קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

מחירי הנפט לאן? ב-OPEC+ ישבו היום על מדוכה סוערת במיוחד

מיטל בר דוד | (1)
נושאים בכתבה נפט

בעוד חברות קרטל הנפט אופ"ק ובנות בריתן נערכות לעוד פגישה חשובה הערב (רביעי), מחיר הנפט שב לעלות.   בשבוע שעבר קפץ המחיר של חבית WTI 10.6% ועומד שוב על סף 70 דולר. זו הייתה העלייה הכי חדה מאז יוני 2020 (כשכלכלת העולם החלה לצאת מגל התחלואה הראשון).

גם נפט מסוג ברנט התייקר 11.5% והגיע קרוב ל-73 דולר החבית (המחיר הגבוה ביותר מאז תחילת אוגוסט).  

ברור כי רצה הגורל וסופת אידה, שהכתה בעוצמה בחופיה הדרומיים של ארצות הברית, הקדימה בכמה ימים את המפגש ויכול להיות שכמה מהטקסטים שכבר נכתבו לתקשורת, בזמן שהמחירים עוד ירדו, יצטרכו לעבור כעת התאמות.  

אז כידוע, חברות הנפט והאנרגיה במפרץ מקסיקו סגרו את בתי הזיקוק לקראת סופת ההוריקן אידה, שאכן הסבה נזקים כבדים ואפילו זכתה לכינוי "סופה של פעם ב-170 שנה".  

לשם השוואה, עוצמתה של אידה חזקה הרבה יותר מזו של הסופה קתרינה שהסבה נזק רב בדיוק לפני 16 שנים.  

אידה גרמה לירידה בתפוקת הנפט הגולמי של כ-1.7 מיליון חביות ליום. זאת ועוד, מקיבולת הזיקוק נגרע היקף של כ-2 מיליון חביות ליום. אז זה הרקע לפסגת OPEC+ (זה השם של קבוצת מדינות אופ"ק, בהנהגת סעודיה, ובנות בריתן, בהנהגת רוסיה).  

בתוך כך, חברות OPEC+ מתוכננות להיפגש היום ולדון בתוספת של 400,000 חביות נפט ליום למשך החודשים הבאים.  

החברות סיכמו על התוספת הנ"ל לאחר ויכוח עז, בהתכנסות הקודמת שלהן.   לקראת הפגישה, ועוד טרם התבררו תוצאותיה ההרסניות של אידה, התבטא שר הנפט של כוויית כי התוספת עליה הוסכם עשויה להיבחן שנית, לנוכח הישנות תחלואת הקורונה והווריאנטים השונים שלה, באזורים שונים בעולם. כך לפי רויטרס.  

החשש הוא שהביקוש יקטן, בגלל שלפי הניסיון ייתכן שיינקטו מגבלות שיקטינו את הפעילות וגם משקי הבית שרואים כי התופעה שוב חוזרת על עצמה, ויש עוד ועוד ווריאנטים, יקטינו את ההוצאות. הנתון האחרון שפורסם והראה ירידה חדה של מדד ביטחון הצרכנים בארה"ב בחודש אוגוסט עלול להיות סימן ראשון לכך.  

ארה"ב, שכרגע יכולת הפקת הנפט שלה קטנה יותר וגם מדיניותה להפחית את הזיהום הסביבתי בארה"ב מגבילה אותה, מפעילה לחץ על מנת להגדיל את ייצור הנפט על ידי OPEC. כך, לפני כשבוע קרא הנשיא ביידן לחברי OPEC להגדיל את תפוקת הנפט כדי למנוע עליה נוספת במחירו, על רקע האינפלציה הגבוהה בארה"ב.  ברור שהלחץ יגדל בעקבות הסופה וגם זה פקטור חדש יחסית שהקרטל יצטרך לבחון.  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

בגלל שהלחצים הם מנוגדים – להקטין תקופה מהחשש מהקורונה, או דווקא להגדיל, עקב המחסור שנוצר בהיצע, התכונה סביב המפגש, שאמור היה להיות רגיל ולאשרר בעצם את החלטות המפגש הקודם, גדולה מאוד.  

מהלך אפשרי של קיצוץ התוספת היומית, יחד עם התרחקות האפשרות שאיראן תגיע להסכם חדש עם המעצמות ותוסיף את חלקה להיצע העולמי, ואילו ארצות הברית, בשל הסופה הקשה, תתקשה לתת את חלקה – כל אלו פועלים כעת לעליית מחירי הנפט, מה עוד שקודם לכל ההתפתחויות הללו הם נסוגו לרמות נמוכות יותר והיו על סף 60 דולר לחבית.  

במבט לתקופה הקרובה, יושפעו מחירי הזהב השחור מגל התחלואה הנוכחי, אך השאלה – לאיזה כיוון.   מחד, ייתכן כי החשש מהאטה של הפעילות הכלכלית העולמית יגבר, מה שיגרום, אולי, לחברות OPEC+ להקטין את התוספת היומית, על מנת למנוע היווצרות עודף היצע, שילחץ את המחירים כלפי מטה.  

מנגד, יש הסבורים כי בעקבות מתן אישור מלא (להבדיל מאישור חירום) לחיסון של Pfizer ו-BioNTech, הפעילות הכלכלית תגדל ואיתה יגדל גם הביקוש לתשומות ייצור, כולל נפט.   אידה מהווה wild card ותוכל לדחוף לכאן, או לכאן, בהתאם למידת הנזק שייגרם ולזמן שייקח לחברות הפועלות באזור לחזור לפעול.  

בשורה התחתונה, אני מעריכה כי OPEC לא תשנה את החלטתה, אלא תדבק בתוכנית המקורית, קרי תוספת של 400 אלף חביות ליום בכל חודש, עד דצמבר.  

זאת, בשונה מהערכות רווחות בקרב גופים בארה"ב, לפיהן +OPEC  תשהה את העלייה ההדרגתית בהפקה לכמה חודשים, עד שיתבהר המצב  מבחינת דלתא קורונה.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הצליח לך :-( (ל"ת)
    אסף 01/09/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
מאגר תמר קידוח אסדה
צילום: יחצ

דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות

דוח משק הגז הטבעי בישראל 2025 מתייחס לעשור למתווה הגז, ומצביע על כך שלמרות הייצוא, הגדלת הצריכה וההפקה, עתודות הגז בישראל רק הלכו וגדלו; בנוסף, הדוח מצביע על כך שמחירי הגז והחשמל בישראל ירדו, בניגוד למגמת עלייה עולמית ועל התרומה של היותנו מעצמת גז לבטחון של ישראל 

רן קידר |

דוח משק הגז הטבעי בישראל לשנת 2025, שנערך על ידי BDO פירמת הייעוץ הכלכלי הגדולה בישראל קובע כי עתודות הגז של ישראל יספיקו לפחות עד לשנת 2062, וזאת בהתחשב בהסכמי הייצוא למצרים וירדן.

הדוח התמקד השנה בעשור למתווה הגז, מצביע על מספר הישגים מאז אישור המתווה: ירידה חדה במחירי האנרגיה לצרכן, חיסכון משקי של מאות מיליארדים, התעצמות גאופוליטית והישגים סביבתיים משמעותיים. 

לפי הדוח, למרות הגידול החד בצריכה ובהפקה, עתודות הגז הטבעי של ישראל גדלו בכ-40% מאז 2012 ועומדות כיום על 1,044 BCM. המשמעות היא שאספקת הגז מובטחת למשק המקומי לפחות עד שנת 2062, גם בהינתן המשך ייצוא גז למדינות האזור. ישראל מדורגת במקום השני במדינות ה-OECD בעתודות גז לנפש ובמקום הראשון ב-OECD בשמירת גז לדורות הבאים. בעוד הממוצע של ה-OECD הוא 15 שנה הפקה עתידיות, אצלנו מדובר על 40 שנות הפקדה עתידיות. בנוסף הדו"ח מראה כי 75% מעתודות הגז יישארו בישראל. הדוח מצביע על כך שיצוא גז טבעי מהווה  תמריץ לחיפושים ופיתוח עוד גז טבעי לטובת המשק המקומי, מה שמוביל בגידול בביטחון האנרגטי הלאומי.


                עתודות הגז לנפש במדינות ה-OECD

מחירי הגז והחשמל בישראל נמוכים בכמחצית מהמחירים באירופה

מחירי הגז הטבעי בישראל ירדו בכ-20% מאז המתווה, בזמן שבעולם הם עלו בממוצע ב-57%. כתוצאה מכך, מחירי החשמל בישראל ירדו ב-16% והם כיום נמוכים בכ-50% מהממוצע באירופה. התרומה הכלכלית הכוללת למשק נאמדת בלמעלה מחצי טריליון שקלים, המתבטאים בחיסכון בעלויות אנרגיה ובהפחתה דרמטית של עלויות סביבתיות. 

בחישוב לפי משק בית עולה כי בעשור החולף כל משפחה בישראל חסכה בממוצע כ-1,190 שקל בחודש, ולמעלה מ-170 אלף שקל במצטבר. במקביל, הכנסות המדינה מתעשיית הגז חצו את רף 31 מיליארד השקלים, והתחזית מדברת על כ-635 מיליארד שקל עד שנת 2062. החל מ-2027 צפויה הכנסה ממוצעת של יותר ממיליארד שקל בחודש לקופת המדינה.