סנטינל וואן עלתה 36% מהנפקה, האנליסטים צופים לה אפסייד של עד 30%
חברת אבטחת המידע מישראל סנטינל וואן (סימול: S) כבר עלתה ב-36% מאז הנפקתה לפני חודש ונסחרת כעת לפי שווי של 12 מיליארד דולר. רק שבוע לפני ההנפקה עוד שקלה לעשותה לפי שווי של 7 מיליארד דולר, ועדיין אחרי העליה במניה, האנליסטים שמשיקים עתה סיקור על המנייה נראים אופטימיים לגביה וצופים לה אפסייד של עד 33%. התמחור בהנפקה עמד על מחיר של 35 דולר למניה ואתמול בסגירה בוול סטריט, אחרי ירידה של כ-4% השער היה 47.6 דולר. את האפסייד הגדול ביותר אם כן נותנים לחברה בבנק אוף אמריקה. אנליסט הבנק טל ליטני קבע מחיר יעד של 62 דולר המשקף אפסייד של 30.25% כשהם מציינים את הצמיחה המרשימה לדבריהם בהכנסותיה, הגידול של 62% במספר הלקוחות והמוצרים החדשים של החברה (ברבעון הראשון של השנה הכנסות החבר הוכפלו לכ-37.4 מיליון דולר כשבצד זאת גם הפסד החברה העמיק ב-135% ל-63 מיליון דולר). ליאני צופה שבשנים הקרובות החברה תצמח ב-70% מדי שנה הודות להגדלת צוותי המכירות, הכנסות משדרוגים ללקוחות, הרחבת השוק הפוטנציאלי לשווקים משיקים. ברנט ת'יל מג'פריס נותן לחברה המלצת "החזק" במחיר יעד של 50 דולר המשקף לה אפסייד של 5%, זאת עקב ה"הזדמנות העצומה של פלטפורמת האבטחה האוטומטית בכל סביבות העבודה ונקודות הקצה". עדיין, הוא זהיר לגבי ההערכות הגבוהות של החברה עצמה. בוול פארגו האנליסט אנדרו נווינסקי נתן למניה המלצת "תשואת יתר" במחיר של 55 דולר המשקף אפסייד של 15.5% והעריך שהחברה יכולה לקחת אליה נתח שוק מחברות מסורתיות וכאלה מהדור הבא של התחום. בפירמה BTIG גריי פאוול נתן פרסם המלצת "קנייה" במחיר יעד של 61 דולר המשקף אפסייד של 28.1%. בעודו מודע לכך שהתמחור שנתן לה גבוהה ביחס למקבילותיה, הוא מביע אמון גדול בצמיחה המהירה לפחות לחמש שנים הבאות "וככל הנראה גם לאחר מכן", כפי שכתב. עיקר האופטימיות שלו נוגעת לשוק אליו פונה החברה, שמתאפיין בביקושים גוברים למוצרים מהסוג של סנטינל וואן כשהלקוחות נוטשים לטובתן את ספקיות האבטחה המסורתיות יותר. כך לדבריו תגדיל סנטינל וואן את נתח השוק שלה. בפייפר סנדלר, האנליסט רוב אוונס פרסם את נתן למניה מחיר יעד של 48 דולר, קרוב למחירה בשוק כעת, תחת המלצה ניטרלית. סקאט קליה מברליקס נקב במחיר יעד של 57 דולר המשקף אפסייד של 19.7%. גם הוא הזכיר את התרחבות השוק הפוטנציאלי ובצד זאת ציין יתרונות של החברה מול המתחרות. אצל גולדמן זאקס, בריאן אסקס נתן גם הוא מחיר יעד זהה והמלצת "קנייה".

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -2.28% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילוסטרציה AI אנושיזהירות, גבול לפניך: ChatGPT6 צפוי "לחשוב" בשפה לא אנושית
חברת OpenAI חושפת כי הדגם הבא שלה, GPT-6, יחצה גבול שלא נחצה עד כה, היות ונחשב למסוכן מדי, ולראשונה המודל יעבוד בשיטת ה-“Latent Space Thinking”, או במלים אחרות: הבינה המלאכותית לא תיאלץ עוד לחשוב בשפה אנושית, אלא תפתח לעצמה שפה פנימית עצמאית, שלא תהיה
נגישה לבני אדם
בעוד פחות מחצי שנה צפויה OpenAI להשיק את GPT-6, הדגם הבא בסדרת הצ'טבוטים ששינתה את הדרך שבה העולם מתקשר, יוצר ולומד. לפי פרטים שנחשפו באירוע שאלות ותשובות עם המדען הראשי יאקוב פצ'וסקי, GPT-6 יתבסס על עקרון שנחשב עד לאחרונה ל-"אסור": חשיבה במרחב חבוי (Latent Space Thinking), או במלים פשוטות, לא יאלצו יותר את המודלים לבצע תהליך "חשיבה" בשפנה אנושית.
עד כה, כל דגמי הבינה הגדולים, ביניהם ChatGPT, קלוד וג'מיני, אומנו כך שיחשבו בתוך גבולות השפה האנושית: הסקת
מסקנות, נימוקים ופתרון בעיות נעשו באנגלית או בשפה אחרת שניתנת לפענוח על ידי גורם אנושי. כעת OpenAI משנה את הכללים: GPT-6 יקבל חופש לפתח שפה פנימית לא אנושית: סימון עצמי המורכב מצירופים, סמלים וקודים שלא נכתבו מעולם על ידי בני אדם. לטענת פצ'וסקי, דווקא החופש הזה עשוי להפוך את המודל לאמין ועמוק יותר מבחינה מחשבתית. "אנו מאפשרים למערכת לחשוב בפרטיות", הסביר. "המהות אינה על הסתרת המחשבות באנגלית, אלא במתן חופש לחשוב בכל דרך שתרצה".
טאבו מחקרי
הגישה החדשה של OpenAI מתנתקת מהגישה "המסורתית" ששמה את הבטיחות כאחד הפקטורים המרכזיים. עד כה, חוקרים שגילו את הנטייה של מודלים לפתח לעצמם “שפת חשיבה” פנימית, כמו צוות דיפסיק מאוניברסיטת בייג’ינג, ניסו לדכא את הנטייה הזו. הם הבחינו שכאשר מאפשרים לבינה מלאכותית "לחשוב לעצמה" לפני מתן תשובה, היא נוטה לנטוש את הדקדוק האנושי לטובת סימון יעיל יותר מבחינתו: תערובת של סמלים, קודים וקיצורים שאינם קריאים לבני אדם. הסיבה לכך הייתה פשוטה: יעילות חישובית. והחשש שנובע מנטישת הדקדוק האנושי לטובת דרך קומפקטית יותר היה ברור:, אם מערכת עלולה לפתח מחשבות עוינות או שגויות בשפה שאיש לא מבין, לא ניתן יהיה לפקח עליה או למנוע התנהגות מסוכנת.
לכן, במשך שנים הוכרחו המודלים "לחשוב בקול" בשפה ברורה, כדי לאפשר פיקוח אנושי. אך ב-OpenAI טוענים כעת כי האיסור הזה הוליד בעיה חמורה לא פחות: היא מעודדת את המודלים לייצר הסברים “נעימים” במקום לפעול בשקיפות אמיתית לגבי תהליך החשיבה.
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במלים פשוטות, כשמאלצים את המודל לנמק את תשובותיו בשפה אנושית בלבד, הוא לומד לרצות את בני האדם ולהמציא נימוקים מזויפים. באחד מהניסויים שערכה אנת'רופיק היא חשפה כיצד מודל שקיבל רמז סמוי שהתשובה לשאלה מסוימת היא “C”, בחר בתשובה הנכונה, כשהתבקש להסביר איך הגיע לתשובה, הוא לא הזכיר את הרמז כלל. במקום, הוא המציא הסבר "יפה" ומנוסח היטב, כלומר נימוק הגיוני לכאורה, אבל שקרי, שמסתיר את העובדה שהסתמך על מידע חיצוני.
