משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

בנק ישראל נגד רפורמת האוצר לביטול אג"ח מיועדות; "האג"ח בטוח יותר"

כזכור, הרפורמה של האוצר הציעה לוותר על האג"ח המיועדות בפנסיה, שמבטיחות תשואה של 4.86% מדי שנה, ובמקום לאמץ מדיניות הגנה על תשואה מינימלית בשיעור של 5%; בוועדת הכספים הניחו שיש סיכוי שהמדינה לא תעמוד בהתחייבות
סתיו קורן | (4)

וועדות הכספים שהתקיימו ביומיים האחרונים דנו ברפורמת האג"ח המיועדות בפנסיה, לפיה האוצר ביקש לוותר ולאמץ מדיניות הגנה על תשואה מינימלית בשיעור של 5%. כלומר - הממשלה תשמש כסוג של חברת ביטוח, במקרים שהתשואה של קרנות הפנסיה תעמוד על פחות מ-5% בשנה. אולם, במסגרת וועדת הכספים נשמעו קולות רבים שהביעו התנגדות לרפורמה.

כפי שכתבנו - אותה רפורמה מהווה סכנה למשק, מדובר בהימור על שוק ההון בעשורים הבאים. ייתכן כי כשתגיע העת ומי מבין הצעירים של היום יגיע לגיל פרישה, אז המדינה תשלח יד עמוק לתוך הארנק. סביר להניח שליברמן כבר לא יהיה שם כדי לספוג את הביקורת. כרגע הוא חי את ההווה וקוטף את המחמאות על הסכומים הגדולים ש"התפנו" לצרכים אחרים בתקציב. אבל זו אחיזת עיניים. 

במהלך הוועדה, נשאלה השאלה האם יש סיכוי שהמדינה לא תבצע את ההשלמה המדוברת בקרנות הפנסיה - ותשובת האוצר לא בדיוק מניחה את הדעת, אסי מסינג, יועמ"ש האוצר בחר להגיב בתשובה רגשית, ואף ילדותית: "אתם לא מאמינים שהמדינה תעמוד בהתחייבות?" מחה מסיג. "אנחנו עומדים בהתחייבויות גם בלי קשר לאג"ח, למשל בפנסיה התקציבית -לא היה מצב שהמדינה לא עמדה בהתחייבות". הוסיף. היה מצופה מהאוצר לתגובה יותר קונקרטית ומחוברת לקרקע - מה שכאמור, לא קרה.

מסינג הוסיף: "חדלות פרעון זו שאלה תאורטית, מדינת ישראל מעולם לא הייתה חדלת פרעון. לטעמי אי אפשר היה לחוקק חוק בסיטואציה שאין תזרימים, במסגרתו לקחת את תקנות מלווה המדינה שהם אגח ופשוט לפרוע אותו ולקבוע שפורעים אותו במועד שניתן ומפסיקים לשלם את הריביות בהמשך, זה מהלך אפשרי חקיקתית, והיו טוענים נגדו טענות כמו אם עכשיו המדינה תחוקק את החוק ואחר-כך תשנה אותו. במצב קיצון הדבר אפשרי לתקן".

נציג בנק ישראל הגיב תגובה מתונה יותר, הוא הסכים שאג"ח נחשבת למכשיר פיננסי בטוח יותר, והוסיף שגם בפנסיות התקציביות המדינה הכניסה שינויים כשזיהתה צורך. הטענה המרכזית של בנק ישראל, על רקע הדברים הללו חברי הוועדה טענו כי "הרפורמה לא אפויה".

כיום, האג"ח המיועדת מהוות כ-30% מהתיק ונותנות לחוסכים לפנסיה תשואה שנתית מובטחת של 4.86%. שאר 70% האחרים בחסכון הפנסיוני מורכבים לרוב מ-40-50% אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות (בסיכון גבוה יותר מאשר הממשלתיות) ו-20-30% בשוק המניות שבו הסיכון גדול עוד יותר. סיכון הולך יחד עם סיכוי. החלק המסוכן יותר בתיק (70%) אמור אמנם לפצות על זה הסולידי ושוקי המניות כידוע זה שנים נמצאים בפריחה. אבל מי מבטיח שכך יהיה גם בעתיד הרחוק יותר? אף אחד. אז רק להבין - ליברמן בעצם מהמר על מניות על חשבון הקופה הציבורית? 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זה שייך למשק הסתדרותי והתשלום בפועל הוא עצום אין כ 15/09/2021 00:05
    הגב לתגובה זו
    זה שייך למשק הסתדרותי והתשלום בפועל הוא עצום אין כזה דבר בשום מדינה מתוקנת
  • 3.
    הלוווו מפלגת העבודה 14/09/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    תסמכו על ליברמן עם כסף שלכם לאאאא עם כסף שלנו !!!
  • 2.
    אגחי 14/09/2021 17:55
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שלא ישלם חחחדלק קבוצה דלק נדלן אגח ממשלתי הכל פח המדינה מקבלת הלוואה מהחוסכים כל שנה ב 5 אחוז לטווח ארוך מספיק כבר
  • 1.
    רוני 14/09/2021 16:30
    הגב לתגובה זו
    אין לי אמון בשר האוצר וגם באוסף הליצנים שמנהלים כיום את המדינה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.