עובדים בהייטק 210421
צילום: Annie Spratt on Unsplash

השכר הממוצע בהייטק צמח ב-3% ל-25 אלף שקל; האבטלה במשק עולה

השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על כ-11.809 שקלים בחודש יוני האחרון - לעומת חודש מאי במהלכו השכר הממוצע עמד על כ-10,945 שקלים; מספר המובטלים במחצית הראשונה של אוגוסט עומד על 
סתיו קורן |
נושאים בכתבה הייטק שכר ממוצע

לפי כשנה מצב המשק הכי בכי רע בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והסגרים הנלווים. אך כעת נראה שהכלכלה הישראלית נמצאת במגמת התאוששות משמעותית, כך לפי דוחות הלמ"ס - נתוני מדדי שכר ותעסוקה מבוססים על דיווחים חודשיים של המעסיקים למוסד לביטוח לאומי. 

שכר ממוצע למשרת שכיר (סך כל העובדים) עמד על כ-11.809 שקלים, בחודש יוני האחרון, במאי השכר הממוצע עמד על כ-10,945 שקלים, ובאפריל השכר הסתכם בכ-11.283 שקלים. 

השכר הממוצע למשרת שכיר (עובדים ישראלים) הסתכם בכ-12,169 שקלים בחודש יוני, במאי השכר עמד על כ-11,269 שקלים, ובאפריל השכר הסתכם בכ-11,645 שקלים. 

כמו כן, נרשמה עליה במספר משרות שכיר - ביוני המשרות סך המשרות הסתכמו בכ-3.9 מיליון, לעומת מאי עם מספר משרות של כ-3.8 מיליון, ואפריל עם כ-3.7 מיליון משרות. 

מגזרים במשק

בחודש יוני 2021 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.341 מיליון משרות שכיר (63.8% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 12,489 שקלים.

קיראו עוד ב"בארץ"

בהייטק, השכר הממוצע נכון לחודש יוני, למשרת שכיר הסתכם בכ-25,232 שקלים, עלייה של 3.0% לעומת יוני 2020 (24,502 שקלים). כמו כן, בחודש יוני מספר משרות השכיר בתחום ההייטק עמד על כ-342.5 אלף, עלייה של 1.3% לעומת חודש מאי 2021 (338.2 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.3% מכלל משרות השכיר במשק. בחודש מאי 2021 מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.5%.

נתוני אבטלה

הנתונים מתייחסים למחצית הראשונה של אוגוסט 2021, לעומת המחצית השנייה של יולי 2021, בקרב בני 15 ומעלה: אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה עמד על כ-5.3%, לעומת 4.6% במחצית השנייה של יולי. 

אחוז מכוח העבודה של המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים  עמד על כ-6.2%, לעומת כ-5.5% במחצית השנייה של יולי.

אחוז מכוח העבודה של הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020 + המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם כל השבוע בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה + הבלתי מועסקים , עמד על כ-8.1%, לעומת כ-7.6% במחצית השנייה של יולי.

שיעור תעסוקה לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות הקשורות בקורונה – עמד על כ-60.2% , לעומת כ-60.1% במחצית השנייה של יולי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.