חשבתם ששוק המניות תנודתי? תראו מה קורה בשוק האג"ח
שוק האג"ח עושה לשוק המניות בית ספר בתנודתיות. ביומיים האחרונים שלושה אירועים טילטלו את התשואות בחדות. הראשון הגיע עם פרסום נתון האינפלציה הגבוה בארה"ב, עם עליה שנתית של 5.4% לעומת ציפיות ל-4.8%, מה שגרר בדקות הראשונות קפיצת תשואות מ-1.35% ל-1.38%, אך תוך דקות נוספות משהו גרם לתשואות ליפול נמוך יותר, ל-1.34%. המשקיעים לא הספיקו להיות בהלם והנפקה חלשה באג"ח ל-30 שנה הובילה להתפוצצות כלפי מעלה (עד ל-1.42%), המשקיעים הלכו לישון ולמחרת אלה התרסקו בחזרה ל1.35%, לאחר שיו"ר הפד העיד בקונגרס ונשמע 'יוני' במיוחד. לא אמרו שזה נכס סולידי?
ניתוח האינפלציה הגבוהה בארה"ב דווקא תומך בטענת הפד שמדובר באינפלציה זמנית, שנובעת משיבושים, שכשלעצמם מאיימים על הצמיחה. עקום התשואות הגיב בהשתטחות - מדד המחירים לצרכן בארה"ב המשיך לתאר התפוצצות במספר קטן מאד של סעיפים, שרובם קשור לשיבושים.
בראשם, זינוק נוסף של 10.5% במחירי רכבים משומשים, מה שהסביר באופן ישיר שליש מהמדד, אבל יותר ממנו באופן עקיף, כשהוא השפיע על התייקרות השכרות רכב ב-5.2%, ביטוח רכב, הובלה, מוניות וזה עוד לפני תרומה לא קטנה גם של מכוניות חדשות (הרחבה על הסיכון המיידי להתמוטטות מחירי הרכבים בהמשך). עוד משכו שם את האינפלציה סעיפים של "נפתחו מחדש", בהם טיסות (2.7%), מסעדות ומלונות (7%). לעומתם, יתר סעיפי הליבה המשיכו להראות אינפלציה רגועה, גם סעיף הדיור, אף שהאיץ מעט (הרחבה בהמשך).
האירוע השני כאמור הוא התוצאה חלשה בהנפקת אג"ח אמריקאית ל-30 שנה שהובילה לקפיצת תשואות. זה אומר משהו? - בזמן הנפקת אג"ח ל-30 שנה בארה"ב התשואה עליה בשוק עמדה על 1.976% וההנפקה נסגרה ב-2.000%, זהו ה"זנב" הארוך ביותר מאז אוגוסט האחרון. גם יחס הכיסוי (היחס בין הביקוש להיצע) היה נמוך יחסית, 2.19, לעומת ממוצע של 2.32 בשש ההנפקות האחרונות.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הביקוש של זרים להנפקה ירד מממוצע של 64.0% ל-61.1%. החולשה העלתה מיני שאלות, כמו איפה היה הפד והרכישות שלו? האם החולשה בביקוש של הזרים מאותת על איבוד הדומיננטיות של הדולר? איפה כל הכסף הנזיל שצריך להישפך לשוק מהקרבה לתקרת החוב בארה"ב? ועוד. אבל חבר'ה, כולה הנפקה קטנה בשוק של טריליונים, מה עשיתם ממנה.
וכפי שצוין, האירוע השלישי הוא עדותו בקונגרס של יו"ר הפד. אינפלציה? הסיכון הגדול מבחינת הבנק המרכזי הוא דווקא דפלציה. פאואל חזר על הערכתו שהאינפלציה החריגה זמנית, הכיר בכך שהיא גברה לאחרונה "באופן ניכר" והעריך כי שהיא גם יכולה "להישאר גבוהה מספר חודשים, עד שתתמתן", אך הסביר שגם אם יתברר שהפד טועה זה עדיין לא סיכון גדול מבחינת הבנק, שכן יש לו הרבה מאד כלים לקרר אותה, מה שאי אפשר להגיד על הכיוון ההפוך, או "למי שאין גפרורים שלא יכבה את האש" (ציטוט שזה הרגע המצאתי).
מלבד "אינפלציה זמנית" פאואל גם המשיך לתאר את שוק העבודה כסופר רפוי, והסביר למחוקקים שהוא מכוון לשיעור אבטלה נמוך בקידומת שלוש, הרחוקה מאד וספק אם אי פעם תחזור. בשורה התחתונה השוק מתחיל להתקפל מהציפיות שפאואל הולך להודיע בכנס בג'קסון הול (בסוף אוגוסט) על מתווה ההתקפלות מתכנית רכישות האג"ח.
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
אינדיקציות ששיא מחירי הרכבים מאחורינו
להערכת כלכלני בנק אוף אמריקה ארה"ב עומדת כעת בפני סיכון הולך וגדל להתקררות אינפלציה חדה, לאור סיכוי גובר לנפילה במחירי מכוניות משומשות. הערכה מתבססת בין היתר על דו"ח מחירי הרכבים בסיטונאות של מנהיים, שתיאר ירידה חדה במחירי הרכבים במחצית השניה של חודש יוני. כלכלני הבנק הזהירו כי נפילה במחיריהם אף עשויה להפיל את אינפלציית הליבה מתחת ליעדי הפד.
היום יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש יוני והשוק כמרקחה - החוזים בבנקים מגלמים שינוי של 0.0%, בעוד החזאים צופים בממוצע עליה של 0.1%. מדד הפתעות האינפלציה הגלובאלי של סיטי ברמות שיא, מה שמתאר שרוב הפרסומים בעולם הפתיעו לאחרונה כלפי מעלה.
הגובה של המדד כמובן חשוב, אך התנהגות השוק בעולם הראתה שחשובה אפילו יותר היא ההבחנה בין הגורמים האינפלציונים ומשמעותם, כמו משקל השפעתם של מחירי הסחורות, ההובלה, השיבושים ביצור, הידוק שוק העבודה, אפקט הבסיס, התערבויות ממשלה ועוד. סעיף שצפוי לבלוט היום הוא המזון שלפי אינדיקציות מקדימות רשם עליה בולטת בחודש יוני. סעיף מעניין נוסף יהיה הדיור, לאחר שהאט משמעותית בקורונה וכעת מתמודד עם התאוששות במקביל לעליה מהירה בהיצע:
היצע הדירות בישראל מזנק בקצב המהיר מעולם, מה זה יעשה למחירי השכירות?
נתונים שפרסמה אתמול הלמ"ס הראו זינוק לרמת שיא הסטורית בהיקף מכירת דירות חדשות בחודש מאי, חודש שני ברציפות, בקצב שנתי של 64 אלף דירות (מנוכה עונתיות). הנתונים מתאימים לנתונים מקבילים על מספר הדירות בבניה פעילה בישראל, שקפץ ברבעון הראשון לשיא היסטורי של 129 אלף, רמה שצפויה להתבשל לגמר בניה בקצב שנתי של 64 אלף דירות במהלך השנתיים הקרובות (לעומת קצב שנתי של כ-50 אלף דירות טרום משבר הקורונה).
- 4.dw 15/07/2021 16:05הגב לתגובה זומוזמנים לעיין באתר עמותת צפוף, המתעסקת עם הדמוגרפיה בישראל. אתר מעולה ומעניין. משום מה אנחנו ממשיכים לעודד ילודה, למרות שישראל כבר איננה מדינה קטנה יותר. עקפנו את אוסטריה ועוד כמה שנים עוקפים את שבדיה. כן כן. עם קצב גידול של 2% יש פה כל שנה עוד קרוב ל 200 אלף בני אדם. צריך לייצר להם מקומות איפסון. אם לא נפסיק לעודד ילודה אז יהיה פה צפוף, מגעיל ויקר. כיף לכם מחירי דיור גבוהים? פקקים ותורים בכל מקום?
- 3.יוד 15/07/2021 14:54הגב לתגובה זורוב אתרי הכלכלה מלאים ברכילות ומידע לא רלוונטי
- 2.בלמס מתרשלים 15/07/2021 13:39הגב לתגובה זואני רואה שאתה היחיד שמעיז לספר לציבור שכמות הדירות בבניה פעילה עלתה גם בשנת הקורונה שבה "לא בנו" (אגב, כיום יש כבר יותר בניה מבתקופת אריאל שרון, ומבחינת מטרים רבועים הרבה יותר). לגבי המלאי, הלמ"ס מעדכן רטרואקטיבית את הנתונים, וזה משמעותי מאוד בעיקר ב 9 העדכונים הראשונים (כל חודש מעדכנים) אך יכול להימשך גם 24 עדכונים עד שהנתון באמת מתייצב. אם הולכים מספיק אחורה רואים עד כמה האפקט מטורף- ינואר 2020 פורסם עם כ 38 אלף דירות במלאי, אך כיום במאגר הנתונים של הלמס זה כבר רשום עם כ 51 אלף. ההטעיה של הציבור היא שכל חודש מפרסמים השוואה של המלאי היום למלאי לפני שנה, כשהם משוים נתון חסר לנתון מלא. ככה תמיד יש הרגשה של ירידה ענקית במלאי כי תמיד יש פער של 10 אלף דירות.
- dw 15/07/2021 15:59הגב לתגובה זואני חושש שאנשים לא תמיד מודעים לקצב הילודה החריג בישראל. עמותת צפוף עוסקת במגמות הדמוגרפיות בישראל. אתר מרתק. מומלץ בחום. ניצלתי את מה שרשמת אודות שרון וניגשתי לבדוק: שרון היה שר השיכון בשנת 1990. אז בישראל גרו כ 4.5 מיליון בני אדם. היום כפול. שוב - כי לאנשים לפעמים קשה להפנים: תוך 30 שנה הכפלנו את עצמנו! המשמעות היא שאם לדבריך בונים כיום מעט יותר משרון הרי שאז הוא בנה לחצי אוכלוסיה וכדי שתעמוד בקצב של שרון עליך לבנות... כפול מהיום! כן כן. זה מה שקורה כאשר ממשיכים לעודד ולסבסד ילודה. זה נושא רגיש ורואים את הביקורת במגזר החרדי אודות הצעדים הבאמת מינוריים של ליברמן. אנחנו גדלים כיום בקצב של 2% שזה קרוב ל 200 אלף בני אדם מדי שנה. עוד עשור יש לך עוד 2 מיליון בני אדם לשכן (ולספק להם חשמל, ומי שתיה, במדינה מדבר, כן? לא לשכוח לפנות להם פסולת, להתקי מחצבות חדשות לבנייה ועוד ועוד) לא צחוק בכלל בכלל. הלו. תרגיעו קצת עם הילודה. ילד 1 או 2 זו הנורמה במערב. לא באמת חייבים את ה 3/5/7
- 1.העורב 15/07/2021 13:13הגב לתגובה זוסוף סוף יש מקצוען בביזפורטל.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
