אלו הסקטורים הטכנולוגיים שהכי יצמחו עד 2030
למילה "Unconstrained" בעברית יש כמה הגדרות, בהן שלוח רסן או חסר מעצורים. בישראל בחרו לתרגם את שם החטיבה בפרנקלין טמפלטון שבוחנת השקעות צמיחה משמעותיות ל"בלתי מוגבל", אבל כשמדברים עם זהאריד אוסמני – ראש אסטרטגיית הון בלתי מוגבל ארוך-טווח בחברת מרטי קרי (Martin Currie), חברת ניהול נכסים של בית ההשקעות פרנקלין טמפלטון – הרבה יותר מתאימה ההגדרה לחסר רסן, בדיוק כמו עולמות ההשקעה שאחריהם הוא עוקב. עולמות שמתמקדים בטכנולוגיות שצפויות להרוויח, ללא התייחסות לבנצ'מארק, רק לפוטנציאל הצמיחה. הפעם האחרונה שבה אוסמני היה בישראל היתה בסוף כהונתו של הנגיד האגדי סטנלי פישר, בדיוק לפני שעבר לכהן כסגן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, הפד'. הוא נפגש עם פישר לפגישה אישית והוא זוכר את ישראל מאוד לטובה. כיום הוא מומחה לקרנות בעולם שמוביל צוות של 9 אנליסטים במכון המחקר של פרנקלין טמפלטון. האסטרטגיה שלו להשקעה מבוססת על שלושה פרמטרים מרכזיים, שלהם הוא קורא מגה-טרנדים ושכוללים שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיה ומחסור במשאבים. אלה להערכתו יהיו ועודם הקטליזטורים המרכזיים של העולם עצמו, ומשכך, גם עולם ההשקעות. בראיון לביזפורטל, הוא מסביר לאן הרוח נושבת להערכתו ונותן טיפים היכן לכסף יש את הפוטנציאל לצמוח. "אנחנו לא מודאגים מהבנצ'מארקים, אלא ממוקדים בחברות עם פרופילים של צמיחה מתמשכת ואיכותית", אומר אוסמני בראיון לביזפורטל. "יש 3 מגה טרנדים שמניעים היום את עולם ההשקעות: שינויים דמוגרפיים, טכנולוגיה ומחסור במשאבים. כשאנחנו מדברים על משאבים, זה לא רק אנרגיה או מזון, אלא גם לדוגמה מחסור במשאב ההון האנושי בעולם מזדקן". תוכל להסביר על המגה טרנדים? כשחושבים על 3 מגה טרנדים הללו הם כולם בסוף מדברים על קיימות. אלה 3 מעגלים שחופפים אחד לשני, כי אי אפשר להפריד בין הטכנולוגיה למחסור למשאבים או לתהליכים הדמוגרפיים שמשנים את העולם. "כשמסתכלים על תחום הבריאות למשל, יש מהפכה של ממש. כמו בפינטק שמנהלים את הפיננסים דרך הטלפון, אותו הדבר גם בתחום הבריאות, כי הטכנולוגיה מאפשרת את זה. גם תחום הרכבים החשמליים מדבר על טכנולוגיה, אבל בסוף מדובר במחסור במשאבים. הטכנולוגיה נכנסת לכל מקום ולמשקיעים יש דרך לרתום את השינויים המבניים וההזדמנויות ארוכות הטווח שמתעוררות מכך". אילו עוד תחומים מעניינים אתכם? "הרובוטיקה והאוטומציה מאוד מרגשות. אנחנו יוצאים ממגפה וחברות הבינו שהן צריכות להשקיע בייצור, בעקבות ההפרעות בשרשראות האספקה שנוצרו, אבל גם שיהיו פחות תלויות בעובדים ואנחנו חוזים על עלייה ממוצעת של 15% בשנה בסקטור עד 2030. "בתוך הסקטור הזה יש את הקובוט, שאלה רובוטים שעובדים ביחד, ובתת סקטור זה אנחנו רואים צמיחה שנתית של 40% עד 2030. איך הקורונה השפיעה על עולם ההשקעות? "העולם אחרי המגפה הוביל להאצה של כמה טרנדים. יש עלייה במחשוב, כשהסייבר הוא תחום חשוב שם חברות צריכות להגן על עצמן והביקושים שם עולים משמעותית. יש 2 סוגים של חברות, כאלה שהותקפו וכאלה שלא יודעים שהותקפו. ראינו מה קרה בסולארווינדז שלא ידעו שהם נפרצו למשך זמן רב. "פריצות מחשוב פוגעות במשקיעים, כי זה יכול לפגוע ברווחיות. להערכתנו, ההוצאות על סייבר יעלו ב-20% בשנה עד סוף העשור. תחום הבינה המלאכותית גם מעורב בזה, בגלל שרואים עלייה של הבינה המלאכותית במתקפות הסייבר, אז התחום מאוד מעניין. מהו התחום המשמעותי ביותר להערכתכם? "אחרי המגפה, כדי להתמודד עם הירידה בכלכלה, יש הוצאות ממשלתיות ענקיות. התחום המשמעותי ביותר כרגע הוא בתשתיות, שם יש לדוגמה את האנרגיה המתחדשת, כמו שראינו לאחרונה באיחוד האירופאי שרוצים להפחית משמעותית את השימוש במנועי בעירה פנימיים, כשגם הנשיא ביידן מוביל מהלך דומה בארה"ב. "כנגזרת, יש עלייה משמעותית בהשקעות בתחבורה, במיוחד בתחום הרכבים החשמליים. יש מעבר חד יותר לכיוון הזה וזה חלק מההשקעות בתשתיות, כשחלק מזה זה גם לעשות תשתית הטענה. זה יאיץ בשנים קרובים ואנחנו צופים 38% צמיחה שנתית בסקטור הזה". "גם בתחום השבבים והמוליכים למחצה יש המון הזדמנויות. אנחנו אוהבים את TSMC (TSM), אבל אפשר לגשת לתחום בצורה עקיפה דרך חברות שמספקות שירותים לסקטור כמו אטלס קופקו (ATLKY) שהיא חברה שוודים ואחת מהמובילות בטכנולוגיית ואקום, שהיא קריטית לחברות כמו TSMC, שצריכות סביבה נטולת אבק לייצר את המעבדים שלהן". "גם תחום ה-5G מאוד מעניין. במיוחד לאור המאבק של סין נגד העולם. בסוף צריך גם לזכור את התשתית הבריאותית. בעולם של אחרי המגפה, קשה שלא לראות ממשלה בעולם שלא תשקיע בזה בצורה משמעותית". תן לי דוגמה לצורה עקיפה להשקעה בטכנולוגיה? "יש את הקסגון (HPUR.OL) שמייצרת צילינדרים מימניים ומארזי סוללות מימניות לתעשיית הרכב. בכלל יש כל כך הרבה דרכים למצוא חברות שמעניקות חשיפה לתחומי הטכנולוגיה. "אנחנו לא משקיעים כמעט במניות FAANG, אנחנו מחפשים הזדמנויות אחרות בשוק. לדוגמה, אנחנו לא חושבים שלפייסבוק (FB) יש הרבה לאן לצמוח, אז אנחנו מעדיפים את אנבידיה (NVDA), שמעניקים חשיפה טובה לתחום השבבים והגיימינג". איזה תחום להערכתך יצמח באופן המשמעותי ביותר ב-5 השנים הקרובות? "תחום טכנולוגיית הבריאות. בגלל המגפה, בגלל האוכלוסייה המזדקנת ובגלל שבסין הבינו שצריך לדאוג לבריאות האוכלוסייה ולהגדלת הילודה.
- 1.אנונימי 02/09/2021 14:40הגב לתגובה זוגם הפוטנציאל של פייסבוק הוא להגיע לכל אדם שיש לו חיבור לרשת שלא כמו אנבידיה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.
"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.
טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.
דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- מכה לטראמפ ולרפובליקנים: שריל נבחרה למושלת ניו ג'רזי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.
הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת Truth Social
