"אנו מקדמים רגולציה המעודדת ולא מונעת או מעכבת את פיתוח השירותים הפיננסיים, כי היעדר רגולציה מתאימה עלול, בראש ובראשונה, לפגוע בציבור הנחשף אליו ללא ההגנה המתאימה"

כך אמרה יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, בפורום הגלובלי של ה - OECD בנושא מדיניות בתחום הבלוקצ'יין 2021. גואטה פתחה את המושב שדן בנושא "התאמת שוק ההון לעידן הדיגיטלי".

"ההתפתחות הטכנולוגית תמיד תקדים את הרגולציה בכמה צעדים  - רגולטור שמעוניין להישאר רלוונטי, חייבת לאמץ גישה אוהדת לחדשנות טכנולוגית. עם כניסתי לתפקיד גיבשתי יחד עם הנהלת הרשות תכנית אסטרטגית אשר התבססה על שני עוגנים מרכזיים: שמירה על עניינו של הציבור וכלכלת ישראל.

המנדט של רשות ניירות ערך הוא שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים, אך לא מדובר רק על הגנה מפני הונאות אלא גם מנדט לשמירה על שוק הון אטרקטיבי, תחרותי ומתקדם.

• יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
• מחליף לענת גואטה: המשנה ליועמ"ש בדרך לתפקיד יו"ר רשות ני"ע
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לכן, הגדרנו את נושא הטמעת חדשנות טכנולוגית בשוק ההון הישראלי כאחד היעדים האסטרטגיים בתכנית של הרשות לשנים הקרובות. אנו מבינים כי יש בהתפתחות הטכנולוגית לשנות את המציאות הקיימת וליצור סדר עולמי חדש. התהליך הזה נמצא בהתהוות ואנחנו עדיין רק בתחילתו".

"אני מובילה גישה רגולטורית המעודדת אימוץ ופיתוח של פעילויות חדשניות הנשענות על טכנולוגיה, הן בשוק ההון והן בתחומים הקשורים אליו התפתחות הטכנולוגית במערכת הפיננסית תקדים כמעט תמיד את הרגולציה בכמה צעדים ולכן, רגולטור המבקש להישאר רלוונטי, חייב לאמץ גישה אוהדת לטכנולוגיה ובפרט לטכנולוגיה חדשנית.

אנו מבינים שעלינו לייצר רגולציה יצירתית וחדשנית באמצעותה נוכל לנהל את הסיכונים בחוכמה. לכן, אנו מקדמים רגולציה המעודדת ולא מונעת או מעכבת את פיתוח השירותים הפיננסיים. כי אנו מבינים כי היעדר הרגולציה עלול, בראש ובראשונה, לפגוע בציבור הנחשף אליו ללא ההגנה המתאימה.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

הדבר הראשון שהייתי רוצה לדבר עליו הוא השינוי שעשינו בשוק ההון בישראל. יצרנו מסגרת חדשה בתחום ההייטק למשקיעים בשוק הראשוני והמשני. כשהתחלתי את עבודתי, הבנתי שיש פער בין שוק ההון הישראלי לבין תחום הטכנולוגיה, מבחינת הגיוון של המגזרים הנסחרים בבורסה, חשיפה נמוכה של המשקיעים המוסדיים הישראליים להיי טק ורמת היישום הנמוכה של טכנולוגיה חדשנית בשוק ההון.

אז גיבשנו תוכנית הסוללת את הדרך לחברות טכנולוגיה לגייס כספים בשוק ההון הישראלי ולמשקיעים המוסדיים שלנו להיחשף אליהם בחוכמה. תוך כמעט שנתיים הצטרפו יותר מ -70 חברות טכנולוגיה. בין הענפים הפעילים הנסחרים בבורסה, ענף הטכנולוגיה גדל ב -83% ומהווה כעת: 26% מכלל שווי השוק".

"התפתחות זו התרחשה בעזרת מספר צעדים שנקטה הרשות בשיתוף עם גורמי ממשלה נוספים: כך למשל, הממשלה יצרה תמריצים להשקעות מוסדיות בתחום ההייטק הישראלי, מימון להעסקת אנליסטים מתמחים בהייטק שיועסקו על ידי משקיעים מוסדיים, דבר שיאפשר להם לקבל החלטות השקעה בענף זה. הובטחה ערבות לפיצויים ממשלתיים בגין הפסדים של עד 40% מההשקעה של המוסדות הפיננסיים במגזר ההייטק.

שילוב האמצעים הללו יצר שינוי בפרופיל הביקוש, וכיום אנו רואים השתתפות רחבה יותר של משקיעים מוסדיים ישראלים בהנפקות של חברות טכנולוגיה בישראל. בנוסף, התפקיד העיקרי של מחלקת הפיתוח העסקי החדש שלנו הוא להבטיח שהסביבה הרגולטורית הישראלית תהיה אטרקטיבית לשחקנים גלובליים. הצעדים שנקטנו לעידוד פעילות החתמים הזרים בהנפקות בישראל נושאים גם הם פרי ואנו רואים התפתחות חיובית נוספת שחושפת את המנפיקים בישראל למשקיעים גלובליים. 

פעילות זו הביאה לכך ש -2020 הייתה נקודת המפנה מבחינת התיאבון שיש לשוק ההון הישראלי למנפיקי הייטק חדשים. כמות המנפיקים החדשים שהגיעו לשוק זינקה באופן דרמטי: משנת 2020 ועד היום נרשמו 100 מנפיקים חדשים בבורסה וכ -50 חברות נוספות נמצאות כעת בצינור, כך שחלה האצה משמעותית ביותר של פעילותם של מנפיקים חדשים בשוק הראשוני, בעוד שרובם חברות טכנולוגיה.

הדבר השני שהייתי רוצה לדבר עליו הוא אחריות חדשה שהרשות קיבלה לאחרונה, ושמה - רפורמת הבנקאות הפתוחה. ממשלת ישראל מינתה את רשות ניירות ערך להיות אחד הגורמים האחראים לקידום רפורמת הבנקאות הפתוחה בישראל, שרק ממריאה בימים אלה. השלב הראשון ברפורמה זו נקרא רפורמת הבנקאות הפתוחה שנועדה להגביר את החדשנות והתחרות בשוק המערכת הבנקאית ושירותי התשלומים. השלב הראשון יכלול רק את מערכת הבנקאות ובשלב השני, שיימשך ככל הנראה מספר שנים, יצרף מגוון רחב יותר של שחקנים פיננסיים ויאפשר שיתוף מידע של לקוחות עם צדדים שלישיים (בכפוף כמובן להסכמת הלקוח) . הרשות תצטרך לוודא שחידוש זה יפעל לטובת הצרכנים".

"החקיקה נועדה להיות אטרקטיבית עבור פינטקים, ולכן הדרישה תהיה תואמת את החקיקה האירופית (PSD2). זה יאפשר לחברות שכבר פועלות על פי חקיקה אירופאית להוסיף פעילות בישראל בשינוי מינימלי הנדרש.

עד השלמת החקיקה בנושא, מכיוון שתהליכי רגולציה אורכים מטבעם זמן רב, אנו לא מחכים ובינתיים בנינו סביבת בדיקה ידידותית שתאפשר לשוק לבדוק את אימוץ התכנות של טכנולוגיות חדשניות.

הקמנו 'ארגז חול' המכונה Sandbox Data, במסגרתו חברות פינטק עם פתרונות ייחודיים לקידום חדשנות בשוק ההון, יכולות לקבל מימון ומסדי נתונים מרשות ניירות ערך. תשע חברות אושרו להשתתף בשלוש התוכניות עד כה. כעת אנו פותחים את התוכנית הרביעית שתתמקד באתגרים המבוססים על API ו- PSD, כחלק מהזדמנויות שמביאה עמה רפורמת הבנקאות הפתוחה.

והנושא האחרון שאדבר עליו הוא התהליך שמובילה הרשות להנחת יסודות לשוק ההון העתידי של האלף השלישי. בשנים האחרונות החלו הבורסות המובילות בעולם ובתי סליקת ניירות ערך בתהליך אימוץ טכנולוגיית רישום מבוזרת (DLT), ובפרט סליקה והתנחלויות. היוזמות האלו מקודמות באופן מתון ומחושב, ועם דיאלוג משמעותי בין השוק לרגולטור.

הפרויקטים הגלובליים המובילים מתמקדים גם ביכולת פעולה הדדית בין פתרון DLT שנבחר לפרויקט, לבין פתרונות של טכנולוגיות אחרות. יכולת הדדיות יעילה עשויה להפחית את עלויות העברת ניירות הערך בין השווקים ובסופו של דבר לאפשר חיבור של שווקים קטנים לשוק הגלובלי היוצר את מאגר הנזילות העולמי".

"כדי להגיע לשם - אחד הצעדים הראשונים יהיה להגיע להסכמה על המינוח האוניברסלי (טקסונומיה) ביחס לטכנולוגיה. הסכמה על הטרמינולוגיה תקדם את האחידות בתקנים העולמיים בכל הקשור לאימוץ הטכנולוגיה.

רשות ניירות ערך מכירה בחשיבות קידום טכנולוגיית DLT בשוק ההון הישראלי. יכולת פעולה הדדית ביעילות בין השוק הישראלי לשוק העולמי תהווה גם כלי משלים ל'הסדר הרישום הכפול' המאפשר לחברות שניירות הערך שלהן רשומים למסחר בבורסות מסוימות בחו"ל לרשום למסחר גם בישראל, בהתבסס על הדיווח הנוכחי.

בנוסף, לא מעט ספקי טכנולוגיית DLT המובילים הם פרי יוזמה ישראלית. אז יצירת תשתית רגולטורית מתאימה יכולה להחזיר את אותן חברות פינטק הביתה בתחומים רבים של שירותים פיננסיים.