מפעל פלדה פועלים הודו
צילום: Istock

נקודת אור: תקציבי הפיתוח וההשקעות בעולם צומחים בקצב שנתי של 13%

ההוצאות הצרכניות החיוביות וההנחה שהריביות בעלם תשארנה נמוכות, משכנעות את החברות בעולם להוציא הרבה כסף על פיתוח ורכש של ציוד – הגידול בארה"ב השנה הוא הגבוה ביותר מזה שלושה עשורים וחצי; וגם – אלו מדינות כבר העלו את הריבית?
ארז ליבנה |
נושאים בכתבה גלובל

לעיתים בתוך בליל של חדשות רעות, מסתתרות גם חדשות שעל פניו הן טובות. הפעם, בתוך כל החדשות הביזאריות והלא נעימות מאז תחילת מגפת הקורונה, הגיעה העובדה כי חברות מגדילות את תקציבי הפיתוח וההשקעות (CAPEX) שלהן לכל אורך ורוחב הסקטורים. למה רק על פניו? כי הוצאות גדולות בזמן שהריבית נמוכה היסטורית הן אמנם חדשות טובות, אך השאלה היא מתי הכסף הזול יגמר. כי כשזה יקרה – ייתכן, ואף מסתבר, שלא כולם יוכלו לעמוד בהוצאות שלקחו על עצמם. אבל נגיע לזה.

 

לפי S&P גלובל, הוצאות הCAPEX- הן רוחביות, כשמי שמובילות את ההוצאות הן חברות המוליכים למחצה והמחסור הגלובלי בשבבים, יחד עם קמעונאים, חברות תוכנה ותחבורה. להערכת כלכלנים במורגן סטנלי, הCAPEX- צפוי לצמוח השנה ב-115% ביחס לתקופה שלפני המגפה וב-121% עד סוף השנה הבאה

 

"ההתאוששות בהוצאות העסקיות הן קריטיות לצמיחה ארוכת טווח, מאחר וצבירת הון היא מפתח להעלאת צמיחה בפרודוקטיביות", אמר רוב סובאראמן, מנהל מחקר שווקים גלובליים בנומורה לבלומברג, והוסיף כי "ברגע שהתמריצים הגלובליים חסרי התקדים ישכחו, העולם צריך שההשקעה העסקית והרפורמות המבניות ימשיכו לתמוך בצמיחה".

 

ההוצאות על מבנים ותוכנה גדלו השנה ב-13.4% ברבעון

השנה, ההוצאות של עסקים אמריקאים על ציוד, מבנים ותוכנה הגיעו לממוצע שנתי של 13.4% ברבעון השני, כשמדובר בצמיחה החזקה ביותר מאז 1984 – כלומר יותר מ-37 שנה. ההוצאות על ציוד חדש עלו לבדן ב-14.4%, יותר מכפול מאשר בשנים שבין 2009-2019.

 

גם אירופה בדרך להוצאות גדולות יותר, כשב-S&P חוזים כי הCAPEX- יצמח השנה ב-16.6%, הצמיחה השנתית הגבוהה ביותר מאז 2006. אפילו בבריטניה, שעדיין סופגת מהמורות מהברקזיט והמגפה, מדובר בהוצאה של 15% יותר מאשר בתקופה שלפני המגפה.

 

מגמה עולמית

אך ההשפעה היא הרבה יותר מאשר רק בארה"ב ובאירופה. בדרום קוריאה, סמסונג ויתר יצרניות השבבים משקיעות למעלה מ-450 מיליון דולר בייצור שבבים, כדי לבנות את "מפעלי השבבים של המחר", שעתידים להפוך אחרי ההשקעה לבסיסי הפיתוח והייצור הגדולים בעולם.

 

בכל מקרה, ההשקעות האלה כרגע מבורכות. ישנם עוד סקטורים שנהנים מזה כמו הרכבים החשמליים שזוכים לבוסט, כמו גם סקטור האנרגיה המתחדשת, בעקבות הצבת יעדים של ממשלות לפיתוח תחומים אלה. אך אם נישאר לרגע בדרום קוריאה, לפני שבועיים היא הייתה המדינה הראשונה במזרח אסיה שהעלתה את הריבית שלה כדי להתמודד עם האינפלציה. גם רוסיה, ברזיל, מקסיקו, הונגריה וצ'כיה העלו את הריבית ומדינות נוספות צפויות ללכת בעקבותיהן.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אז החברות מתכוננות לקראת היום שאחרי הקורונה - וזה מבורך. העניין הוא שלא מעט מההשקעות האלו מונעות מעצם העובדה שהכסף הוא זול ובנויות על תחזיות שבהן נצא כולנו מהמשבר. אבל כפי שכבר למדנו במשבר הקורונה, צריך לקחת את התחזיות בעירבון מוגבל. יתר על כן, ברגע שהכסף יפסיק להיות כל כך זול, ההשקעות האלה, שעכשיו נתפסות כגורם לצמיחה, עלולות להכביד על החברות.

 

השבוע, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגידת בנק ישראל, העריכה כאן בראיון כי יתכן שבגלל האינפלציה המשמעותית בארה"ב (יותר מ-5%), לא תיוותר לפד' ברירה אלא להעלות בחדות את הריבית: "יציאה מהסביבה האפסית נעשית רק כשהשלכות הלוואי שלה מתחילות להיות קשות מדי. המצבים יכולים להשתנות יחסית מהר", אמרה.

 

לדבריה, "היסטורית, כשהיו העלאות ריבית הן היו מאד מהירות, כך היה ב-30 השנים האחרונות. לכן בכל התחזיות שומרים על זהירות ואומרים שאם המצב ישתנה יעשו התאמות. כרגע אי הוודאות מאד גדולה. אני לא פוסלת שינוי בריבית, שיכול להיות הרבה יותר מהר מאשר העלאה הדרגתית שלה. יש פוטנציאל לאינפלציה יותר מהירה שתדרוש - לא רק מבנק ישראל אלא במיוחד מהפד בארצות הברית - לשנות את הכיוון מהר משחושבים בשווקים. במהר הכוונה ל-200 נקודות בסיס תוך שנה".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?

יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.

מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.

בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.

מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.

וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45%   , פלנטיר Palantir 1.65%    או רובין הוד Robinhood 2.58%   מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.