUTICS INC COMMON STOCK (SRPT), אשר איבדה כמעט מחצית מערכה (48% ליתר דיוק) מתחילת השנה, לעומת מדד הנאסד"ק אשר טיפס 17% וה-S&P 500 אשר עלה 19%.
התכווצותה של מניית SRPT היא השלישית בחומרתה מקרב חברות ביוטכנולוגיה אשר מרכיבות את מדדי תעודות הסל הפופולריות XBI ו-IBB. תעודת הסל XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, מציגה כעת תשואה שלילית של 7% מתחילת השנה.
לעומת זאת, תעודת ה-IBB היא אמנם בעלת תשואה חיובית של כ-13% מתחילת השנה, אך מדובר בתעודה משוקללת שווי שוק, כלומר נותנת משקל יחסי גבוה יותר לחברות הביוטכנולוגיה הגדולות, ולכן יצרניות חיסוני הקורונה MODERNA (MRNA) ו- BIONTECH SE ADR (BNTX), אשר נהנו מתחילת השנה מזינוק מדהים במניותיהן בשיעור של כ-300%, מהוות לבדן כ-15% מה-IBB, כלומר תרמו כבר מעל 10% מן התשואה השנה.
חברת Sarepta הוציאה לפועל מהפך עסקי מרתק, והפכה לחברת ביוטכנולוגיה בוגרת בעלת פלטפורמה טכנולוגית ורטיקלית ומגוונת. פלטפורמה זו כבר הניבה אישורי FDA לשלוש תרופות המיועדות למחלת היתום הגנטית וחשוכת המרפא DMD (Duchenne Muscular Dystrophy).
- מניית חברת הביוטכנולוגיה שצונחת ב-43% בעקבות אשפוז של מטופל
- רכבת הרים במניית ריג'נסל ביוסיינס - קופצת ב-121%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר הראשון לטיפול ב-DMD, מולקולת ה-Exondys 51 (Eteplirsen), אושר לשימוש ע"י ה-FDA בספטמבר 2016, לאחר תהליך דרמטי במיוחד אשר כלל המלצה שלילית של הוועדה המדעית המייעצת (ה-ADCOM) ולחצים ציבוריים ופוליטיים כבדים על ה-FDA לאשר את התרופה בכל זאת. מאז, ה-Exondys 51 מייצרת בסיס הכנסות יציב עם צמיחה חזקה מרבעון לרבעון, כאשר שתי התרופות המאושרות הנוספות של Sarepta ל-DMD, ה-Vyondys 53 וה-Amondys 45, החלו גם הן לתרום למכירות החברה.
בנוסף לכך, ל-Sarepta יש צנרת רחבה יחסית של מוצרים בפיתוח מתקדם בעלי פוטנציאל מסחרי משמעותי. מדובר במולקולות אשר הראו סימנים מוקדמים של יעילות קלינית ובטיחות טובה, מה שיוצר לחברה פורטפוליו של טיפולים פוטנציאליים למחלות נדירות תוך התמקדות במערכת העצבים המרכזית (CNS) ומחלות יתום נוירו-מוסקולריות. תוכניות הפיתוח הנ"ל של Sarepta צפויות להציג ממצאים קליניים במהלך השנתיים הקרובות.
מה שהעיב מאוד השנה על מניית SRPT הינו כישלון ניסוי קליני של מולקולה חדשה של החברה ל-DMD בטכנולוגיית Gene Therapy, אשר הוביל בתחילת ינואר להתרסקות המנייה ב-51%. אבל ניסוי פיבוטלי נוסף של אותה טכנולוגיה, מולקולת ה-SRP-9001, מתחיל בקרוב ועשוי להצליח יותר עם ממצאים קליניים שצפויים להתפרסם תוך כשנה וחצי (סוף 2022 או תחילת 2023).
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במסגרת החולשה הכללית בענף הביוטכנולוגיה ב-2021, גורלן של שחקניות ה-Gene Therapy הבולטות כמו Sarepta היה קשה במיוחד. מנייתה של חברת ביוטכנולוגיה אחרת בסגמנט, BLUEBIRD BIO INC COMMON STOCK (BLUE), איבדה השנה 57% מערכה, על רקע חששות מבטיחות מוצריה ושלל צרות אחרות.
אין ספק, כי השוק התקרר מאוד בסנטימנט שלו כלפי תחום ה-Gene Therapy. יחד עם זאת, תחום פעילות הנ"ל של Sarepta עצמה, בהקשר של טיפול במחלת ה-DMD, נראה בטוח יותר ממה שמתחרותיה מנסות לפתח. כמו כן, אנחנו אוהבים את העובדה כי ל- Sarepta, עם שווי שוק נוכחי של כ-7 מיליארד דולר, יש יתרות נכסים פיננסיים בהיקף של 1.7 מיליארד דולר (נכון לסוף יוני 2021), וכן את בסיס ההכנסות היציב בתחום ה-DMD כאמור לעיל - עם מכירות של 530 מיליון דולר בשנת 2020, ומכירות חזויות עפ"י קונצנזוס אנליסטים של 658 מיליון דולר ב-2021.
בשורה התחתונה, לאחר שהגיעה לשפל ברמת ה-65 דולר במהלך חודש יולי, נראה כי מניית SRPT מצויה במגמת התאוששות מובהקת והדרך חזרה לרף ה-100 נראית קרובה. בטווח הארוך יותר, הרי שמאחר והמניה נסחרה במחיר של כ-170 דולר לפני כישלון הניסוי הקליני בינואר, כאשר רבים ציפו כי המניה תחצה את רף ה-200 דולר עם פרסום מממצאים קליניים חיוביים מהניסוי, אזי ניתן לצפות כי המניה תחזור לרמות אלו במידה והניסוי הפיבוטלי הבא יצליח יותר.
- 2.הצדיק מסדום 27/09/2021 12:19הגב לתגובה זולא בקדנציה שלי.
- 1.עמי 27/09/2021 11:47הגב לתגובה זובזכותך כבר עשיתי בשבוע שעבר סיבוב על SAVA וכמו שזה נראה היא תמשיך בדרך למעלה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
