הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
דולר
צילום: I STOCK
הדולר - לאן?

הדולר ירד מתחת ל 3 שקלים? תשכחו מזה

הסיכוי שהדולר ירד מתחת לשלושה שקלים זהה לסיכוי שייעלה מעל ארבע- שניהם קלושים

יוסי פרנק | (29)
נושאים בכתבה אינטר מט"ח שער הדולר

בשבוע שעבר שוב התקרב השקל לשיא כל הזמנים ומיד הופיעו הכותרות על ירידתו של הדולר לשער 3 ואף למטה מכך. מי שאחראי לכותרות כאלה הם אנשים שלא מבינים מה קורה בשווקים או שרלטנים שמדברי מתוך פוזיציה ואינטרסים (אל תבינו אותי לא נכון. כתבתי בעבר טור שכותרתו "כולנו מדברים מפוזיציה" וזה בסדר גמור אולם השאלה מה הטיעונים שלך).

לקריאה נוספת

> בטווח הארוך, הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים

כבר שנים רבות אני שומע שהדולר ירד מתחת לשלושה שקלים. כמו שאני שומע שהדולר בעולם יהפוך לנייר טואלט. לטעמי כל ניסיון להעריך מה יעשה מטבע זה או אחר בטווח הארוך נדון לכישלון. יש כל כך הרבה משתנים מתערבים, שכל אמירה כזו היא דמגוגיה בגרוש. הסיכוי שהדולר ירד מתחת לשלושה שקלים זהה לסיכוי שיעלה מעל ארבעה שקלים.

דולר יציג

דולר רציף

אכן , אם בנק ישראל יחדל מלהתערב בשוק ו/או יפרוץ שלום עם סוריה ואיראן, יש סיכוי לא קטן שהשקל ימשיך להתחזק משמעותית. בדיוק כמו שאם ייפול בתל אביב טיל איראני, או שהבורסה בארה"ב תקרוס ב 50%, אזי השקל ייחלש משמעותית והדולר יחצה את רף 4 שקלים. מה הסיכוי לכך ? קלוש ביותר. האם נבנה תיק השקעות על סיכוי כזה ? בוודאי שלא. לכל היותר אפשר להיערך לתרחישי קיצון כאלו או אחרים אולם בוודאי שלא לנהל סיכון ו/או תיק השקעות על בסיס יומיומי בהתבסס על הערכות כאלה.

אז מה בכל זאת קורה כאן? פשוט ביותר. בנק ישראל הוריד הילוך בחודשיים האחרונים, לא בגלל היעדר תחמושת או עקב שינוי אסטרטגי כלשהו. סתם הלך לישון כמו שהלך לישון בסוף השנה שעברה והתעורר באמצע ינואר כשהשוק לא הותיר לו ברירה. חודשי הקיץ מתאפיינים בנזילות נמוכה. העודף בחשבון השוטף נמשך ובעיקר הבורסות ממשיכות לעלות והמוסדיים מוכרים דולרים על מנת להגן על תיק ההשקעות. זה כל הסיפור. האם זה יימשך ? סביר להניח שלא. מדוע לא ? היות וגם בבנק ישראל וגם באוצר מבינים ששקל חזק מדי, בטח על רקע פעילות ספקולטיבית שמתרחבת, לא טובים למשק הישראלי. אני שולל לחלוטין את הטיעון שהתחזקות השקל טובה ליוקר המחיה- מתי בפעם האחרונה הוזלו כאן מחירי מכוניות? פירות וירקות מיובאים? הצרכן הישראלי נהנה מהתחזקות השקל בשוליים אולם המדינה מפסידה הון מהתחזקות יתר של המטבע שלה ועל כן לא תיתן לזה לקרות.

האם בכל זאת ניתן להעריך הערכה מושכלת לאן פני השקל ובעיקר שקל/דולר? אני סבור שכן. בראייה לאחור של 10-15 שנים בכל פעם שהשקל התרחק משווי המשקל ההוגן שלו הוא חזר אליו. מהו שוויו ההוגן? שאלה טובה אולם שימוש במספר אלמנטים ובמיוחד חישוב גס של השפעת הפעילות הספקולטיבית נותנים תשובה די מדויקת שהוכיחה את עצמה כל השנים. ברמה הנוכחית של הדולר לעומת סל מטבעות עולמי, שוויו ההוגן בארץ הינו 3.4-3.5. גם בנק ישראל במספר הזדמנויות בשנים האחרונות העריך כי השקל נסחר בהערכת יתר ואם הרוחות החדשות המנשבות במשרד האוצר יגרמו להצטרפותו למערכה השקל יחזור מהר מאד לתחום שיווי המשקל שלו.

רבים שואלים אותי מה צריך לעשות שעדיין לא נעשה. זה נושא לטור נפרד אולם אנסה לתמצת זאת לכמה משפטים. ראשית יש להבין כי בשנים האחרונות קרה כאן משהו שמחייב תשומת לב וטיפול. הגופים המוסדיים הפכו לשחקן הגדול ביותר בשוק המט"ח המקומי. השחקן הזה גדול על מידותיו של השוק והוכחות לכך ראינו גם במרץ 2020 וגם בדצמבר 2018 כאשר ירידות שערים של 15-25% בנאסד"ק הביאו לריצה מבוהלת של הגופים המוסדיים לרכישת דולרים ולפיחות דרמטי תוך מספר ימי מסחר. לא סביר ולא הגיוני שהכלכלה המקומית תהפוך לגורם משני ואפילו שולי ומה שייקבע את שוויו של השקל הוא מה שקורה בנאסד"ק. יתרה מכך, חלק מהגופים המוסדיים הפכו לספקולנטים בעצמם. איפה רואים את זה ? בנתוני בנק ישראל. המוסדיים מכרו השנה דולרים בהיקף גדול משמעותית מזה המתחייב ממדיניות ההגנה שלהם.

לכן הדבר הראשון שבנק ישראל והאוצר חייבים לעשות הינו למצוא את הדרך להוציא את הגופים המוסדיים משוק המט"ח. יש הרבה מאד דרכים וכלים לעשות את זה.  הבנקים שלנו לא יאהבו לשמוע את זה היות ובשנים האחרונות המוסדיים מספקים להם המון פרנסה אז יסלחו לי ידידי בחדרי העסקות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הדבר השני הוא לחזור לשוק באופן שהשוק יבין שלא כדאי לשחק מול הבנק המרכזי. אמינות זה שם המשחק.כרגע הבנק פועל באופן נאיבי ולא לפי משנה סדורה ואת זה השחקנים מאד אוהבים. ראו מה קרה רק בשבוע האחרון. כשהבורסות עלו קצת והדולר בעולם נחלש מרמת השיא שלו , ירדנו ל 3.20. כבר שלושה ימים שהבורסות יורדות והדולר התחזק כמעט באחוז- האם קרה משהו בדולר/שקל . ממש לא. זו תמצית המניפולציה וכל עוד הבנק המרכזי לכאורה עוצם את עיניו זה ימשיך ויתגבר.

והכי חשוב- להציב דברים על השולחן. חבירה של בנק ישראל לאוצר במלחמה זו, חבירה שלא הייתה קיימת מאז 2008 (זוכרים ? גם אז היינו ב 3.23 והבטיחו לנו שאנחנו בדרך ל 2.80), תאפשר להתמודד בכלים נוספים, תחזיר את האמון בבנק המרכזי ואת השקל למקומו הטבעי. מנכ"ל האוצר החדש רם בלינקוב כבר רמז על כך.

ומשפט אחרון- ברור לכולם שאם הבורסות יתחילו להתממש באופן משמעותי, לא יהיה צורך בשום צעד חריג והשקל ייחלש אוטומטית. האם על זה "בונים" בבנק ישראל ועל כן הורידו הילוך ? אם זו הסיבה אני סבור שזו טעות איומה.

הדברים מגיעים בהמשך לדבריו של יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים בסוף השבוע, לפיהם "ללא התערבות בנק ישראל במסחר במט"ח, הדולר צפוי לנוע במהירות לעבר רמת 3.18 שקלים ובהמשך לעבר רמת השפל אף לעבר 3.11 שקלים מינואר השנה. נזכיר, כפי שפירטנו רבות בעבר, בטווח הארוך, פניו של הדולר מתחת לרמת 3 שקלים לדולר".

יוסי פרנק –מנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

תגובות לכתבה(29):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 24.
    רביד 27/04/2022 14:03
    הגב לתגובה זו
    לפעמים האתר הזה מתנהל כמו רשת חברתית , כל מי שרוצה יכול לכתוב? אין סלקציה? . טוב יעשו עורכי האתר אם ימיינו או לכל הפחות יערכו את הכתבות . ניכר כי מדובר בחובבן.
  • 23.
    הוא ירד 14/09/2021 09:16
    הגב לתגובה זו
    בזכות טונות צעירים, הי טק ויזמות אחרת. לא יודע מתי. אבל, הוא ירד.
  • 22.
    אלכס 13/09/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
    כתבת כאורך הגלות מקווה שיש לך מקום בבטן לבלוע חזרה את החוכמה הבלתי נגמרת שלך. בנק ישראל הפך טמבל במלחמת הדולר. ומזל שלא משחק עם הכסף שלי היית מחוסל כלכלית .מי שמנסה להיות נביא יוצא טיפש . מזכיר משטרה מול עבריינים מי מנצח?
  • 21.
    אופיר 13/09/2021 14:37
    הגב לתגובה זו
    מומחים מטעם למניות. גרמו להפסדי ענק לתמימים שהקשיבו להם. מומחים לדולרים גם הם מדברים שטויות. הנבואה ניתנה לשוטים. אותם מומחים מטעם היודעים כביכול אמורים להיות מליונרים כי הם כביכול יודעים מתי ירד מתי יעלה. אז היכן הם?
  • 20.
    מיקי 13/09/2021 11:17
    הגב לתגובה זו
    הם קרובים להתחיל ולהעלות את הריבית כמו מדינות רבות אחרות, בישראל לא יוכלו לרכוש דולרים בלי סוף ובסוף גם יעלו את הריבית כי גם פה מתחילה מעין אינפלציה
  • יפה מאד חזית את העתיד. (ל"ת)
    אבי 15/03/2023 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    כתבה מתוך פוזיציה (ל"ת)
    כמו שנכתב 13/09/2021 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    כספי 13/09/2021 09:32
    הגב לתגובה זו
    הסיכוי שהדולר ירד הוא גבוה משמעותית מיכוון שהדולר חזק יותר מהשקל שהולך בעקבותיו אל ארץ הדימיון הפרועה של רכישות מט"ח.. תנועה של הדולר שוטפת את כל מומנטום של השקל, לא הפוך.
  • 17.
    יריב 12/09/2021 19:35
    הגב לתגובה זו
    מומחה מטח מספר אחד
  • 16.
    הבנקים הזרים מעריכים שער שיווי המשקל הוא 2.8 (ל"ת)
    משה 12/09/2021 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    יובל 12/09/2021 14:39
    הגב לתגובה זו
    הכל עניין של זמן
  • 14.
    גיל 12/09/2021 14:06
    הגב לתגובה זו
    ... לכן ברור שערך הדולר צריך לרדת. מצד שני , זו אמריקה , לא מדינה סתם... לכן לך תדע..
  • 13.
    דור 12/09/2021 13:11
    הגב לתגובה זו
    כל מה שיוסי פרנק כתב על שער הדולר בשנים האחרונות קרה במציאות - בדיוק להיפך. עכשיו צריך להערך לזה שהדולר ירד מתחת ל 3 שקלים
  • 12.
    סמי 12/09/2021 11:59
    הגב לתגובה זו
    לכן אני מניח שיעלה עד 3.3 ללא בעיות.כמובן שיש השקעות מענינות יותר.
  • שלט 12/09/2021 13:18
    הגב לתגובה זו
    כמו בישראל היצור הזול במזרח ,שערי המטבע ושכר המינימום . זה לא שמחר תעשיית הטקסטיל תפטר 100 אלף פועלים . פיטרו אותם לפי 30 שנה והיום כבר בפנסיה . הרווחים של החברות הבנלאומיות ירדו . והם כנראה ישחררו חלק מהעובדים , וזה בסדר . חסר היום עובדים והשכר בשמיים אז לא יקרה כלום . .
  • 11.
    דותן 12/09/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
    באיזה עולם בהתפלגות נורמלית תרחיש ירידה של 20 אג' הוא בעל הסתברות זהה לתרחיש עלייה של 80 אג'? השקל היום בשיא מול סל המטבעות והמגמה לינארית ועיקבית. דולר ועוד אירו עלו 9.4 ש"ח ב2010, 7.5 ש"ח לפני שנה ו6.99 ש"ח היום. שיא של כל הזמנים (מאז הונפק האירו). אז המגמה היא למטה ואתה במשך 10 שנים בכל שבוע מעריך שהדולר מכאן יעלה. מעורר רחמים
  • 10.
    עזרא הסופר 12/09/2021 10:17
    הגב לתגובה זו
    האם אין בביזפורטל רף מינימלי לאיכות כתיבה? האם אין עורך? איך ייתכן שיתפרסמו "מאמרים" המנוסחים כמו טוקבק שנכתב על ידי תלמיד חטיבת ביניים מהפריפריה? המלצה למנהלי האתר: לפעמים יותר זה פחות.
  • מני 14/09/2021 16:43
    הגב לתגובה זו
    האינטרנט סובל הכל.
  • 9.
    8 12/09/2021 09:32
    הגב לתגובה זו
    אך ההנחה הזו לא נכונה.
  • 8.
    רועי 12/09/2021 09:29
    הגב לתגובה זו
    זה שאתה תהייה צודק. באיזה אשליה אתה חי? עצות אחיטופל יש לך. אמרת שביטקוין ירד ב 30000 אומר כבר שנים שהדולר יתחזק, הגעתי למסכנה ולדעתי אתה פשוט טיפש
  • 7.
    שלג 12/09/2021 09:28
    הגב לתגובה זו
    ההתערבות באה ממקום של , מניעת משבר כלכלי . בעקבות כשל שוק זמני בשערי המטבע . כלכלנים צריכים לבדוק האם זה נחוץ בימינו . כי רוב הסבסוד הולך לתעשיות יצוא חזקות הייטק ,כימיקלים , ביטחוניות וכ.. וזה בא על חשבון האזרח הישראלי המקומי שמשלם יותר על מכוניות ,דלק וכ.. זה עניין כאמור כלכלי - פוליטי .
  • 6.
    אבי 12/09/2021 09:10
    הגב לתגובה זו
    השקל ימשיך להתחזק כי (שוב כמו שאמרת) עודף בחשבון השוטף. אולי בנק ישראל החליט לרדת מהעץ המשוגע הזה, ולהפסיק לסבסד את הייצוא על חשבון כל השאר?
  • 5.
    שניהם כותבים מהפוזיציה (ל"ת)
    מבין 12/09/2021 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נראה ש $ הוא שחקן משני כנגד פ' נגד פ' (ל"ת)
    ביאליק 12/09/2021 08:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מצד אחד אומר שפניו של הדולר מתחת ל 3, מצד שני שנשכח מזה שירד ל 3 - אז מה הנכון? (ל"ת)
    יואב 12/09/2021 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דא עקא 12/09/2021 07:58
    הגב לתגובה זו
    כי ארצות הברית מגדילה את החוב שלה ללא הרף
  • יותם 12/09/2021 14:16
    הגב לתגובה זו
    מי שישלם את החוב למעשה זה המדינות שהן לא דולר..
  • וישראל לא הגדילה את החוב שלה ? (ל"ת)
    200 מליארד בקופסאות 12/09/2021 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל נכון אבל אין נגיד ויש רק אוכלי חינם בבנק ישראל (ל"ת)
    גידי 12/09/2021 07:53
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן