כצפוי: ליברמן מוותר מראש על אגרות הגודש - הפקקים לגוש דן יימשכו
כצפוי, לאחר שמשרד האוצר הפריח בלון ניסוי לאוויר על החלת אגרות גודש כדי להקל על הפקקים בכניסה לת"א, שר האוצר אביגדור ליברמן קיבל רגליים קרות וגונז את הרעיון עוד לפני שבכלל רקם עור וגידים. הסברנו כיצד למדינות אחרות בעולם הבינו כי מדובר בפתרון ראוי, אך למרות זאת הערכנו כי למעשה הסיכויים נמוכים שאגרת גודש אכן תחל לפעול בת"א. באופן לא מפתיע, ליברמן התקפל והודיע היום כי "אם משרד התחבורה יתמוך במס גודש אנחנו נתמוך. אם לא - אנחנו לא נתמוך". שר האוצר אמנם מבין היטב את מה שהסברנו כאן, ואף הצהיר היום שאגרות גודש הן לא מיסוי נוסף על הציבור כי מטרתן להוריד את העומס בכבישים ולא להעשיר את קופת האוצר, אבל השורה התחתונה היא אותו דבר - הוא לא יקדם פתרון תחבורתי טוב אם משרד התחבורה מתנגדים. או יותר מדויק: כל עוד הוא לא יהיה בטוח שהציבור יתמוך בכך. ומה באשר לשוק הדיור? ליברמן התייחס גם לנושאים נוספים ואמר בהתייחס לשוק הדיור כי "צריך פשוט לשפוך דירות לשוק. הניסיונות לקבוע מחיר יעד ומחיר מפוקח לא עזרו" רם בלינקוב מנכ"ל משרד האוצר הזכיר כי היעד בהסכם הקואליציוני הוא 300 אלף דירות בתוך 4 שנים וכי הם מקווים לעבור את המספר הזה, כלומר לשווק יותר מ-75 אלף דירות בשנה. עם זאת, הוא סירב להתייחס למחירי הדיור עצמם, והאמת? אחרי עשור שכל הפוליטיקאים מוכרים הבטחות לציבור - מדובר בצעד חכם. מה גם שכפי שכתבנו כבר לא מעט פעמים, לאוצר אין באמת אינטרס בירידת המחירים, כמו אגב לציבור שכבר רכשו דירות. "יהיה תוואי גירעון יורד - למרות שבנק ישראל לא אופטימי" שר האוצר לא הסכים לתת יעד גירעון ספציפי שאליו הוא מכוון אך התחייב שגירעון המבני לא יגדל מעבר ל-4.2%, השיעור הנוכחי. מנכ"ל המשרד רם בלינקוב אמר כי "יהיה תוואי יורד של גירעון במשך כמה שנים. נחזיר את השליטה בתקציב ובמשק. זה לא יהיה אחראי להציג עכשיו יעד מתי נגיע חזרה ליחס חוב תוצר של 60%" והוסיף כי יעד הגירעון (7.1%) של בנק ישראל לסוף שנת 2021 "אינו אופטימי". עוד התייחס ליברמן לנושא הצמיחה, חזר על הצהרותיו נגד העלאת מסים וטען כי התקציב הנוסף יגיע מצמיחה במשק: "שינוי דרמטי ברגולציה אמור להכניס כ-7.5 מיליארד שקל בשנה. אם נשמור על צמיחה של 5% בשנה זה יהיה הישג". גיל הפרישה לנשים והתייעלות בענף החקלאות - טרם הוכרעו באופן לא מפתיע, ליברמן מתחמק בינתיים מנושאים נפיצים כמו העלאת גיל הפרישה לנשים (על אף שהמשמעות היא שנשים ימשיכו לעבוד פחות שנים וגם לחסוך פחות שנים, מה שימשיך לפגוע להן בפנסיה), רפורמות מתבקשות בענף החקלאות או עצירת ההשתוללות בתקציב הביטחון והפנסיות התקציביות השערורייתיות של יוצאי מערכת הביטחון, שמהווה למעשה את רוב תקציב הביטחון. נזכיר, כי אם ליברמן מחפש מקורות תקציביים, בבנק הפועלים אמרו כי "כדי שהמיסים לא יעלו, האוצר יצטרך לצמצם את הוצאות הקורונה", ואנחנו הצבענו על מקור תקציבי חשוב ואפשרי לא פחות: הנפקה של החברות הממשלתיות. לקריאה נוספת: > לידיעת ליברמן: מה יסגור את הגירעון? הנפקה של חברות ממשלתיות > ליברמן קורץ להורים: "מעונות היום להורים שעובדים - חינם" > "כדי שהמיסים לא יעלו, האוצר יצטרך לצמצם את הוצאות הקורונה" > ליברמן כשר אוצר יפעל לצמצום הגירעון אבל לא דרך העלאת מסים
- 7.היצע הדירות 14/07/2021 00:25הגב לתגובה זולא עוד תוכניות של פקידים. לבנות עכשיו! להוריד מייד חתימות דיירים ל50% בתמא38 הריסה ובניה. רק זה יתן פתרון בהול. כל השאר ביורוקרטיה של פקידים זריית חול בעניים ואסון דיור ידוע מראש. פה תישאר רק מדינה בפנסיה.תשתיות? שהממשלה תממן במקביל לבניה.
- 6.אגרת גודש רק אחרי הפעלת קווי המטרו. לא לפני (ל"ת)דודו 14/07/2021 00:03הגב לתגובה זו
- 5.איך 13/07/2021 21:07הגב לתגובה זואיך אפשר לתכנן משהו כשלכל חברי הממשלה ברור.שכל שבוענשהממשלה שרדה הוא נס ונזק בו זמנית למדינה.
- 4.פקה פקה 13/07/2021 20:23הגב לתגובה זוהאיש הוא יותר בעניין של דיבורים ופחות מעשים. בעיקר אם זה מרגיז מישהו שהוא רוצה ביקרו.
- 3.יעקב 13/07/2021 19:15הגב לתגובה זוקודם כל שיסדרו תח"צ כמו שצריך. שיעלו שכר לנהגי אוטובוס כדי שיהיו נהגים. אח"כ כשתהיה תח"צ למופת אפשר להטיל אגרת גודש. בנוסף הייתי מצפה ממנכ"ל המשרד ומכל מי ששותף לרעיון להודיע הוא מוותר על המכונית הפרטית או שהוא מסכים שלא ישלמו לו הוצ' רכב במשכורת. זאת היתה צריכה להיות ההתחלה. דוגמה אישית.
- 2.דרור 13/07/2021 17:56הגב לתגובה זולפתוח רק לאוטובוסים ומוניות וכמובן לרכב ביטחון .
- 1.דגני 13/07/2021 17:47הגב לתגובה זומה זה לשפוך דיור לשוק מילים שאומרים אפס מה זה דלי מים יש בלי סוף דירות ומשרדים ריקים ורואים את זה בשטח אבל לא יורידו מחירים כי יפגע בקופת האוצר ולדחוף את העגלה נותנים משכנתאות ביד רחבה במאות מיליארדים ולאן זה יוביל שכל אחד ינחש לעצמו ולפי הבנתו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
