לבקשת ה-FDA: מודרנה ופייזר החלו בניסויים בילדים בגילאי 5-11
יצרניות התרופות MODERNA ו- PFIZER ששמן עלה לכותרות בשנה האחרונה בעקבות החיסונים שפיתחו נגד נגיף הקורונה, הודיעו כי יבצעו ניסויים על כ-3,000 ילדים בגילאים 5 עד 11 וזאת לבקשת מנהל התרופות האמריקאי ה-FDA.
מטרת הניסויים היא לבדוק האם החיסונים גורמים לתופעות לוואי נדירות אצל ילדים, כמו למשל דלקות לב שהתפרצו בקרב מחוסנים מתחת לגיל 30. כמו כן, בשלב זה עדיין לא ברור האם תוצאות הניסוי ישפיעו על מועד אישור מתן החיסונים לילדים.
גורמים רפואיים המכירים היטב את פרטי הניסויים טענו כי נציגי ה-FDA אמרו לחברות שהיקף המחקרים הנוכחי בילדים לא מספיק בשביל לאתר תופעות לוואי נדירות, ולכן החברות התבקשו לכלול בניסויים ילדים בגילאים נמוכים בהיקף גדול יותר. לפי אותם גורמים, מספר המשתתפים בניסוי העתידי הוא פי שניים ביחס למספר המקורי של משתתפי המחקר.
>> טסלה של עולם התרופות: האם עוד כדאי לקנות את מניית מודרנה?
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברת מודרנה אישרה כי החברה מתכוונת להרחיב את הניסוי שלה כדי לייצר מאגר מידע גדול יותר, שמגדיל את הסבירות לאיתור תופעות לוואי נדירות, והוסיף כי הוא מצפה לבקש אישור חירום בחורף 2021 או תחילת 2022. החברה החלה בגיוס משתתפים לניסוי בחודש מרץ במטרה לרשום 6,795 משתתפים בגילאי חצי שנה עד 12 שנים.
פייזר פועלת באופן מהיר יותר ממודרנה, ולפי החברה יש סבירות גבוהה כי תוכל לעמוד בדרישות ה-FDA להרחבת היקף הניסוי, ובמקביל להגיש בקשה להרחיב את אישור החירום לחיסון עד סוף ספטמבר. החברה אמרה בעבר כי היא צופה לתוצאות בקבוצת הגילאים 5-11 במהלך חודש ספטמבר, והוסיפה כי תוצאות לילדים בגילאי 2-5 יגיעו מאוחר יותר, ואילו תוצאות הניסויים בתינוקות בגילאי חצי עד שנתיים יגיעו עד נובמבר.
- 5.Moltisanti 27/07/2021 08:04הגב לתגובה זומדוע לחסן בחיסון חדש ומסוכן אוכלוסייה שכלל לא נפגעת מהקורונה?! (הסיכוי לתמותה בקרב ילדים 0.003)
- 4.אני 27/07/2021 01:07הגב לתגובה זואיזה הורה מטומטם ימסור את הילד שלו לניסוי לא בטוח
- 3.אמיר 26/07/2021 21:44הגב לתגובה זומי רוצה לחסן ילדים לוירוס שעושה לילדים נזלת? שהמבוגרים ייתחסנו. מדוע סתם לסכן ילדים?
- 2.אנונימי 26/07/2021 21:09הגב לתגובה זואין גבול למטרות שלהם לכסף
- 1.יוני 26/07/2021 20:59הגב לתגובה זוה-FDA רוצה את כל המיליארדים לפייזר ומודרנה שמשלמות מיסים בארצות הברית. כל החברות הישראליות המפתחות תרופות שיחכו כמה שנים עד שהשוק יקטן לכמה מיליונים בשנה ואז ה-FDA יאשר את התרופה.אין יותר אישורי חירום כמו בעידן טראמפ. ממשל ביידן מכחיש קורונה בצורה, שלא חותר לשום פיתרון מלבד החיסונים שאושרו. בלי תרופה לא תהיה שגרת חיים בעולם. החיסונים לא ישיגו חיסון עולמי.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
