הראל ויזל מנכל פוקס
צילום: דימה טליאנסקי

האקזיט של הראל ויזל - השקעה של מיליונים בודדים בטרמינל הפכה לשווי של 730 מיליון שקל

פוקס ייצרה יש מאין - הקימה את טרמינל בסוף 2017, גייסה 50 מיליון שקל ממשקיעים, והפכה רעיון לעסק מרוויח ששווה 1.4 מיליארד שקל; כבר אז אמר ויזל - מי זאת עדיקה לעומתנו? אז עדיקה היתה "מלכת האתרים המקומיים" - איך שגלגל מסתובב לו; וגם - מי פספסה רווח של מאות מיליונים?

גלעד מנדל | (8)

אתמול דיווחה פוקס על השלמת ההנפקה של חברת טרמינל לפי שווי של כ-1.3 מיליארד שקל לפני הכסף.

במסגרת ההנפקה חלק מבעלי המניות - אחד המייסדים - ניר הורוביץ וכן גם חברה בשליטת אודי אנג'ל ועידן עופר מוכרים חלק מהמניות שלהם בהיקף כולל של כ-176 מיליון שקל. 105 מיליון שקל נוספים הולכים ישירות להשקעה בטרמינל. את ההנפקה הוביל ווליו בייס.

פוקס 0.48% , המייסדת ובעלת המניות הגדולה ביותר בטרמינל אינה מוכרת מניות בטרמינל ולאחר ההנפקה היא צפויה להחזיק כ-52% מהחברה, שהונפקה לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל אחרי הכסף. כלומר החלק שלה בחברה שווה כ-730 מיליון שקל, מהותי מאוד גם לחברה כמו פוקס ששווה כ-5.3 מיליארד שקל.

טרמינל - המריאה בתוך 3.5 שנים

חברת טרמינל בעצם הוקמה בסוף 2017, במטרה לעשות סוג של ספין אוף לפעילות האי קומרס של פוקס, כך שהיא תהיה חברה ייעודית בפני עצמה. טרמינל קיבלה את הבלעדיות למכור באי קומרס את כל המותגים של פוקס ואת כל המותגים של המייסד השני - ניר הורוביץ, שלא ידוע על מותגים שהיו ברשותו. כמו כן, התוכנית הייתה גם ליצור מותגים פרטיים של טרמינל.

בשביל הפרסום, הכניסו השותפים פוקס וניר הורוביץ (שותף זוטר) את שותפות ההשקעות של רשת מדיה - ערוץ 13, כאשר רשת היתה אמורה לקבל כ-25% מטרמינל בתמורה להתחייבות לתת לחברה שירותי פרסום בשווי של כ-50 מיליון שקל.

העלות הקמה ותחזוקת ההון החוזר של האתר הייתה אמורה להסתכם בכ-40 מיליון שקל בחמשת השנים הראשונות- השקעה שהיתה אמורה להתחלק בין השותפים. כאשר החברה "יצאה לדרך" היא הוחזקה בשיעור של 56.25% בידי פוקס, 25% בידי רשת ו-18.75% בידי ניר הורוביץ. כלומר החלק של פוקס בהשקעה בהקמה היה אמור להסתכם בכ-22.5 מיליון שקל. בהמשך חברה בשליטת אודי אנג'ל ועידן עופר רכשה את המניות של רשת.

אלא שפוקס לא השקיעה 22.5 מיליון שקל. הראל ויזל פעל חכם. הוא הבין שההוצאה הגדולה ביותר הצפויה היא בפרסום ושיווק ולכן ביקש שותף בתחום, ושהיה חוסך לו את ההשקעה הגדולה. רשת - בטעות שבדיעבד - יצאה מהר מדי מהעסקה, ואנג'ל נכנס והביא כסף. כך שבפועל, עולה מהדוחות של פוקס וטרמינל שההשקעה של פוקס היתה מיליונים בודדים. ומעבר לכך - זו לא היתה השקעה, אלא הלוואה. בנוסף פוקס והשותפים העמידו ערבויות כדי שטרמינל תוכל לקחת הלוואות מהבנקים, אבל במשך השנים 2017 עד 2019, טרמינל שרפה 40 מיליון שקל בלבד (בתזרים השקעות ותזרים מפעילות שוטפת), כך שטרמינל לא באמת צריכה השקעה מפוקס. ב-2020 החברה כבר ייצרה מזומנים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בשורה התחתונה, הראל ויזל לקח רעיון, הכניס לו שותף, השקיע אולי כמה מיליונים בודדים והפך את זה לשווי של 730 מיליון שקל. ויותר חשוב - הביא את טרמינל לעסק מרוויח ששווה 1.4 מיליארד שקל. אגב, בעת ההשקה אמר ויזל בראיוןTV לביזפורטל - אנחנו לא עדיקה, מי זאת עדיקה לעומתנו. אז עדיקה היתה האתר המוביל במכירות באינטרנט, היום זה הפוך - ויזל צדק. טרמינל הפכה לאתר האופנה וההלבשה המוביל בארץ. עדיקה נלחמת על חייה ומגייסת הון כדי לשרוד.  

השותפים של פוקס

ביולי רכשו פוקס וניר הורוביץ 5% מטרמינל מהחברה של אודי אנג'ל ועידן עופר בכ-12.5 מיליון שקל, דבר המשקף לטרמינל שווי של 250 מיליון שקל. כלומר רק על ההשקעה הזו, הם עשו תוך שנה בדיוק יותר מ-400%. החלק של פוקס ברכישה היה כ-8.6 מיליון שקל בתמורה ל-3.46% מטרמינל.

אז נכון - פוקס לא הביאה כסף לטרמינל, אבל היא "שמה על השולחן" את היכולות שלה ובעיקר בלעדיות על כל פעילות האי קומרס שלה על כל מותגיה - זה שווה לא מעט כסף.

התוצאות של טרמינל

טרמינל היא חברה צומחת מאוד וגם רווחית. ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו הכנסותיה בכ-93.2 מיליון שקל, גידול של 265% בהשוואה להכנסות של 25.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול בהכנסות גם חלחל לשורה התחתונה, בה הציגה החברה רווח נקי של כ-7.2 מיליון שקל, זאת אל מול הפסד נקי של 3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אם מסתכלים על תוצאות הרבעון הזה בחישוב שנתי ניתן לראות כי טרמינל הונפקה (לפני הכסף) במכפיל רווח של כ-45 על הרווח הנקי שלה, לא זול - אך צריך לזכור שמדובר בחברת צמיחה.

האתגר כעת של טרמינל יהיה להמשיך בקצב צמיחה גבוה גם בסכומים גדולים יותר, כאשר מן הסתם - התפתחות בחברה האם פוקס, תשפיע לחיוב על טרמינל שלה יש בלעדיות על מכירה באינטרנט של מותגי החברה.

בלעדיות - עד מתי?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גאון 26/07/2021 18:57
    הגב לתגובה זו
    תמתינו!
  • 7.
    סומשום 26/07/2021 17:48
    הגב לתגובה זו
    אבל צריך לדעת לייצר אותו ! שאפו !
  • 6.
    בקיצר 26/07/2021 14:03
    הגב לתגובה זו
    אריזה יפה השחלה לשוק ההון וכל המרויחים haapy מענין מי קנה לפי 1.4 מכםיל רווח 45
  • 5.
    ישראל לובינסקי 26/07/2021 11:26
    הגב לתגובה זו
    הראל ויזל איש העסקים מספר 1 בישראל.כל הכבוד.????????
  • 4.
    קזינו רויאל (ל"ת)
    תש 26/07/2021 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המנכל הטוב בארץ. (ל"ת)
    אנונימי 26/07/2021 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברכה 26/07/2021 11:01
    הגב לתגובה זו
    נו עכשיו יש לו צא'נס לתרום לא מעט לטובת הציבור אחרי מופע הבכי והנהי שהטיב לעשות בפרוץ מגפת הקורונה .
  • 1.
    ההשקעה בפוקס הכי משתלמת והיא תעלה הרבה (ל"ת)
    אלין 26/07/2021 10:58
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 1.4%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.